סרטים חדשים: "הגננת", "צלף אמריקאי", "כוח עליון", "צ'ארלי מורדכי", "שיר אחד", "השכן ממול"

שישה סרטים חדשים מצטופפים לסוף שבוע אחד מדהים למדי עבור חובבי וחובבות קולנוע, ולמרות שעכשיו רק ינואר ייתכן מאוד שתמצאו חלק מהם בסיכום השנה הנוכחית בעוד 11 חודשים. האמת היא שהסופש היה אמור להיות הרבה יותר מפוצץ, אבל "לוויתן" הרוסי נדחה לשבוע הבא (בהחלטה חכמה) ו"כוח עליון" השבדי יוצא השבוע רק בהפצה מצומצמת (כלומר בתל אביב וירושלים) ויתפרש ארצית בהמשך. אבל אנחנו נתייחס אליו כבר עכשיו, בעיקר כי הוא מספיק מעולה בשביל לצאת בשבילו מהבית כבר עכשיו – והוא ממש לא היחיד.

"הגננת", סרטו השני באורך מלא של יקיר הבלוג נדב לפיד, עולה לאקרנים לאחר שהחל את מסעו בפסטיבל קאן, המשיך לפסטיבל ירושלים, שם זכה בפרס הביקורת (גילוי נאות – גם בזכותי), ובאופירים היה מועמד לשלושה פרסים (אנחנו איחלנו לו יותר). כעת הוא ינסה את כוחו בבתי הקולנוע, עם סיפורה של גננת חובבת שירה (שרית לארי) המגלה כשרון יוצא דופן אצל ילד בגנה (אבי שניידמן) והופכת אותו למשורר בן 5, במטרה להצילו מהסביבה הבינונית בה הוא חי. קשה להסביר עד כמה הסרט הזה שונה ומיוחד, אבל ניסיתי בכל זאת עבור עכבר העיר ועופר יעשה זאת כאן אצלנו. אבל אפילו עוד לפני שתקראו – פשוט לכו לראות.

"כוח עליון" (Force Majeure) הוא סרטו החדש של הבמאי השבדי רובן אוסטלונד ("משחק"), ויצירתו המשוכללת ביותר עד כה. מדובר בסרט שקשה להגדיר ז'אנרית, אני מייחס לו את התואר "קומדיה רצינית". הסרט נוגע למשפחה שבדית בחופשת סקי בהרי האלפים הצרפתים, המתפוררת לאיטה נוכח אירוע הפוקד אותה בחופשה. גם הפעם חלוקת הכתיבה היא ביקורת שלי בעכבר וסקירה של עופר בסריטה, ואם הסרט לא מוצג עדיין בבית הקולנוע הקרוב למקום מגוריכם או מגוריכן, כאמור, ביום חמישי הבא זה ישתנה.

"צלף אמריקאי" (American Sniper) הפך לתופעה כבר בלידתו. סרטו של קלינט איסטווד גרף שש מועמדויות לאוסקר לפני שבוע וסכום חסר תקדים לחודש ינואר בקופות הכרטיסים בארה"ב. ברדלי קופר הפיק ומככב ככריס קייל, הצלף הקטלני ביותר בתולדות הצבא האמריקאי, ששירת בתופת העיראקית והתקשה לתפקד כאזרח בשובו הביתה אל אשתו (סיינה מילר) ומשפחתו. בביקורת השלישית (והאחרונה) שלי לשבוע זה, ניבאתי לסרט הצלחה דומה בקנה מידה ישראלי, בשל הטוטאליות והעמדה הפטריוטית שלו. אור יתייחס אליו מנקודות מבט נוספות.

"צ'ארלי מורדכי" (Mortdecai), הטעות באיות העברי במקור לצערי, יספק את אבק הכוכבים לשבוע זה. ג'וני דפ מגלם סוחר אמנות נכלולי בקומדיה המערבת מספר גורמים הדולקים בעקבות הגיבור, המצוי בדרכו לציור המכיל, כך על פי שמועות, את המפתח לגילוי זהב נאצי חבוי (לפעמים אני לא מבין את התקצירים אז אני רק מעתיק ומקווה לטוב). לצידו של דפ, שמשום מה נפקד מסרט של טים ברטון על אמנות שעלה לאקרנים בשבוע שעבר, ניתן למצוא את גווינת' פאלטרו, אוליביה מאן, יואן מקגרגור, פול בטאני, ג'ף גולדבלום, אולריך תומסן ועוד. דייויד קויפ, התסריטאי שהפך לבמאי, חתום על הסרט.

"שיר אחד" (Song One) עוקב אחר אישה (אן הת'אוויי) שאחיה שרוי בתרדמת, היוצאת למסע למציאת המוזיקאי האהוב עליו (ג'וני פלין) בתקווה שיסכים לנגן עבורו ואולי בכך גם לבקע את חומות הקומה. בדרך היא מתאהבת בו, אבל את זה בטח יכולתם ויכולתן לנחש לבד. קייט בארקר-פרוילנד ביימה לראשונה, ע"פ תסריט שלה.

"השכן ממול" (The Boy Next Door) נשמע כמו הרבה מאוד סרטים שראיתם או ראיתן בעבר, על אובססיה של דמות משנית לדמות הראשית שהחלה כאהבה חונקת והפכה למסוכנת. הטוויסט הפעם הוא שהדמות הראשית היא אשה בוגרת (ג'ניפר לופז) והסטוקר החולני הוא בחור צעיר (ריאן גוזמן). תסבוכות נוספות כוללת את היותה של הגיבורה גרושה טריה, ואת מעבר הדירה של הבחור, שגילו כשל בנה של הדמות הנשית, לדירה ממול. רוב כהן לקח הפסקה מאקשן מטופש ("מהיר ועצבני", "המומיה 3") כדי לביים את תסריט הביכורים של ברברה קארי.

פלוס – שני גאונים

בפינת הפסטיבלים והרטרוספקטיבות – אחד האירועים המשמחים של החודש הוא "פסטיבל קישון להומור", במלאות עשר שנים למותו של הקולנוען והסאטיריקן הגאון אפרים קישון. האירועים כוללים את כלל תחומי התרבות בהם התעסק קישון, מספרות ועד תיאטרון, אבל אנחנו בלוג קולנוע. ככזה, אנו שמחים לדווח על הקרנת עותקים חדשים של כל סרטי קישון בסינמטקים, כאשר את הפתיחה החגיגית עם "תעלת בלאומילך" כבר פספסנו (היא התקיימה ביום שני). אבל נשארו "השועל בלול התרנגולות", "השוטר אזולאי", "סאלח שבתי" ו"ארבינקא", אז המצב טוב.

ובפינת בנדיקט קאמברבץ' – בני מנסה לעצמו שמות חדשים בתוכנית של ג'ימי קימל, ואתם ואתן יכולים ויכולות לנסות את מחולל השמות הבנדיקט-קאמברבצ'יים כדי לדעת איך לקרוא לילדיכם לעתיד במידה ותרצו שיהיה חייזר מפורסם. אני מוכן להישבע שהשתמשתי פעם באחד דומה אבל אחר ומשופר, שבאמת פיצח את ההיגיון הלשוני מאחורי השם, אבל לא מצליח למצוא אותו באינטרנט. ובכל מקרה אני עדיין בעד חביתה מלפפונוביץ', השם שאור המציא מזמן. בכל מקרה, הנה המערכון אצל קימל, יש פה כמה הברקות (דרך יניב אידלשטיין):