סרטים חדשים: "לא נשבר", "עיניים גדולות", "אי התירס", "בחורות טובות", "מהיר וצעיר"
14 בינואר 2015 מאת אורון שמירחמישה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים, כמחצית מהם שווים דיון בפני עצמם. אני יודע שחמש מתחלק קצת מוזר לשניים, אבל יש אחד מהם שאני לא לגמרי בטוח לגביו, מיד תוכלו לנחש מי הוא מי. בפינת הפלוס יש לנו לא מעט עניינים להתריע עליהם, אז בואו ונתחיל כבר עם הסרטים החדשים לסוף שבוע זה.
"לא נשבר" (Unbroken) הוא סרט שנכתב על ידי האחים כהן, וצולם בידי רוג'ר דיקנס, אבל ביימה אותו אנג'לינה ג'ולי (בפעם השנייה בקריירה שלה). זהו סיפורו האמיתי של לואי זמפריני – בן למשפחת מהגרים איטלקית, אצן אולימפי, אחד האנשים ששרדו הכי הרבה זמן בלב ים לאחר שמטוסו התרסק, ושבוי מלחמה יפני בימי מלחמת העולם השנייה. הוא עבר את כל זה ועוד אבל בכל זאת – כפי שמרמזת הכותרת – לא נשבר. כתבתי על הסרט לעכבר העיר, אור יעשה זאת כאן אצלנו בקרוב מאוד.
"עיניים גדולות" (Big Eyes) אינו רימייק הוליוודי לסרטו של אורי זוהר, אלא גרסתו של הבמאי טים ברטון לסיפורה של הציירת מרגרט קין (איימי אדמס). בשנות ה-50 וה-60 נהנה בעלה של האמנית (כריסטוף וולץ), מלקיחת קרדיט על עבודותיה, הידועות בגודל העיניים החריג של הדמויות המצויירות בהן, מה שהוביל לסכסוך משפטי וזוגי. עוד משתתפים: ג'ייסון שוורצמן, טרנס סטאמפ, דני יוסטון. לא משתתפים: ג'וני דפ והלנה בונהם קרטר (באמת!). כתבו: סקוט אלכסנדר ולארי קארזצקי, שעבדו עם ברטון על "אד ווד". יכתוב בסריטה: ובכן, בטח מישהו מאיתנו, אלא אם באמת לא יהיה לנו מה להגיד על סרט חדש של ברטון.
"אי התירס" (Corn Island) עולה לאקרנים לאחר שעשה חייל בפסטיבל חיפה, ובסניף הערבה שלו, ומגיע אלינו מגיאורגיה, מאת במאי בשם גיאורגי אובאשווילי. הסרט ממעט במילים ופורש את מערכת היחסים בין סב ונכדה, על רקע מאורע לא רגיל – אי שנוצר מדי שנה בנהר האנגורי, בגבול בין גיאורגיה ואבחזיה, ומשמש כר פורה לגידולים חקלאיים לתקופת הזמן שבין העונות הגשומות. הסב בוחר בו לגידול תירס, ונאלץ להתמודד לא רק עם התנאים הקשוחים והתבגרותה של נכדתו אל מול עיניו, אלא גם עם נציגים של כמה וכמה צבאות השומרים על הגבול.
"בחורות טובות" (Very Good Girls) מגיע אלינו הישר מפסטיבל סאנדנס (2013), אבל על סרט עם אליזבת' אולסן ודקוטה פנינג לא מתלוננים. השתיים מגלמות חברות-הכי-טובות בקיץ האחרון לפני הקולג', זה שמאבדים בו את הבתולין. לשם כך הם מבקשות להשיל את תדמית הבחורות הטובות שלהן, ולכן יזדקקו לבחורים רעים. נעמי פונר, מפיקה בדרך כלל, כתבה וביימה לראשונה בקריירה.
"מהיר וצעיר" (V8 – Du willst der Beste sein) הוא אחד מהסרטים האלה שמתחשק לצאת נגדם, לו רק הייתי צופה בהם כדי להצדיק את החששות שלי. הבעיה שהוא מוקרן אך ורק בסינמה סיטי, כך שזה לא יקרה. גם הוא מודל 2013 וכפי שמרמז שמו הלועזי, מקורו בגרמניה. אם כי הגרסה שתוצג בארץ תהיה מדובבת (אני לא בטוח אם לאנגלית כמו בטריילר או לעברית, שכן זהו סרט ילדים). כפי שמרמז שמו העברי, הוא אמור לקרוץ לקהל חובבי "מהיר ועצבני", אבל כאלה שמעדיפים ילדים ובני נוער בתפקיד נהגי ומהנדסי מכוניות מירוץ מפלצתיות. אני לא ממציא את זה.
פלוס – תערוכות, הגשות ויוזמות
הערב תיפתח "העונה הישראלית לעיצוב בחולון", והשנה זה לגמרי קשור לקולנוע – את הפתיחה תהדר התערוכה "תופרת הסרטים", שתציג את עבודותיה של רונה דורון בקולנוע הישראלי לאורך השנים (21 מועמדויות לאופיר, 6 זכיות ועשרות סרטים ששמה מעטר את הקרדיטים שלהם). מרט פרחומובסקי אצר את התערוכה, שתתוגבר גם באנשי קולנוע שעבדו עם דורון בעבר, שזה פחות או יותר כולם. כל זה יקרה בגלריית המשכן שבבית מאירוב, שזה ברחוב הרצפלד 31 בחולון לחובבי וחובבות הניווט הלוויני (מבחינת אוטובוסים, קו 289 אמור לסייע). הכניסה חופשית, והפרטים בפייסבוק.
שער נוסף שנפתח השבוע הוא זה של ההגשות לפסטיבל קולנוע דרום 2015. אם יש לכם או לכן סרט תיעודי נסיוני ומאתגר, או סרט עלילתי עצמאי ומגניב, שני המסלולים המזוהים ביותר עם הפסטיבל מחפשים אתכם ואתכן. בשנה שעברה היה לי הכבוד לשפוט בתחרות העצמאית, וכבר שנים שאני מהלל את המסגרת הזו, וזו אחריות היוצרים בעיניי להמשיך ולספק את הסחורה גם השנה – אז קדימה. פרטים, הגבלות, וענייני פרסים כספיים באתר של ספיר.
אם סרט באורך מלא עדיין אינו משהו שבהישג ידכם וידכן, מה בדבר סרט של דקה אחת? יוזמת "דקה לשלום" מציע פרס כספי של 3,000 לזוכה בתחרות סרטונים העוסקים "במטרה לקדם את רעיון הפתרון האזורי למזרח התיכון", כך לדברי המארגנים. דף השאלות והתשובות יפתור את רוב העניינים הפוליטיים שעלולים לעלות על הדעת, ואחרי שתסיימו לבדוק האם זה בסדר לקחת את הכסף כדאי להיעזר בתקנון ולאחר מכן בטופס ההגשה. הגשות יתקבלו עד ה-27 בינואר, אז כדאי להזדרז.
לסיום, עניין טכני קטן-גדול הקשור לבלוג – בראש הפוסט הנוכחי, ובכל עמוד תוכן בסריטה מעתה ועד להודעה חדשה, תראו כפתור חביב המבצע פעולה פשוטה של הפיכת הצבעים. החלטנו להקשיב לטוענים כנגד הקריאה של טקסט בהיר על רקע כהה (לעולם לא אבין זאת! לעולם!) ולאפשר את האופציה של קריאה נורמטיבית, כלומר שחור על גבי לבן. הדפדפן יזכור את ההעדפה שלכם ושלכן לכל עמוד ועמוד, עד שתבחרו להחליף אותה. נסו אותו, אני חושב שהוא ישמח מאוד.
תגובות אחרונות