סרטים חדשים: ״הרחק מהיעדרו״, ״לוסי״, ״עיר החטאים: עלמה להרוג״, ״אם אשאר״, ״כימיה טובה״

עולם כמנהגו נוהג אז גם אנחנו – שישה חמישה סרטים חדשים מצטרפים להיצע המקומי בבתי הקולנוע. הרבה יותר סרטי אקשן אפילו מהרגיל לעונה, קצת פנייה אל הקהל הצעיר כמצופה מסוף החופש הגדול, וכפי שהבטחתי עוד בתחילת החודש גם סרט ישראלי נוסף, שינסה להצטרף לגל ההצלחה הקיצי המשמח. בפינת הפלוס – קולנוע חדש בירושלים ודי כבר לשפוך על עצמכם מי קרח.

״הרחק מהיעדרו״, סרטה השלישי באורך מלא של היוצרת המוערכת קרן ידעיה (״אור״, ״כלת הים״) הוא ההגדרה של סרט מדובר. מאז עורר עניין בפסטיבל קאן וכחודש מאוחר יותר בפסטיבל קולנוע דרום, זכה הסרט להפניית עורף בכל הקשור לפרסים הן מפסטיבל ירושלים בו התחרה והן מהאופירים, שם אינו מועמד. מדובר בעיבוד קולנועי לספרה של שז, המספר על אב (צחי גראד) ובת (מעיין תורג׳מן) החיים במערכת יחסים מתעללת של גילוי עריות. דמות נשית נוספת (יעל אבקסיס) שנכנסת אל חייה של הגיבורה יכולה לשנות את התמונה, אבל האם הכל תלוי רק בה? אני עדיין לא מרגיש נוח להתבטא בקשר לסרט, אז לשמחתי אור עשה זאת בעכבר העיר ופבלו יעשה זאת כאן אצלנו בסריטה כבר מחר.

״לוסי״ (Lucy), מבחינתי, הוא חזרתו המשמחת של לוק בסון אל ז׳אנר האקשן המד״בי והמטופש, לפחות על פי תקציר העלילה. מבחינת רוב הקהל, יש להניח, זה הסרט בו סקרלט ג׳והנסון מנצלת מאה אחוז מהמוח שלה, ועל פי הטריילר גם לא מעט אחוזים מכישורי הלחימה שלה. ג׳והנסון מגלמת בחורה תמימה שנלכדה בעסקה מרושעת של העברת סמים בתוך גופה, אלא שתאונה גורמת לסם להיספג בה ולהפוך אותה לבעלת יכולות על-אנושיות, בהן היא תשתמש כדי לנקום באנשים שהביאו אותה למצב הזה. מלבד מורגן פרימן, התוספות לקאסט כוללות גם את צ׳וי מין-שיק (״שבעה צעדים״, ״ראיתי את השטן״) ואת אנהלי טיפטון (״טיפש, מטורף, מאוהב״) כך שמבחינת ליהוק זהו אחד הסרטים האהובים עליי אי פעם. כלומר, עד שאצפה בו. אור כבר עשה זאת וישוב עם רשמים במהלך הסופש.

״עיר החטאים: עלמה להרוג״ (Sin City: A Dame to Kill For) הוא ההמשכון לשיתוף הפעולה המוצלח בין רוברט רודריגז ופרנק מילר משנת 2005. האסתטיקה שכוללת שחור-לבן-וקצת-צבעים ועולם שנראה חצי מצוייר חוזרת, ועימה חלק מהדמויות שכיכבו בקודם (ונהרגו, מה שלא מפריע להן לשוב). הסרט עוקב אחר מספר דמויות בעיר החטאים האפלולית ומלאת הרוע, חלקן מונעות מהרצון להצליח ואחרות משילובים שונים בין נקמה, אהבה ושעמום. הקאסט המפואר כולל את מיקי רורק, ג׳וזף גורדון-לוויט, ג׳סיקה אלבה, ג׳וש ברולין (במקום קלייב אואן), אווה גרין, רוזריו דוסון, פאוארס בות׳, ברוס וויליס, דניס הייסברט (במקום מייקל קלארק דאנקן תנצב״ה), ג׳יימי צ׳אנג (במקום דבון אאוקי שהייתה בהריון בזמן הצילומים), ריי ליוטה, כריסטופר לויד ועוד. אבל זה לא עוזר לסרט. את התסכול פרקתי בעכבר העיר, אז חכו לסקירה של עופר.

״אם אשאר״ (If I Stay), בכיכובה של קלואי גרייס מורץ, ינסה ללכוד את תשומת ליבן של בנות הנעורים אם לשפוט על פי המקור הספרותי מאת גייל פורמן. על העיבוד התסריטאי אחראית שונה קרוס (״תחליקי״, ״למה לצפות כשאתם מצפים״) ועל הבימוי חתום אר.ג׳יי. קוטלר, דוקומנטריסט בדרך כלל (״גיליון ספטמבר״). מורץ מגלמת נגנית צ׳לו מחוננת המאוהבת במוזיקאי בן גילה (ג׳יימי בלקלי) ואף מסתדרת היטב עם הוריה, עד אשר תאונת דרכים איומה משבשת את מסלול חייה. היא עוברת חוויה חוץ גופית בזמן שהאני הממשי שלה מובלת לבית החולים במצב של תרדמת וצריכה לבחור להתעורר בזרועות אהובה או לוותר ולהצטרף אל הוריה למנוחת עולמים. כאילו ש״אשמת הכוכבים״ לא היה מספיק מדכדך.

״כימיה טובה״ (Better Living Through Chemistry) נשמע כמעט מעניין ברמת התקציר – רוקח מרובע (סם רוקוול) החי חיי נישואין משמימים (עם מישל מונאהן? תעשו לי טובה) זוכה לטוויסט קיומי מפתיע בעקבות רומן עם אשתו (אוליביה וויילד) של לקוח (ריי ליוטה), הכולל סקס, סמים ורצח. קומדיה, כן? סרט ביכורים לבמאים-תסריטאים ג׳ף מור ודייויד פוסאמנטייר.

״עיני דרקון״ (Dragon Eyes) בכלל לא עולה השבוע, מסתבר, אז אני מוחק ומתנצל.

פלוס – חדש בירושלים ובזבוזי מים

נדמה לי שמאז שעזבתי את ירושלים לטובת תל אביב מספר המסכים בעיר הקודש צמח במאות אחוזים. אז אחרי מתחם סינמה סיטי דנדש והבטחה לתחרות מצד רשת יס פלאנט בשנה הבאה, תושבי ותושבות הבירה ישמחו בוודאי בבית קולנוע חדש של חברת אורלנדו סינמה, המציעה סרטים הנעים בין דרמות מחממות לב לארטהאוס קיצוני ומאתגר. בית הקולנוע ייפתח במהלך ספטמבר בבית שמואל, לא רחוק ממתחם ממילא, ויחזק את האחיזה של החלק הזה בעיר בכל הקשור לתרבות קולנועית (יחד עם הסינמטק, תיאטרון ירושלים ולב סמדר במושבה הגרמנית). כמובן שקבוצת חרדים החליטה להצטרף לחגיגה ולאיים על הנהלת הרשת עקב חשש לפתיחה בשבת, מה שתמיד מעלה אצלי את השאלה איפה הם נמצאים בכל שבת ושבת, שהרי כל אחד מבתי הקולנוע שהזכרתי בסוגריים פועל כבר שנים ביום הקדוש לרווחת הכלל. בכל מקרה, אשמח לשמוע דיווחים מקוראינו וקוראותינו בירושלים לגבי איכות האולמות, אם וכאשר.

עניין אחר שאני לא מצליח להתעלם ממנו השבוע, למרות שניסיתי, הוא הקמפיין הוויראלי להעלאת המודעות לסלבריטאים דורשי תשומת לב. סליחה, למחלה הניוונית הנוראית ALS, הידעה גם כמחלת לו גריג. מסתבר שמישהו החליט שהדבר שהכי יעורר עניין הוא ערימת סרטונים של אנשים שופכים על עצמם דליים של מי קרח ואז מזמינים את חבריהם להשתתף. תודו שלא למדתם מזה דבר על המחלה. בכל מקרה, מבחינתי אפשר להפסיק – כריס פראט (״שומרי הגלקסיה״) ניצח:

https://www.youtube.com/watch?v=B_iCIg2oCCs

ואם לא, אז סרטון הפספוסים די סוגר את הפינה.