"רובוטריקים 4", סקירה

השם המלא של הסרט הרביעי במותג הקולנועי של "הרובוטריקים" הוא "רובוטריקים 4: עידן ההכחדה" (Transformers: Age of Extinction) שממשיך את שמות המשנה של סרטי הסדרה. השני היה "נקמתם של הנפילים" (בעברית "הנקמה") והשלישי היה "אפילת הירח". כאלה הם שם, משקיעים בשמות של סרטים.
ממש כמו עם הסרט הקודם – והאיום ונורא – בסדרה, גם הפעם החליטו מפיצי הארץ שלא לשתף פעולה עם התוספת חסרת המשמעות, וקראו לזה בפשטות "רובוטריקים 4". והאמת שבצדק, אם יורשה לי לתמוך בהחלטה. זה חלק מהתאכלסיות הישראלית שמביטה על ההתפנפנות העולמית ומעקמת מולה את הפרצוף. מה אתם באים לי עכשיו עם מילים גדולות כמו "עידן" ו"הכחדה"? יאללה יאללה, זה "רובוטריקים 4" ותרדו מאתנו, בסדר?

להוסיף לסרט הרביעי בסדרה כותרת מפוצצת היא הכרחית בערך כמו לקרוא ביקורת על הסרט הזה – כי הרי ברור שאני הולך לספר לכם דברים שאתם לא יודעים לבד עוד לפני שראיתם – והיא הכרחית בדיוק כמו לראות את הסרט הזה. בכל רגע נתון בבתי הקולנוע יש לפחות עוד סרט אחד שהוא בדיוק כמו "רובוטוריקים 4: תוריד את הידיים מהבת שלי" אבל טוב ממנו, ובכל היקר לי אני לא מצליח להבין עולם שבו סרט כזה יפתח במקום הראשון ויעשה בוכטות של כסף, בזמן שסרט שמישהו אשכרה השקיע בו שבב של מחשבה כמו "קצה המחר" יחשב ככשלון. אני לא אומר שהסרט בכיכובו של טום קרוז הוא סרט מושלם ושחייבים לאהוב אותו, אני פשוט תוהה למה זה כן וזה לא.

אבל זה לא משנה את העובדה ש"רובוטריקים 4: אני לא מאמין שמישהו קיבל כסף כדי לכתוב את זה" פה כדי לרמוס את הקיץ, וככזה מגיעה לו התייחסות. ובתור מי שאיכשהו הפך להיות המסקר הרשמי של מייקל ביי בבלוג, אחרי "רובוטריקים: אפילת הירח" ו"רווח וכאב", אני הולך לדבוק במסורת ולכתוב על סרטו החדש למרות שקריאת הביקורת הזו משולה לקריאת המרכיבים של מטהר האוויר שיש לכם בשירותים. אתם כנראה קוראים את זה כי אין לכם שום דבר אחר לעשות בשנייה זו, ואתם תשכחו ממנה ברגע שזכרון הצחנה שהיא הסרט הזה תתפוגג מהאוויר. אבל כתבתי התייחסות רצינית, נכון? אז אני אחלק את זה לשתי רשימות של טוב ורע. ככה לפחות אני ארגיש שאני נותן הזדמנות ראויה לסרט.

הטוב

1. מארק וולברג
אני חושב שוולברג הוא אדיר. הוא שחקן עם המון מודעות עצמית, חכם, והוא חתיך בקטע אחר. הוא היחיד שמסוגל להמשיך להיות סקסי על אף שבסצנה השנייה שלו בסרט הוא מעוטר בעיגולי זיעה שנותנים פייט רק לאלו של קייט בלאנשט ב"יסמין הכחולה". אם לא היה וולברג בסרט הזה, הייתי מכאיב למישהו במהלך הצפייה בו, אבל לשמחתי הוא שימש כמו משחה מרגיעה בכל פעם שחשבתי שאני לא יכול יותר. מה שעוד יותר משמח הוא שהוא בעצם בא במקום שיה לה-בוף, השחקן ששווה ערך לחריקות ציפורניים על לוח.
נכון, קצת קשה לקבל את וולברג בתור ממציא גאון ואב חד הורי באיזור כפרי, משל היה מוריס, אביה של בל מ"היפה והחיה" של דיסני, אבל לפחות שרירי החזה שלו אמינים. לפעמים זה כל מה שצריך.

2. "באטל קריי"
שיר הכתוביות של הסרט הוא של אימג'ין דראגונס. יואו, יואו, כמה שאני הרוס עליהם.

סבבה, סיימנו עם הדברים הטובים. עוברים לדברים הרעים.

הרע

1. 165
זה כנראה מספר המזל של הסרט, מכיוון שלפי הוויקפדיה לא רק שמדובר בתקציב הסרט, אלא גם באורכו בדקות. אמנם לא הייתי חלק מההפקה של הסרט ולכן אינני יודע אם מדובר בסכום המדוייק שהשקיעו בו "אולפני פארמאונט", אבל מכיוון שצפיתי בו מתחילתו ועד סופו אני יכול להגיד לכם שכן, הוא ללא ספק נמשך על פני שעתיים וארבעים וחמש דקות.
שעתיים וארבעים וחמש דקות. זה הופך אותו לסרט הרובוטריקים הארוך ביותר אי פעם, וזה לא שהקודמים היו פרק של סיטקום. בכל היקר לי, אני באמת לא מצליח להבין את מי זה משרת. למה סרט אקשן מטופש צריך להימשך כל כך הרבה זמן? התקציב גבוה יותר, ההפקה קשה יותר, החומרים יקרים יותר, ההקרנות מסובכות יותר, הקהל מאבד סבלנות מהר יותר. למה, אלוהי הקולנוע, למה?

2. הפוטנציאל
הו, כן. אתם קוראים נכון. לסרט הזה – "רובוטריקים 4: מי הזיז את הקוק שלי", כן? – יש לא מעט פוטנציאל. גם כי הוא עם מארק וולברג (ע"ע) וגם כי בארבעים הדקות הראשונות זה באמת נראה כאילו מישהו ניסה להגיד משהו על ארה"ב, וזה לא בהכרח דבר חיובי. מטלטל, אני יודע, אבל אם לוקחים בחשבון את הקו האופציונאלי שביי תפס ב"רווח וכאב" אולי הוא בעצם ממשיך להעביר ביקורת על האומה הגדולה בעולם?
בחלקו הראשון של הסרט הרעים הם סוכני ממשלה שרוצים להשמיד את הרובוטריקים בעקבות אירועי שיקאגו של הסרט הקודם, שגבו חיי רבים. זו לא הפלאנטה שלהם, הם אומרים וצודקים, ונוכחותם מהווה איום תמידי. גם בזה הם צודקים.
לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות את ההשוואה בין סוכנויות הביון האמריקניות ומלחמתן העכשווית בטרור. לא קשה לראות גם שעל פי "רובוטריקים 4: הזמן שלא זז", המלחמה בטרור הפכה להיות מטרה ולא אמצעי, ושהחבר'ה בוושינגטון כבר איבדו את הפרופורציות, ובמלחמתם ב"אויב החיצוני" הם פוגעים באופן אנוש גם באוכלוסיה הרגילה.
אז כן, ארבעים דקות הראשונות של הסרט – הטבול בצבעי אדום וכחול ומשתמש בפלאטת צבעים מסרטי הטכניקולור של ג'ון פורד – מנסות להשתמש בהיותן חלק מסרט אקשן נטול שכל כדי להחדיר לנו איזשהו מסר. הבעיה היא שאחר כך יש עוד שעתיים של כלום.

3. חיי אדם
בדקות הראשונות של הסרט נתפס אחד הרובוטריקים אחרי מצוד רב הרס. הוא מתחנן על חייו ומנסה להסביר שהוא חף מפשע, אבל זה לא עוזר לו. זה הגבול העליון של הסרט כשזה מגיע להזדהות רגשית. מאותו הרגע מאות – אם לא אלפי – אנשים חפים מפשע ימצאו את מותם, ולאף אחד, כולל לצופים, לא יהיה אכפת.
אנשים רגילים שנוסעים הביתה חזרה מהעבודה יתרסקו ויעלו בלהבה, דיירי שיכון סיני עני במיוחד יאבדו את כל מה שיש להם, הולכי רגל בערים יקברו תחת הריסות. אף אחד לא רואה אותם, אף אחד לא שומע אותם, לאף אחד לא אכפת.

4. הפרסומות
זה משהו שחשוב שתדעו, כשאתם רוכשים כרטיס ל"רובוטריקים 4: מי צריך סינים?", אתם מכניסים את עצמכם לשעתיים וארבעים וחמש דקות של פרסומת. וזו לא "פרסומת סמויה" כפי שבעבר כינו אותן, זה עולם שלם של מותגים שמקבל מקום בפריים פחות או יותר כמו זה אל אופטימוס פריים. אני לא לגמרי יודע למה זה מרגיז אותי, אבל זה כן. זה לא סרט קולנוע, זו הליכה זומבית בקניון. אני מניח שזה מלחיץ אותי במיוחד כי זה סרט שמיועד לצעירים ושטיפת המוח המותגית הזו היא לא לעניין. מאוד חשוב לי שתכירו בזה.
אני חושב שדרך לפתור את זה תהיה דווקא משחק שתייה. ארגנו לכם את מיטב חבריכם הטובים, הצטיידו בבקבוק וויסקי "באלנטיין" משובח, ובכל פעם שמותג מוכר יופיע על המסך, מזגו לכוסות שלכם קצת מהוויסקי המצויין הזה ותהנו מחוויה אלכוהולית נהדרת. "באלנטיין" משפר כל דבר, אפילו את הסרט החדש של הרובוטריקים.
(המשחק מומלץ לבני 18 ומעלה. "באלנטיין" אינה נושאת באחריות לנזקים שנגרמים מצריכת אלכוהול. שתו באחריות).

בגדול, אתם יודעים בדיוק מה מחכה לכם בסרט הזה. זהו מייקל ביי עושה את מה שהוא יודע לעשות, להקים ממלכה קקופונית של אפקטים ממוחשבים (שהם גם לא כאלה מדהימים בסרט). אני לא מתכוון להסביר לכם כמה התסריט מבזה, כי אתם יודעים את זה.
זה משוחק רע, אין בו שום קשר בין סצנה אחת לזו שבאה אחריה, רועש ומטומטם. אז כן, הוא אמנם יותר טוב מהסרט הקודם בסדרה, אבל הוא לא מצדיק שום דבר, בטח שלא את העשייה שלו, בטח שלא את הכסף שלכם.
הנה הבקשה שלי: קחו את 45 השקלים החדשים (לא כולל אוכל ונסיעות) שהתכוונתם להוציא עליו וקנו במקום זה משהו נחמד לאמא שלכם. תאמינו לי, זה ישתלם לכם בעתיד כל כך הרבה יותר.

בעצם, כשחושבים על זה, יש בסרט רובוטריק טירנוזאור שיורק אש. חייכם, סביר להניח, לא יהיו שלמים בלי רובוטריק טירנוזאור שיורק אש.