״In Your Eyes״, סקירה

הקרנת הבכורה של "In Your Eyes" התקיימה בפסטיבל טרייבקה בשבוע שעבר, ויכול להיות שבכך תמו ההקרנות של הסרט על המסך הגדול. זאת משום שמיד לאחר הקרנתו, הוא הופץ ברשת, דרך אתר VIMEO, שם ניתן לשכור את הסרט במחיר של 5 דולר לשלושה ימים, שזה פחות ממה שעולה כרטיס קולנוע רגיל. אבל גם מה שמקבלים הוא הרבה פחות מכרטיס קולנוע רגיל, כי צפייה ביתית לא משתווה למסך הגדול, לבידור שבהליכה לקולנוע. לפחות לא כל צפייה ביתית שחוויתי, כולל בבתים עם מקרני HD ומערכות קולנוע איכותיות ביותר, שזה לא המצב אצל רוב מי שירכוש את הסרט, או יוריד עותק לא חוקי שלו שבטח כבר צץ איפשהו ברשת. אבל בכל זאת, הסרט זכה להפצה בינלאומית מיידית ולא היינו צריכים לזכות בחסדיהן של רשתות בתי הקולנוע.

למען האמת, סביר להניח כי היו כמה חברות שהיו מוכנות להפיץ את הסרט, ולו כטובה למפיק שלו – ג'וס ווידון, מי שיצר את "הנוקמים", עמל על "הנוקמים 2" (The Avengers: Age of Ultron) ומעורב גם בכל הסרטים (והסדרה) האחרים שקשורים במותג. אמנם "מהומה רבה על לא דבר", פרוייקט קטן נוסף שיצר ווידון, לא זכה להצלחה כלכלית, אבל נדמה כי לשים את השם שלו על סרט עצמאי לא מזיק. בטח כשיש לו קהילה רבה של מעריצים אדוקים. סליחה, מאמינים אדוקים, כי הסגידה לווידון מתקרבת במקרים מסוימים למעמד של דת לכל דבר. בעיקר בזכות היצירה הטלוויזיונית שלו, עם סדרות פולחן כמו "באפי קוטלת הערפדים" או "פיירפלי" או המיוזיקל האינטרנטי הבאמת מקסים "Dr. Horrible's Sing-Along Blog".

ווידון הוא קודם כל תסריטאי, המצטיין לא רק בבניית עולמות, אלא גם בדיאלוגים טובים וביחס אוהד אך מודע למגבלות ז'אנרים של סרטים. והוא גם תסריטאי שהיה מעורב בפרוייקטים גדולים גם לפני הפיכתו לאל כיוצר של "באפי", עם מעורבות בתסריט של "צעצוע של סיפור" הראשון ו"הנוסע השמיני: התחייה". ווידון כתב גם את התסריט ל״In Your Eyes״ (שנקרא לו ״בעיניך?״), כך שאפשר בהחלט לצפות למגע ידו בסרט, גם אם הוא לא ביים אותו וגם אם נדמה כי מדובר בפרוייקט משני עבור ווידון, בעודו עמל על עולם רווי גיבורי על ומתווך בין יוצרים שצריך להתאים את הסרט הבודד שלהם לסדרה שהוא יוצר. לכן, דווקא מכיוון שמדובר בסרט קטן, יש תקווה ליצירה אישית, אפילו אם הבמאי אינו האוטר המוערך והנערץ. אבל האם הסרט עומד בציפיות? על מה הסרט בכלל? והאם יש לו במאי? כל התשובות אחרי הקפיצה.

אז לבמאי של הסרט קוראים ברין היל. ולמרות שברין פירושו "גבעה"* בוולשית, בדיוק כמו ש"היל" פירושו "גבעה" באנגלית, עושה רושם שמדובר בבן אדם אמיתי. כלומר, הוא ביים סרט בשם "Ball Don't Lie", ואני לא מתבלבל בין הכדור לטבלה, והסרט ללא ספק קיים, עם שחקנים כמו רוזנה ארקט, מליסה ליאו ולודקריס בתפקיד הראשי. הוא גם כתב (ולא ביים) את "לא מוכנות לוותר" (Won't Back Down), הסרט עם מגי ג'ילנהול ו-ויולה דיוויס שהוקרן אפילו בארצנו בקולנוע. מסתבר האיש גם הופיע בתפקיד קטן ב"מהומה רבה על לא דבר", אותו עיבוד שייקספרי מזורז שביים ווידון רגע אחרי "הנוקמים", כפי שעשה גם דרו גודארד, שביים את "בקתת הפחד", סרט נוסף שווידון הפיק והיה שותף לכתיבתו אך לא ביים. בקיצור, לסרט ״In Your Eyes״ יש במאי וקוראים לו ברין היל והוא חשוב מאוד לתוצאה הסופית. אבל זה קודם כל סרט של ג'וס, ואני קורא לו במשפט זה בשמו הפרטי על מנת לרצות חלק ממעריציו.

נחזור לווידון, שכתב את הסרט ובהחלט ניתן לראות בו מוטיבים החוזרים ברבים מסרטיו. למשל, שילוב של אלמנטים הממוקמים איפשהו בין הפנטזיה למדע הבדיוני. במקרה של הסרט הזה, זהו רק אלמנט אחד, המניע פחות או יותר את כל עלילת הסרט – יש סוג של חיבור טלפתי, או מעבר לטלפתי, בין שני אנשים. היא אשת רופא מצליח בניו המפשיר, הוא אסיר משוחרר בניו מקסיקו. הם מעולם לא נפגשו, אבל תמיד הרגישו שמשהו מוזר בחיים שלהם. למשל, כאשר הוא היה ילד, הוא הרגיש שהוא מעורב בתאונת מזחלת בעודו יושב בכיתה. לילה אחרי שהיא לא מבינה למה היא חשה כאילו מישהו מרביץ לה עם מחבט, היכולת שלהם לתקשר עולה מדרגה – כעת כל אחד מהם לא רק חש, אלא יכול ממש לראות את מה שהשני רואה. והם גם יכולים לדבר זו עם זה. לא לקרוא מחשבות, אבל כן לשוחח בטלפתיה. משום שגם לדמויות כל העניין מוזר, הסרט מוצא דרך להסביר לנו את כללי העולם אשר נברא לצרכי הסרט מבלי שזה ייראה לא אמין.

מנקודה זו, התסריט של הסרט נע בכיוונים שהם מתבקשים וצפויים – אבל גם מעט מפתיעים. צפוי הוא לבנות את הגיבורים כשני ניגודים, שלכל אחד מהם חסר משהו שקיים בחיים של האחר. היא חיה חיי שגרה וכמו כל בורגנית בסרטים, רוצה משהו פראי יותר בחייה. הוא היה שמח לקצת יותר כסף, בית יותר מסודר ומרווח מהקרוואן שלו ומפלט מן האופציה להתדרדר שוב לפשע. הסיפור צפוי גם בדרכים בהם הם יצליחו לעזור אחד לשנייה ובמקומות בהם העזרה רק תסבך אותם. וצפוי גם במעבר ההדרגתי לכיוון הרומנטי.

אבל התסריט גם מכיל הפעתות קטנות, בעיקר באיזון שלו בין הדברים. בניגוד לרוב הקולנוע האמריקאי, הביקורת על חיי הפשע לא בהכרח תופסת חלק ניכר מן החוסר בחייו של הגיבור, בעוד הברגנות סופגת התקפות לא רק בדרכים הצפויות. לא מדובר בהברקה גדולה או בהפתעה שתפיל אתכם מן הרגליים, אבל כמו ברוב היצירות שלו, ווידון לוקח את המיינסטרים למקומות קצת יותר חכמים, גם אם הסרט יחסית עני בשורות דיאלוג מבריקות לעומת יצירותיו הקודמות.

מערכת הניגודים העיקרית של הסרט היא בורגנות מול מעמד הפועלים – החיים הפשוטים מול החיים של מסיבות קוקטיל ושיעורי רישום. לא נושא חדש בשום אופן, אבל יש משהו חביב בלראות סרט שלאו דווקא מתפשר על הכנסת קצת אנרכיה בחיי הבורגנות או בהבנה כי חיי הפאב הזול הם יותר אותנטיים, אלא לוקח את הגיבורים שלו לסוג קצת שונה של הרפתקה. גם אם זו לא מפורטת מדי ולא הולכת עד הסוף, היא לפחות מתחילה לפסוע בכיוון מעניין.

הליהוק תורם אף הוא להנאה מן הסרט. זואי קאזאן מגלמת את הבחורה. היא חיננית כתמיד, והדמות שלה צריכה לעבור הרבה יותר שינויים נפשיים מן הדמות הגברית, שמגולמת בידי מייקל סטאל-דיוויד האלמוני יחסית. גם שאר הסרט מלוהק די טוב הודות לשחקנים שתואמים את תבנית הדמות בתסריט. בין סטאל-דיויד וקאזאן בהחלט יש כימיה, למרות שאין להם ממש סצנות משותפת בסרט. חלק מן הסצנות של הווידויים האינטימיים שלהם זו בפני זה ולהפך (כי מחשבות הם לא קוראים ויש להם רק רמזים לגבי חלקים מחיי האחר) הן סצנות נהדרות.

אבל יש בעיה בסרט והיא כנראה אצל הבמאי – יש משהו חסר מעוף בחלקים נרחבים בסרט. חלק מן הקטעים בהם יש יותר פעולה טובים, אולם באחרים לא ברור הכיוון אליו הולכת הסצנה – קומי, דרמטי, או מותח. יש גם יותר מדי מקרים בהם הסרט נופל אל המקומות הכי בנאליים בכל הקשור לעריכה, בבחירת מוזיקה או בסגנון השילוב בין צילום המרחבים לצילום מקרוב. ובכלל, הסרט מפסיד קצת את הלוקיישנים היפים שלו מעצם העובדה שאנו לא רואים אותו על מסך קולנוע, למרות שעם מקרן איכותי או טלוויזיה טובה בהחלט ניתן להיווכח כי יש לסרט גם איכות ויזואלית.

טוב, לא הוגן לייחס את כל מה שפחות טוב בסרט לבמאי ברין היל. גם למפיק/כותב ווידון יכול להיות חלק בכך שלא הכל עובד ושיש חלקים בהם הסרט הוא רק "בסדר" לצד חלקים יותר טובים. בשורה התחתונה, הסרט חביב מאוד, אבל לא מבריק. ואם מבריק הוא משהו שאתם מצפים ממנו מווידון, אז זה פחות המקרה בפרויקט הזה, ולמעשה כבר בכמה פרויקטים ברצף. אבל הוא כן ממשיך ומקפיד על רמה גבוהה ועל אלגנטיות מסוימת בכתיבה, בכל סרטיו וגם כאן.

* טוב, למעשה bryn זו גבעה בוולשית, אבל הבמאי מאיית את שמו brin – שזה נשמע די אותו דבר לאוזניים שלי, אבל מסתבר שזה דווקא "נדיר" בוולשית, או כך טוען גוגל. בכל מקרה, זה מספיק קרוב, לא? ותודה לרוב בריידון, הברין (עם Y!) הכי טוב שזכור לי.