סרטים חדשים: ״רק ג׳יגולו״, ״האישה האחרת״

שני סרטים חדשים בלבד עולים השבוע בבתי הקולנוע. הייתי רוצה להגיד שהאחד הוא יצירת מופת חסרת תקדים והשני הוא הסרט הכיפי של הקיץ עד כה, אבל לא כל מה שאני רוצה בחיים אני גם מקבל. ולשקר אני לא אוהב. אז האמת היא ששני הסרטים לא מלהיבים במיוחד, על הנייר או על המסך. אבל נסקור גם נסקור אותם במהלך הסופש, והמיעוט הזה נותן לי הזדמנות להכפיל את פינת הפלוס שלנו, אם לא לשלש.

״רק ג׳יגולו״ (Fading Gigolo) הוא שיר של גידי גוב. הוא גם סרטו החדש של ג׳ון טורטורו, שחקן בדרך כלל ובמאי-תסריטאי לעת מצוא, שליהק את עצמו לתפקיד הראשי של מוכר פרחים מתוסכל כלכלית, וגם את אחד המנטורים שלו, וודי אלן, לתפקיד מוכר ספרים משומשים שגם הוא בברוך פיננסי. השניים מקימים עסק של ג׳יגולו וסרסור, המציעים את שירותיו של הצעיר מביניהם (רגע, מה חשבתם וחשבתן?) לנשות ניו יורק. ביניהן: שרון סטון וסופיה ורגרה כשתי חברות בלסביון העליון של העיר, וגם ונסה פארדי כאלמנה חרדית-ברוקלינאית, שהשוטר השכונתי (ליב שרייבר) מגונן עליה יותר מדי. עופר יכתוב על הסרט בסופש.

״האישה האחרת״ (The Other Woman) בעיקר מעורר אצלי את התהיה – האם נכנענו סופית למייקרוסופט וורד ואימצנו את ״אישה״? מה השלב הבא? אימא? בכל ״מיקרה״, זהו גם הסרט החדש של ניק קסווטס (״שומרת אחותי״), אחד הצאצאים היותר מוצלחים למשפחת רולנדס-קסווטס. מבלי להתבלבל עם הסרט בעל אותו השם בו כיכבה נטלי פורטמן לפני כחמש שנים, בסרט הזה, על פי תסריט ביכורים של מליסה סטאק, מככבות קמרון דיאז, לסלי מאן וקייט אפטון. הן מגלמות שלוש נשים המגלות כי בן הזוג המשותף שלהן בגד בשלושתן, ולכן גם מתכננות נקמה משותפת. סקירה – בקרוב.

פלוס: דוקטור חדש, עכבר חדש ותזכורת

רק לפני כמה חודשים בירכנו את פבלו על היותו ההורה הראשון בתולדות הבלוג, ועכשיו הוא שוב מוכיח את היותו חלוץ מצטיין – מעתה אמרו ד״ר פבלו אוטין. מעניין אם הוא יבקש להכפיל את שכרו בזכות הדוקטורט… למרות שבמקרה של סריטה זו אף פעם לא בעיה להכפיל באפס.

עכבר העיר, מקום העבודה שלי בשמונה השנים האחרונות, וגם של אור כמובן בתוספת הופעות אורח של פבלו ואדוה, השיק אתמול אתר חדש. בתור מי ששומע על ההבטחה למתיחת פנים מראשית הדרך (הצטרפתי אל גרסת האונליין של העכבר כחצי שנה לאחר שהושק) אני שמח שהדבר קרה עוד בימי חיי. מכירים את הקטע הזה של העכבר להתרפרש על דעת עצמו באמצע הכתבה? אז אני מקווה שלא תתגעגעו לבאג הזה, למרות שחבלי לידה בטח יהיו (עדכון – אני מבין שהטיק של הרפרוש הבלתי רצוני עדיין איתנו, מקווה שהוא ייעלם). בתור קורא כבר הספקתי להתרגל, ואני מקווה שמאחורי הקלעים הממשק נעשה ידידותי יותר לעורכות והמפיקות (מי שעבד או עבדה עם הממשק תבין ויבין למה אני מתכוון). בכל מקרה, זו הזדמנות לפרגן לאתר שהוא הבית על הפיגורה והפריזורה החדשות. כך, לדוגמה, נראית הביקורת שלי על ״רק ג׳יגולו״. אז מברוק וגם מזל טוב עכברים, תתחדשו.

תזכורת קצרה לפני פיזור – בשבת הבאה (3.5) יש סרט בפסטיבל פרינט סקרין בשם ״מארי מאושרת, מארי מאושרת״ (Mary is Happy, Marry is Happy) שאנחנו ממש בעד שתראו. אפילו ברמה של לחלק כרטיסים חינם או בהנחה, ולנסות לפתות אתכם ואתכן בהרצאת פתיחה של ד״ר פבלו אוטין ואיזו פעילות הפתעה שהבלוג מתכנן. הנה כל הפרטים בפוסט הרלוונטי, ויש גם אירוע פייסבוקי.