הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר, עונה 2 פרק 5: "ביג ליבובסקי" של האחים כהן

קפיצה גדולה קדימה בזמן. אם הפרקים הקודמים בנחמןקאסט עסקו כולם בחלק הראשון של שנות ה-70, הפעם מבקש נחמן לקפוץ לסוף המילניום, לשנת 1998 ובה האחים איתן וג'ואל כהן הביאו לעולמנו את "ביג ליבובסקי" (The Big Lebowski), לבובסקי הגדול. נחמן רואה ב"ביג ליבובסקי" סרט מרכזי בתרבות האמריקאית, כזה השואל שאלות עמוקות על "מי אנחנו?" ו"עתידנו לאן?". סרט עשיר, חמקמק והפכפך שגם רווי בגאונות. השיחה על לבובסקי והאחים כהן איפשרה לדבר עם מגוון נושאים כמו היסוד הכאוטי והאנדרלמוסי העומד בבסיס סרטיהם, על גיבוריהם הלא יוצלחים שנמצאים כמעט תמיד בחיפוש אחר סדר, הגיון ומשמעות באנדרלמוסיה, ועל המרחק האירוני שהאחים כהן עוטים אשר מאפשר להם לעשות קומדיות שקודם כל מהנות, ולאט לאט חושפות את רבדיהן העמוקים יותר.

כמו עם כל הבמאים האחרים, תמיד נותרת תחושה שהיה אפשר לדבר הרבה יותר עליהם. אבל עם האחים כהן תחושה זאת חזקה במיוחד, שכן אופי סרטיהם תמיד מסתורי, תמיד חמקמק, תמיד סותר את עצמו וכך משאיר תחושה שאין דרך למצות או לפענח אותם עד תום. בסופו של דבר העושר הויזואלי והפילוסופי של האחים כהן מתנגש תמיד עם תחושה של פספוס, אקראיות ושטחיות – בדיוק כמו שמרגישות דמויותיהם. וזו, למעשה, גאונות האחים.

להשמעת הקובץ במחשב או בסלולרי: "ביג ליבובסקי" (להורדה: כפתור ימני ושמירה)

להאזנה כאן בבלוג:

(אורך הנחמןקאסט: 52:58)

נושאי הפודקאסט:

00:00 ביג ליבובסקי, סרט מפוזר: אנדרלמוסיה כמהות הקולנוע של האחים כהן

08:00 חשבון נפש של התרבות האמריקאית ואינפנטיליות אידיאולוגית

22:20 ביג ליבובסקי כ-"מציצים" האמריקאי. לא רוצים גיבורים, רוצים סתלבט

25:55 הגיבור המרחף והלא יוצלח: האם הדוד היה פעיל פוליטי בנעוריו? האם הוא משתתף בחברה או רק מסתכל מהיציע?

31:12 לוס אנג'לס הפיזית ולוס אנג'לס הערכית

36:00 האסטרטגיה השובבה של הכהנים: עומק שמורכב מקרטוניות

43:12 למשמע את העולם ללא כלים: הדמות של דוני (סטיב בושמי)

47:05 למה "ביג ליבובסקי" על פני סרטים אחרים?

הפרקים הקודמים:

עונה 2 פרק 1: "השיחה", פרנסיס פורד קופולה.
עונה 2 פרק 2: "רחובות זועמים", מרטין סקורסזה.
עונה 2 פרק 3: "שביל הזעם", טרנס מאליק.
עונה 2 פרק 4: "נאשוויל", רוברט אלטמן.
לעונה הראשונה לחצו כאן.

מתנה בצורה של וידיאו:

בפרק הבא נחצה את האוקיינוס ונצלול עמוק אל תוך הקולנוע האירופי המודרניסטי דרך יצירתו המפעימה של אנדריי טרקובסקי – "נוסטלגיה".