• פסטיבל חיפה 2022: מבט בתוכנייה המלאה
  • המרוץ לאוסקר בפרס הסרט הבינלאומי - חלק חמישי
  • פסטיבל חיפה 2022: ההמלצות (והאזהרות) של עופר
  • אימת החודש - ספטמבר 2022
  • ״תראו אותם רצים״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קריוקי״ של משה רוזנטל מגיע לקולנוע
  • המתמודדים לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר - חלק ד
  • עושות נקמה
  • A24 מחכים לתרגום: מהדורת דאבל פיצ׳ר לסרטי
  • ״בחורים טובים״, סקירה לסרט החדש של ארז תדמור
  • כרטיס לגן עדן
  • סרטים חדשים: ״כרטיס לגן עדן״ עם רוברטס וקלוני
  • ״תא מספר 6״, סקירה לסרטו של יוהו קוסמאנן
  • ״לחיות את חייה״: סקירה ב-12 חלקים, פרולוג ואפילוג

סריטה מתארחים: אדוה בפישקאסט על "המשחק של אנדר", אורון בשיר/סיפור על "היימה"

12 בנובמבר 2013 מאת אורון שמיר

רצה הגורל (ובניגוד לאנשים שהוא משתעשע בהם, הגורל תמיד מקבל את מה שהוא רוצה) ואתמול התרחש צירוף מקרים חביב. באותו יום, צצו ברשת שני פוסטים שאינם של סריטה, אבל מכילים שניים מחברי הבלוג אשר התארחו בבלוגים אחרים. אז היום זו ההזדמנות להחזיר לינק ופרגון למארחים ליום אחד שלנו, ועל הדרך גם לספק לקוראים ולקוראות שלנו חומר קריאה/האזנה/צפייה להיום. ואל דאגה, פוסט נוסף מתוכנן לעלות אף הוא בשעות הקרובות, ועוד שבוע עמוס לפנינו.

אדוה התארחה ב"עין הדג" לשיחה על "המשחק של אנדר" (Ender's Game), עליו היא כתבה כאן אצלנו. כמיטב המסורת של הפודקאסטים באתר של דורון פישלר, המכונים פישקאסטים, גם הפעם בחר המארח את עמיתתו לשיחה כיוון שדעתה על הסרט מנוגדת ו/או חריפה יותר משלו. דורון חשב שהסרט שנעשה על-פי הספר האהוב היה בסדר כזה (אני איתו בנושא). אדוה חשבה שהוא מעבר למיותר. הם דיברו על כך והקליטו זאת. פנו לכם שעה ועשר דקות (או שתשימו את זה באוזניות בזמן שאתם מסדרים את הבית/ נוסעים באוטובוס/ חובצים חמאה) והקשיבו לשיחה המשעשעת והמעניינת של השניים. מסתבר שיש לא מעט לומר גם על סרט שלא הוציא מבקרים או צופים מגדרם, כמו גם על הסופר, ילדים-כוכבים, הארי פוטר, ספוילרים, והעטיפה המקורית של הספר שעוצבה בידי דורון, מסתבר. כל זאת ועוד – באקווריום של הדג האדום (משם גם התמונה, זה לא שהתחלנו לעצב. כלומר, עדיין לא).

ואני, שהתארח בשני הפישקאסטים הראשונים, תרמתי טקסט לא ארוך אבל מאוד מרוגש על "היימה" (Heima) לפרוייקט שיר/סיפור, מיני בלוג בחסות "עשוי להכיל בוטנים" של ניר גורלי. הרעיון של הבלוג-מיזם הזה הוא להעלות בכל שבוע טקסט של כותב אחר (מכל תחום שהוא), על סרט אחר ובלבד שהוא עונה להגדרה של דוקו-מוזיקלי. באופן עקרוני אני לא מחובבי הז'אנר, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל, וסרטו של דין דה-בלואה ("הדרקון הראשון שלי"), העוקב אחר להקת Sigur Rós בסיבוב הופעות מאולתר באיסלנד של 2007 – הוא יוצא מן הכלל, תרתי משמע. הפעם תצטרכו לפנות רק כמה דקות מזמנכם עבור קריאת הטקסט. ומכיוון שגורלי ערך אותי בעכבר, הסכמתי לחרוג ממנהגי ולנסות להגביל את עצמי ל-500 מילה, משהו שקרה בפעם האחרונה לפני שהומצא הפייסבוק, אם אינני טועה. אפשר גם שתקדישו כשעה וארבעים, ותגייסו לטובת העניין גם את האוזניים וגם את העיניים, כדי לחזות בפלא שהוא הסרט עצמו. הכל מחכה לכם ולכן בבלוג שהוא השימוש הכי טוב בבוטנים מאז המצאת הבמבה המלאה בעצמה.

לכו אבל חזרו, כן? זה לא בריא לחרדת הנטישה שלי כל ההפניות האלה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.