האוסקר ה-85 מאחורינו!
25 בפברואר 2013 מאת אור סיגוליזהו. האוסקר ה-85 הסתיים עם זכייתו הצפוייה והמפתיעה והמשמחת והמוזרה והמאכזבת והמי יודע מה עוד של "ארגו". סרטו של בן אפלק זכה בפרס הסרט, העריכה והתסריט המעובד. זה לא הרבה לסרט שזוכה בפרס הגדול אבל באופן כללי הפרסים חולקו די שווה בשווה בין הסרטים. חוץ מ"חיי פיי" שלקח ארבעה פרסים כולל הפרס המשני והממש לא זניח של הערב – פרס הבמאי.
קצת מזכיר את "התרסקות" מול "הר ברוקבק" רק בלי הקטע של ההפתעה. "התרסקות" זכה בפרס הסרט, העריכה והתסריט כאשר סרטו של אנג לי לקח את פרס הבמאי. ההבדל הוא שהפעם אנג לי הוא האיש הרע ודווקא "ארגו" הוא המוצלח בינהם.
באופן כללי, הפתעות לא באמת היו בטקס השנה. אולי חוץ מוולץ.
בהמשך הפוסט תהיה רשימת הזוכים המלאה ותזכורת לרגעים המוצלחים של הטקס החמוד אך המעט חיוור הזה (באופן אישי אני חושב שמקפרלן היה אחלה. לא משהו לספרי ההיסטוריה, אבל בהחלט במקום טוב באמצע).
לגבי ההימורים שלנו. בקטע מפתיע למדי הצלחנו, כל אחד מאתנו, יותר טוב משנה שעברה על אף חוסר הבטחון. עופר ואני קלענו ב-15 קטגוריות מתוך 21 (עופר סיכן וניצח עם כריסטוף וולץ ואני סיכנתי וניצחתי עם "אמיצה") אבל אורון הוא המנצח שלנו עם פלוס אחד. 16 הימורים נכונים. הוא זה שידע שאסור להמר נגד סרט של קת'רין ביגלו בפרס הסאונד והוא שהרגיש שטרנטינו הולך לזכות…
הזוכים הם:
הסרט – "ארגו"
הבמאי הטוב – אנג לי, "חיי פיי" (אוסקר שלישי אחרי "נמר, דרקון" בסרט זר ו"הר ברוקבק" בבימוי)
השחקן הראשי – דניאל דיי-לואיס, "לינקולן" (אוסקר שלישי)
השחקנית הראשית – ג'ניפר לורנס, "אופטימיות היא שם המשחק"
שחקן משנה – כריסטוף וולץ, "ג'אנגו ללא מעצורים" (אוסקר שני)
שחקנית משנה – אן הת'וואי, "עלובי החיים"
תסריט מקורי – קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים" (אוסקר שני)
תסריט מעובד – כריס טריו, "ארגו"
עריכה – וויליאם גולדנברג, "ארגו"
צילום – קלאודיו מירנדה, "חיי פיי"
מיקס סאונד – "עלובי החיים"
עריכת סאונד – (תיקו) "כוננות עם שחר" + "סקייפול"
מוזיקה מקורית – "חיי פיי"
שיר – "סקייפול"
עיצוב אומנותי – "לינקולן" (אוסקר שני לריק קרטר אחרי "אוואטר")
עיצוב תלבושות – "אנה קארנינה"
סרט בשפה זרה – אוסטריה, "אהבה"
סרט תיעודי באורך מלא – "מחפשים את שוגרמן"
סרט אנימציה באורך מלא – "אמיצה"
אפקטים חזותיים – "חיי פיי"
איפור ועיצוב שיער – "עלובי החיים"
סרט קצר – "עוצר"
סרט תיעודי קצר – "אינוסנטה"
סרט אנימציה קצר – "פייפרמן"
כלומר, "חיי פיי" זכה ב-4 אוסקרים, "ארגו" ו"עלובי החיים" ב-3, "לינקולן" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" ו"סקייפול" ב-2. "אופטימיות היא שם המשחק", "כוננות עם שחר", "אנה קארנינה", "אמיצה", "אהבה" ו"מחפשים את שוגרמן" בפרס אחד. ברכות לכולם.
הנאום הטוב ביותר:
אני מניח שהרוב יילכו על דניאל דיי-לואיס והכריזמה הבלתי אפשרית שלו. דיי-לואיס זכה בכל כך הרבה פרסים העונה שהוא כבר יכל פשוט ללכת על נאום מצחיק וחייכני. אבל בעיני הנאום הכי טוב היה של בן אפלק כשזכה בפרס הסרט. אולי אני נאיבי, אולי סתם הייתי ער מלא זמן, אבל היה משהו נורא אמיתי ברגע בו הוא סיפר על התקופה המבלבלת בין האוסקר הראשון שזכה בגיל 25 בשנת 1998 (תסריט מקורי על "סיפורו של וויל האנטינג") ועד היום. התרגשתי.
גם הנאום של כריסטוף וולץ היה נהדר יותר בגלל ההתרגשות האמיתית שלו מאשר הטקסט. שלא כמו באוסקר הקודם שלו על "ממזרים חסרי כבוד", הוא היה ממש מופתע מהכבוד הנוסף שהוענק לו לא הרבה זמן מאז הקודם. זו הייתה פתיחה מעולה לטקס.
גם אדל שזכתה בפרס השיר וכנראה לא תנוח עד שתזכה בכל פרס עלי אדמות, הייתה נפלאה. אבל הרי את מי זה הפתיע?
חשוב לציין את הרגע המוזר של ג'ניפר לורנס משטתחת על מדרגות הבמה ולא ברור אם היא כשלה בצעדיה או סתם נפלה מהתרגשות. היא יצאה מדהימה אפילו מהקטע הזה. הקהל הריע לה בעמידה ואני באופן אישי שמחתי מאוד על הרגע הזה. נקווה כולנו יחדיו שזהו אינו האוסקר האחרון שלה.
הת'וואי מעט אכזבה אותי כשנתנה נאום עם יותר מדי שמות ויותר מדי משפטים פופוליסטיים כדי להפוך את דבריה לחשובים. אבל למי אכפת מזה? על אף שאיימי אדמס הייתה טובה ממנה בעיני, זו הייתה זכייה ראויה ויותר מכך.
אז לטרנטינו יש עוד אוסקר. הוא נתן את הנאום – לפחות על פניו – הנרקסיסטי ביותר שאפשר לצפות ממגלומן בסדר הגודל שלו כאשר שיבח את כישורי הליהוק שלו. הוא למעשה רצה להודות לשחקניו שהפכו את דמויותיו הכתובות לאנשים על המסך אבל בעיקר יצא לו "אני אני אני". אני מאוהדיו של טרנטינו, אבל זוהי זכייה מבאסת כי זה באמת התסריט הכי פחות טוב שלו.
קטע משעשע שזכור במיוחד היה שבנאום של צוות האפקטים שזכה על "חיי פיי" אמר הנואם ש"כל מה שראיתם בסרט כלל לא היה" שזה אולי גורם לו ולקולגות שלו לצאת טוב, אבל אני תוהה מה הייתה תגובתו של קלאודיו מירנדה הצלם שזכה רגע לפני זה בפרס הצילום. יכול להיות שאשף האפקטים לקח לו את כל הקרדיט?
שמחה גדולה הייתה לראות את מיכאל האנקה מחזיק אוסקר. לא שהוא צריך אותו, כן? כמו שאמרה אחת מחברותי לצפייה: "האנקה גדול מהאוסקר", אבל הוא במאי כל כך אדיר שלראות אותו מקבל הכרה הוא אירוע נפלא. אמנם אני לא ממעריצי "אהבה" ואני שמח שהחזירו אותו למימדיו הראויים בפרס הסרט הזר, אבל האמת שהייתי ממש נעצב אם הסרט היה יוצא בידיים ריקות.
אולפני פיקסאר יצאו מנצחים אבל לראשונה בתולדות הקטגוריה שלא בצדק. בין "ראלף ההורס" ל"פארנורמן", "אמיצה" בעיני היה החלש מכולם אבל גם במקרה הזה, אי אפשר באמת להתעצבן על זכייה של "פיקסאר".
מה שבאמת היה מצמרר היה שבמהלך הטקס הראו שלושה קטעים מ"המאסטר" בקטגוריות המשחק. לא היה קשה לשים לב שמבחינת ההופעות, הפריימינג והמוזיקה – מדובר בליגה אחרת מכל שאר הסרטים. חבל.
זה כל מה שיש לי לחלוק אתכם בשעה מוקדמת זו. אתם מוזמנים להוסיף את רשמיכם למטה.
על אף הכל, אני חושב שהייתה לנו אחלה עונה. יש לנו חצי שנה של מנוחה עד עונת האוסקר הבאה, אז נצלו אותה בתבונה.
צ'ירז!
חבל לי לקלקל את השמחה וההתרגשות. ניראה לי שהוליווד נותנת פרסים לעצמה (אני מבין ש'ארגו' הוא בעצם על התעשייה הקולנועית המצילה אנשים באיראן.. נו באמת, גם אם זה סיפור אמיתי בחלקו זה מוגזם). הוליווד והתעשייה מתבשמים בניחוחות של עושר וזיוף. לא שאין שם אנשים מוכשרים אבל במיליונים הללו היה אפשר להפיק אלפי סרטים איכותיים ודלי תקציב. ..לחשוב על אלפי בוגרי קולנוע המנסים לקבל תמיכה מקרנות מרוקנות. מזכיר את האירוויזיון באקסטרווגנטיות. חבל..ועצוב.
ראיתי את 'ארגו' ואכן מאכזב.. אחת הבדיחות בסרט אומרת שניתן ללמד קוף רזוס לביים סרט ביום וחצי.. לדעתי ניתן לקצר את הזמן לחצי יום אם הקוף יקבל את שכר המיליונים שקיבל הבמאי.