אוסקר 2012/3: תשעת הפיינליסטים לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

ונתחיל עם הספויילר: ישראל לא בפנים.
סרטה של רמה בורשטיין, זוכה פרס אופיר, "למלא את החלל" לא נכנס לתשיעייה המקדימה ממנה יורכבו  חמשת המועמדים הסופיים שיוכרזו יחד עם שאר הקטגוריות ב-10 בינואר.

זוהי כנראה הרשימה הכי אירופאית – שלא נאמר, הכי דוברת צרפתית – מזה שנים, על אף שכמה מהפייבוריטיות כמו גרמניה ואיטליה לא צלחו גם הן. שלא נדבר על כל יבשת אסיה שאין לה ולו נציג אחד  במירוץ השנתי לאוסקר.

תשעת הסרטים שנכנסו לתשיעייה, הסרטים שלא, היסטוריה אוסקרית ומיני אינפורמציות אחרות בהמשך הפוסט:

 תשע המדינות הפינליסטיות לפרס הסרט הזר באוסקר הן:

אוסטריה: "אהבה" – Amour
סרטו של מיכאל האנקה זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון ומאז הוא המועמד המוביל. ישנם כמה שמנבאים לו מועמדות גם לסרט הטוב ביותר, אם כי נדמה שזה הולך ומתרחק .
עד כה האנקה נשלח לאוסקר מטעם מדינתו אוסטריה ארבע פעמים, אך זכה למועמדות רק מטעם גרמניה עם "הסרט הלבן" ב2009.

קנדה: "מכשפת מלחמה" – War Witch / Rebelle
אחד משלושת הסרטים ברשימה שהוקרנו בפסטיבל חיפה. סיפורה של ילדה קטנה במלחמת אזרחים באפריקה (כל קשר לעלילת הסרט ולקנדה מקרי בהחלט). שזכה פרס השחקנית בפסטיבל ברלין.
קנדה זכתה באוסקר בשנת 2003 על "שיחות נפש" של דניז ארקן.

צ'ילה: "לא" – No
דרמה פוליטית של פבלו לאריין בכיכובו של גאל גרסיה ברנאל ("ואת אמא שלך גם"). צ'ילה מעולם לא הייתה מועמדת לאוסקר.

דנמרק: "סיפור מלכותי" – A Royal Affair
דרמת התלבושות היפה שהוקרנה בארץ, בהשתתפות אלישיה ויקאנדר, מאדס מיקלסן ומיקל בו פולסגארד שזכה  על תפקידו בפרס השחקן בפסטיבל ברלין.
דנמרק זכתה באוסקר לפני שנתיים ("בעולם טוב יותר" של סוזן בייר) ובלי קשר זכתה שנתיים רצוף ב-87 ו-88 עם "החגיגה של באבט" ו"פלה כובש". בנוסף הם היא הייתה מועמדת חמש פעמים נוספות.

צרפת: "מחוברים לחיים" – Intouchable
יש צורך להציג?
צרפת היא אחת המדינות הכי חזקות באוסקר. כל כך חזקה שלא פעם ולא פעמיים הסרט שהיא שולחת  נכנס לקטגוריות השונות, השמורות בדרך כלל רק לסרטים אמריקניים. כמעט כל סרט שני שהיא שולחת מקבל מועמדות. מספר הזכיות שלה עומד אמנם על תשע, אך האחרונה שבהן הייתה בשנת 1992 ("הודו-סין").

איסלנד: "המעמקים" – The Deep / Djupio
סיפור השרדות קפוא במיוחד מאת הבמאי בלתזר קורמאקור.
איסלנד הייתה מועמדת פעם אחת בלבד בשנת 1991 עם "ילדי הטבע".

נורבגיה: "קון-טיקי" – Kon-Tiki
הסרט השני ברשימה, אחרי "מחוברים לחיים", שמופץ על ידי הארווי ויינשטין. מדובר בסרט הרפתקאות ימי של צמד הבמאים ג'ואקין רונינג ואספן סאנדברג. תוכלו למצוא את הסקירה שלי לסרט בלינק הזה.
נורבגיה טרם זכתה באוסקר אך הייתה מועמדת ארבע פעמים: "תשע נשמות", "מורה דרך", "הצד השני של יום ראשון" ו"אלינג".

רומניה: "מעבר לגבעות" – Beyond the Hills
הסיכוי הראשון אי פעם לסרט רומניה להכנס לחמישייה, אחרי שהפכה להיות הבון-טון של הארט-האוס העולמי. אל תשאלו אותי איך זה קרה.
זהו סרטו של כריסטיאן מונג'יו ("ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים"), זוכה פרס השחקנית והתסריט בפסטיבל קאן האחרון.

שוויץ: "אחות" – Sister / L'enfant d'en haut
הסרט השלישי ברשימה שהוקרן בחיפה. דרמה חביבה למדי אך לא יותר מזה, העוסקת בילד קטן ואחותו הגדולה החיים בעוני מתחת לאתר סקי משגשג.
שוויץ זכתה בפעם הראשונה בזכות "מהלכים מסוכנים" ב1984 ואז עם "מסע של תקווה" ב1990. שום דבר מאז.

אני ראיתי שישה סרטים מתוך הרשימה (אוסטריה, צרפת, דנמרק, שוייץ, רומניה וקנדה), ואני חייב להודות שזו קבוצה חיוורת למדי.
הסרט היחידי שבאמת אני יכול להגיד שאהבתי הוא "סיפור מלכותי". לגבי "אהבה" הייתי די אדיש; "אחות" הוא, כאמור, חביב ותו לא; "מכשפת מלחמה" ו"מעבר לגבעות" שיעממו לא את הויג'יזל.
על "מחוברים לחיים" אפילו אין לי כח להתנסח שוב. לכן עיני נשואות לארצות הקור איסלנד ונורבגיה.

יחד עם ישראל נותרו בחוץ פייבוריטים נוספים כמו "ברברה" נציג גרמניה, "קאובוי" נציג הולנד, "לורה" האוסטרלי, וזוכה פסטיבל ברלין "הקיסר חייב למות" מאיטליה.
בשלב זה "אהבה" של מיכאל האנקה ו"מחוברים לחיים" של אוליבייה נאקש ואריק טולדנו הם המובילים.