פסטיבל חיפה מול פסטיבל אייקון TLV, גרסת 2012

חול המועד סוכות אולי עדיין נראה קצת רחוק (חודש), אבל אפשר וכדאי להתחיל להתכונן לתקופה זו כבר מעכשיו. כבכל שנה, יתקיימו בארץ שני פסטיבלי קולנוע במקביל – בחיפה ובת"א. הראשון הוא פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה, אשר מתמודד ראש בראש עם פסטיבל ירושלים על תואר הפסטיבל היוקרתי בישראל (ולאחרונה בהצלחה יתרה יש לציין), אשר ייערך השנה זו הפעם ה-27. השני הוא פסטיבל אייקון TLV למדע בדיוני ופנטסיה, החוגג יום הולדת 16 השנה. חיפה יפתח את שעריו ב-29/9 ויימשך עד ה-8/10, בעוד אייקון יחל בראשית אוקטובר ויסתיים יחד עם אחיו מהכרמל. שני הפסטיבלים טרם עדכנו את אתריהם ברשימות המלאות, אבל כבר יש מספיק ממה להתרשם. אז אין צורך לפתוח יומנים, כי תוכניה עדיין אין, ואת המרקר הבאתי מהבית – אפשר פשוט לקרוא ולהתחיל לפנטז.

נתחיל עם הפסטיבל שנפתח קודם – חיפה. סרט הפתיחה יהיה "ארגו" ("Argo"), החדש של בן אפלק כבמאי (ולצערנו גם כשחקן, אבל שאר הקאסט מפצה). העלילה מתרחשת בשנת 1979 ועוסקת בניסיון מאוד לא שגרתי לחלץ בני ערובה אמריקאיים מאיראן – חבורה של סוכנים חשאיים נוסעת למדינת האוייב בטענה שהיא מצלמת סרט מדע בדיוני. נשמע מגניב, מבוסס על סיפור אמיתי ומכיל, מלבד אפלק המזוקן, גם את ג'ון גודמן, אלן ארקין וקייל צ'נדלר.
סרט הנעילה הוא "לא מוכנות לוותר" ("Won't Back Down"), דרמה חברתית/פוליטית/מעוררת השראה שכזו על שתי אמהות (מגי ג'ילנהול ו-ויולה דייויס) שחוברות יחד כדי לשנות דברים בבית הספר של ילדיהן, למורת רוחה של המנהלת המכהנת (הולי האנטר). הסרט מתכתב ישירות עם דיון ער בארה"ב, לאחר שבמספר מדינות הועבר חוק המאפשר להורים להדיח מורים ולעקוף סמכויות ניהוליות בבתי ספר בעלי דירוג נמוך במיוחד.

עוד נודעו שמותיהם של חלק מאורחי הפסטיבל. הבכיר שבהם הוא אלכסנדר סוקורוב ("תיבה רוסית"), זוכה פסטיבל ונציה האחרון עם העיבוד שלו ל-"פאוסט", שדי שיעמם לנו את הצורה בפסטיבל ירושלים האחרון. סביר להניח שיהיה ניתן לעשות זאת גם בחיפה, כאשר בנוסף יוקרנו סרטים נוספים של סוקורוב כמו "אב ובנו", "אם ובנה", וכן טרילוגיית הדיקטטורים של הבמאי הכוללת את "מולוך", "טאורוס" ו-"השמש". אורחת נוספת תהיה אלני קאראינדרו, המלחינה והפסנתרנית היווניה, אשר נודעה בשיתופי הפעולה שלה עם תיאו אנגלופולוס. האמנית תקיים קונצרט, בליווי קטעים מסרטיו של הבמאי הדגול, כאשר בנוסף יוקרנו חמישה מסרטיו – "מסע לקיתרה", "מגדל הדבורים", "נוף בערפל", "האחו הבוכה" ו-"אבק הזמן". רעייתו ומפיקת סרטיו, פיבי אנגלופולוס, תתארח אף היא בפסטיבל במסגרת המחווה לקולנוען שהלך השנה לעולמו.

הפסטיבל יציע הקרנות נוספות רבות של סרטים קלאסיים. בין היתר, תתקיים מחווה לבמאי היפני קאנטו שינדו ("אוניבבה"). כמו כן יוקרנו עותקים דיגיטליים משוחזרים של "אהבותיו של פרעה", סרט של ארנסט לוביטש משנת 1922 שנחשב לאבוד עד לא מזמן, שני סרטים של ניקולאס ריי ("אי אפשר לחזור הביתה" ו-"אל תצפו ליותר מדי"), "מסע באיטליה" של רוברטו רוסליני, "קורצ'אק" של אנדז'יי ויידה ושיא השיאים – "לורנס איש ערב" של דייויד לין.

על הסרטים הישראלים בפסטיבל כבר סיפרנו לכם בקצרה, אך כעת נחשף גם הרפרטואר של מסגרת הפרינג'ידר, אשר הושקה בהצלחה בשנה שעברה. את תואר "אבירת הפרינג'", על תרומתה לקולנוע העצמאי ודל התקציב בישראל, תקבל יקירת הבלוג רוני קידר, אשר תתכבד גם בפתיחת האירוע עם סרטה הקצר "באני לאב" ונעילתו עם "ג'ו + בל", מועמד לפרס אופיר לסרט הטוב של השנה, להזכירכם. בתחרות עצמה יתמודדו שלושה סרטים, שני מוקומנטרים ואחד מותחן פסיכולוגי.
הראשון הוא "אני ביאליק", סרטו של אביב טלמור, המוצא עדויות לכך שהוא נין לא חוקי של חיים נחמן ביאליק ומזעזע את עולם הספרות והשירה. השני הוא "רשימות קצמן", המספר את סיפורה של מדינת ישראל דרך דמותו החמקמקה של שמואל קצמן, אשר מסתבר שהיה מעורב בהיסטוריה יותר ממה שנדמה. הבמאי הוא אמנון וינר ("מותה של רקדנית דיסקו", "ברונו" מימיו הראשונים של ערוץ 2 למי שזוכר), מה שמעלה את מפלס הסקרנות שלי למקסימום. הסרט השלישי והאחרון הוא בכורת הבימוי של אורן כרמי, המתארת מה קורה כאשר פסיכופט אובססיבי פולש לחייו של אדם רגיל. הוא נקרא "גולדברג ואייזנברג" והתמזל מזלי לראות ראף קאט שלו לפני זמן מה. ובואו נגיד שאין לי מושג מה טיבם של שני המוקומנטריים, אבל סרט אחד מעולה לגמרי כבר יש בתחרות.

נמתין לפרסום התוכניה הבינלאומית, שתמיד מכילה אוצרות רבים מספור.

בפסטיבל אייקון דווקא שמחו לחשוף כבר בשלב זה את ההיצע השנתי שלהם. גם להם יש אורחים נהדרים, כמו למשל הסופר כריסטופר פריסט, שכתב את "יוקרה" עליו התבסס סרטו של כריסטופר נולאן, או ברנדון קרוננברג, הבן של ויוצר בזכות עצמו. קרוננברג ג'וניור יציג בפסטיבל את סרטו "אנטי-ויראלי", המתרחש בעולם בו מעריצים מעוניינים לחלות במחלות שתקפו את אליליהם. ויש גם מי שעושה מזה כסף, כמובן. סרט הפתיחה יהיה "רובוט & פרנק" – סיפור ידידותם המרגש של פרנק לנג'לה הקשיש והרובוט המטפל שלו. ג'ייק שרייר ביים, ג'יימס מרסדן, סוזן סרנדון וליב טיילר מככבים לצד לנג'לה.

עוד כמה סרטים שסימנתי לי:
"מותו של גיבור על" – סרט נפלא ולא שגרתי, על התמודדות של נער עם מחלה סופנית, באמצעות גיבור על שהוא ממציא ומאייר. עופר ואנוכי התרגשנו ממנו בפסטיבל ירושלים האחרון.
"רובי ספארקס" – פנטזיה רומנטית של ג'ונתן דייטון ו-ולארי פרייס, יוצרי "מיס סאנשיין הקטנה", אודות סופר הכותב את אשת חלומותיו ומתעורר לגלות שהיא חיה וקיימת.
"ה-22 במאי" – סרטו החדש של קואן מורטייה הבלגי המשוגע ("Ex-Drummer") כבר כיכב במדור הדי.וי.די של העכבר והועלתה עליו סקירתי גם לבלוג.
"שמע את קולי" – זוכרים את "Another Earth" המדובר מאשתקד? אז זהו סרטה החדש של השחקנית/תסריטאית בריט מרלינג, המגלמת הפעם מנהיגה של כת מסתורית המאמינה כי החורבן הגדול מגיע, בעוד שני עיתונאים מסתננים פנימה כדי לחקור את התופעה. הבמאי, זאל באטמנגלי, יתארח בפסטיבל. למקרה שבא לכם לשאול אותו אם הוא באטמן הבנגלי.
"פחד מופלא מ…הכל" – סיימון פג מגלם סופר החוקר את עלילותיהם של רוצחים סדרתיים עתיקים עבור ספר מתח ומתחיל ללקות בפארנויה כי הוא עומד להירצח.
"המפענח" – דוקו על האיש המרתק בהיסטוריה (בחיי!), אלן טיורינג. בקצרה – מתמטיקאי בריטי מאמצע המאה ה-20, מפענח הצופן הגרמני "אניגמה", אצן מרתון, חוזה המחשב ומניח היסודות להמצאתו, ממציא "מבחן טיורינג" (המבחין בין אדם למכונה) והומוסקסואל שנכלא על כך ואולץ לקחת תרופות הורמונליות אשר הובילו להתאבדותו בגיל 41 בלבד. חובה.
"החיים ביום אחד" – בעולם בו תוחלת החיים של אדם היא יום אחד בלבד וכל אירוע מתרחש פעם אחת בלבד, זוג אוהב מכופף את החוקים כדי לקיים בשנית יחסי מין.
"מעורבב" – סרט חדש של יוצרי "Validation" הקצר והמקסים, על אדם החי את חייו בסדר אקראי. זה אומר שהיום הוא בן 28, מחר בן 6, מחרתיים 52 ומי יודע מה יקרה אחר-כך.
"פארנורמן" – אנימציית סטופ-מושן על נער חריג הרואה את המתים, ומנסה להזהיר את העיירה שלו מפני התקוממותם. זה אמור להיות הרבה יותר משעשע ופחות קודר ממה שזה נשמע.
"תפשנים" – אירים שיכורים נלחמים בחייזרים. אותי זה קנה, לא יודע למה.

כמובן שזוהי רק רשימה חלקית, אשר גם אינה כוללת עוד על מיני אירועים וכנסים למיניהם, כמיטב המסורת של אייקון TLV, שהופך את סינמטק ת"א כל שנה לגיק-פרנדלי למשך שבוע לפחות. בוודאי עוד נשוב לדון בו, וגם בפסטיבל של חיפה, סמוך יותר למועד התרחשותם. עד אז, נשמח להמלצות ואזהרות באיזור התגובות.