• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

מהדורת שבת: 30 ביוני 2012

30 ביוני 2012 מאת מערכת סריטה

שבוע עמוס עדכונים וסקירות עבר על הבלוג, אז דפדפו אחורה כדי לוודא שלא פוספס שום פוסט. גם השבוע הבא מסתמן כחזק ביותר, עת נתכונן לפסטיבל ירושלים (התוכניה כבר הביאה עימה את ריחו) וננסה להפתיע עם עוד כמה פוסטים שאינם קשורים אליו (החל ממחר). אבל לא ניפרד מן השבוע החולף בלי לשתף בכל המחשבות והלינקים שלא מצאו מקום ברשומות, כמו למשל: חבר אקדמיה אמריקאית חדש ושאר ענייני אוסקר, מעמדו המשתנה של הבלוג, קצרים של רוני קידר, טריילר ל"המשגיחים", שינויים בתוכניית פסטיבל ירושלים, הגשות לפסטיבלי חיפה ואייקון, כמות הסרטים שאורון ראה החודש, הסרט הישראלי שהכי נדפק בגלל היורו ואיך אפשר לוותר על פינת חיפושי הגוגל ה-WTFיים ביותר של השבוע?

שיהיו לנו גמר יורו לא פח (היי, הפעם יש לזה התייחסות גם בהמשך הפוסט. בהקשר קולנועי, כמובן).

בתמונה – המלצה לערב גמר היורו

אור

שני ענייני אוסקר לחימום:
1. דרך הפייסבוק של אבנר שביט דווח לנו שיוסף סידר יקירנו הפך לחלק מן המניין באקדמיה האמריקנית לקולנוע, מה שאומר שמעכשיו אם יהיו בחירות גרועות (והסבירות מעידה לטובת זה), אפשר לבוא אליו בטענות. אבל צחוקים בצד – מזל טוב, סידר. אנחנו בטוחים שתשפיע לטובה.
אל סידר מצטרפת רשימה מכובדת הכוללת בין היתר את בראיין קרנסטון, סטיבן קינג (רק עכשיו?), קירסטן וויג, מתיו מקונוהי, אנדי סירקיס, דייגו לונה, האחים דארדן, טרנס מאליק, וונג קאר-וואי, אשגר פרהאדי, ניקולס סטולר, אורן מוברמן וכל השחקנים שהיו מועמדים שנה שעברה.
2. ביום שני הודיעה אותה אקדמיה על פגישה לשינוי כמה מכללי האוסקר. האופטימים שבינינו (סחבק ביניהם) חשבו שאולי ישנו את שיטת הניקוד של פרס הסרט הטוב ביותר, שכשלה שנה שעברה ודאגה ש"קרוב להפליא ורועש להחריד" ייכנס לרשימה. שלושה ימים אחר כך האקדמיה חזרה עם כמה שינויים (בינתיים גם הבאפט"א טרחו לעדכן את שיטת הניקוד שלהם, אבל את מי זה מעניין) ורובם ככולם פשוט נורא לא משמעותיים: א) בפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה יהיה אפשר להגיש סרטים גם ב35 מ"מ וגם בקובץ DCP אבל הם לא חייבים להיות מוקרנים ככה גם בארץ מוצאם. כלומר גם סרטים שמוקרנים מבטאות ודיסקים יכולים להכנס. התרגשות. ב) קטגוריית האיפור הופכת להיות "איפור ועיצוב שיער". ג) משהו לא מעניין לגבי פרס האפקטים ומשהו לא מעניין לגבי פרס השיר הטוב ביותר, קטגוריה שעבר זמנה לפני שנים רבות.

יש איזשהו קטע לאחרונה שאני מנסה להתרגל אליו, והוא בעיקר מאוד משעשע אותי: יותר מפעם אחת בשיחות שאותן אני מנהל עם חברים מתעשיית הקולנוע והביקורת הישראלית, הם מפסיקים את השיחה איתי ומזכירים לי "אבל זה לא לציטוט, כן?"
הדבר הראשון שאני מרגיש כשאומרים לי זו גאווה גדולה, כי בעיני זה אומר ש"סריטה" מספיק מוכר ונקרא כדי שאנשים יצטרכו להזהר כשמדברים אתנו. הדבר השני הוא שאני מבין כמה הדברים רגישים. ואני חייב להגיד – לכל אלו שמדי פעם מדברים אתנו בהקרנות אקדמיה, בפסטיבלים או סתם במפגש ברחוב – הסירו דאגה מליבכם. למעשה, ל"סריטה" היו שתי הזדמנויות פז כבר בשבוע האחרון להביא סקופים מפרקי טבלאות טראפיק ועל כולם ויתרנו מתוך התחשבות ואכפתיות לאלו שנמצאים אתנו בקשר.
הדבר הראשון היה שכל חברי סריטה צפו בהקרנות האקדמיה של "רווקה פלוס", סרטו הסנסציוני של דובר קוסאשווילי, ויכולנו בקלות לפרסם עליו סקירת "לפני כולם" שכל כך הרבה אנשים רצו ורוצים לקרוא כדי להבין מה בעצם קרה שם. הדבר היחיד שעצר בעדנו היה התחייבותינו שלא בכתב לאנשים הטובים באקדמיה הישראלית – וכמובן ליוצרים – שלא לפרסם סקירות או התייחסויות ביקורתיות לסרטים בזמן הקרנות האקדמיה, ולפני היחשפותם הראשונית לקהל. לכן ויתרנו על זה במודע.
הדבר השני היה שאנחנו ידענו על כך ש"למלא את החלל" ו"מנתק המים" עוזבים את פסטיבל ירושלים לטובת בפסטיבל ונציה כבר בצהרי יום שלישי, יומיים לפני שזו הפכה לידיעה רשמית. יכולנו לתת בראש עם סקופ היסטרי, אבל התבקשנו שלא, על ידי מי שהעביר לנו את הידיעה.
אולי זה הופך אותנו לפחות לוהטים ושאפתניים, אבל אני חושב שזו אחת הסיבות שאנשים מרגישים בנוח עם הבלוג. וזה משמח אותי.

עופר יכתוב על זה ביתר פירוט בהמשך, אבל אני רוצה לפנות רגע לאקדמיה לקולנוע: אנא פצו את יוצרי "אף פעם לא מאוחר מדי" ושבצו אותו להקרנה נוספת, כזו שאינה ביום החשוב ביותר של השנה לאוהדי כדורגל. חבל, זה יופי של סרט וכדאי שייצפו בו.

ולסיום, כרגיל, חיפושי הגוגל המתעתעים שבגינם הגיעו מספר גולשים אל מבצרינו הסינפילי:
השבוע היו רק שלושה ששוה לדון בהם. שניים היו התקפת הפמיניזם שכללה את החיפושים "דוגמניות חזקות פיזית" ו"סרטי אקשן עם בנות יפות". אך חיפוש השבוע – ללא הרבה מתחרים – הוא המשפט המדוייק שאני חושב שראוי להפוך לסטיקר: "לא אן לי אבל אני אבי מחר סרטים אחרים".
priceless!

עופר

בימים אלו, כפי שכבר צוין בבלוג, מתקיימות ההקרנות לחברי אקדמיה לקראת פרסי אופיר. הדבר נכון גם לגבי יום א' הקרוב, בו יתקיים גמר היורו. נכון, לא כל חברי האקדמיה הם אוהדי כדורגל, אבל רבים מהם יצפו במשחק. שני סרטים יסבלו מן ההתנגשות: הראשון, איגור ומסע העגורים, של יבגני רומן יסבול פחות – הקרנתו תסתיים רבע שעה לפני תחילת המשחק וחברי האקדמיה יכולו לצפות בו ולחזות ברוב המשחק, או בכולו אם הם גרים קרוב או יקפצו לפאב סמוך. מה גם שהייתה לסרט זה הקרנת צהריים לחברי האקדמיה. הסרט השני, אף פעם לא מאוחר מדי, של עידו פלוק יוקרן במקביל למשחק. זהו גם סרט שמתמודד במסגרת הפרינג' ולא אורגנו לו הקרנות אקדמיה נוספות, עד כמה שידוע לי. אומנם הוא הוקרן בפסטיבל חיפה, אבל המחשבה שרוב (או חלק גדול) מחברי האקדמיה פוקדים סרטים ישראלים בפסטיבלים אינה מדוייקת. בקיצור, לא הייתי מהמר על כך שהסרט יזכה ליותר מדי מועמדויות בטקס הקרוב.

בשבוע שעבר אור המליץ על ערב עם סרטיה הקצרים של רוני קידר, בהם Bunny Love החדש ושני סרטים קצרים ישנים יותר. הערב היה תענוג משום שכל מה שאהבתי בג'ו + בל נוכח גם בסרטיה קצרים. בראש ובראשונה, היא מצליחה לייצר שפה ייחודית, מצחיקה-מרירה בדיאלוגים, בין אם הדיאלוגים הם בעברית או באנגלית. זה לא שהסרטים נשענים על הדיאלוגים בלבד, אבל זה התחום בו אני מוצא שהם הכי מדברים אלי, אולי גם נוכח ירידה מסוימת בתחום בקולנוע הישראלי. חוץ מזה, הקונספט של סרטים קצרים בבר הוא מאוד מוצלח בעיניי.

אורון

פסטיבל חיפה, אשר ייערך באוקטובר, מזמין יוצרים ויוצרות להגיש סרטים עד ה-26.7, ובמסגרת העצמאית המכונה "פרינג'ידר" עד ה-1.8. אחרי ההשקה של מסגרת זו אשתקד, וכעת כשפסטיבל קולנוע דרום סגר שנה שניה ברציפות עם מסגרת אלטרנטיבית משלו, נראה לי שהמצב של הקולנוע הישראלי העצמאי מתחיל להיות יציב. וזה מאוד משמח אותי, כי בגזרה הממוסדת… טוב, נדבר על זה בבוא העת (פרסי אופיר, לדוגמה).

גם פסטיבל אייקון TLV, האוקטוברי אף הוא, מזמין אתכם להגיש סרטים. אבל רצוי בז'אנרים אותם מקדם הפסטיבל – "מדע בדיוני, אימה, פנטסיה, סוריאליזם, מציאות חלופית, דמיון וחלום" כהגדרת הקול הקורא. הפעם יש לכם ולכן עד ה-6.8.

ובחזרה לפסטיבל הקרוב יותר – בקשר לשינויים בפסטיבל ירושלים, נדמה לי שיש כאן רווח משולש. ראשית, שני סרטים פחות בתחרות הישראלית יהפכו אותה לאיכותית יותר, ויעשו את החיים של כל באי האירוע ושופטיו נחמדים יותר. אני עדיין בטראומה מה-11 של השנה שעברה, כך ששבעה נראה לי מספר הגיוני יותר. שנית, ברכות ל"למלא את החלל" ו-"מנתק המים" שהתקבלו לפסטיבל ונציה! אחד משלושת הפסטיבלים היוקרתיים בתבל, ואחד כזה שלא חושף את הליין-אפ שלו בשלב כה מוקדם (הוא קורה בספטמבר). שלישית, יש לנו שני סרטים חדשים ולא-ישראלים כממלאי מקום – "ברני" של ריצ'רד לינקלייטר (הידד) ו-"7 ימים בהוואנה", סרט אפיזודיאלי שכל אחד משבעת נדבכיו בוים בידי תותח אחר. בין היתר – חוליו מדם, גספר נואה, לורן קנטה ואיליה סולימאן.

"המשגיחים" של מני יעיש, גם הוא יוקרן בירושלים (אחרי שפתח את פסטיבל דרום), התחדש בטריילר ותאריך יציאה – ה12.7. שבוע לפני "הדילרים" של עודד דוידוף, אשר התחדש בטריילר ממש בשבוע שעבר. אני ממש מקווה שהסמיכות לא תפגע במי מן הסרטים (באידיבי חשבו שכן). בכל מקרה, כך נראים בת-ימיים חסידי ברסלב שרוצים לשמור על השכונה שלהם מפני כפירה:

תגובות

  1. איתן הגיב:

    1. תרומה אחת משלי לחיפושי הגוגל ההזויים: מישהו הגיע אל הבלוג שלי עם השאלה החשובה: "איפה מתקיים פסטיבל ירושלים 2012"
    2. לפי "עין הדג", "הדילרים" ו"המשגיחים" יוצאים באותו היום.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.