עלו השבוע: "הדיקטטור", "יומיים בניו יורק", "בל אמי" ו-"מאחורי הדלת"

ארבעה סרטים חדשים עולים היום לבתי הקולנוע. נדמה לי שהפעם קשה לנו במיוחד להבטיח לכם סקירות, אבל מי יודע. בינתיים עדכנו אותנו מה ראיתם ואיך היה.

את "הדיקטטור" ("The Dictator"), הידוע בכינויו "החדש של סאשה ברון כהן", דווקא ראינו עופר ואני במסגרת ערב הפתיחה של פסטיבל סרטי הסטודנטים. אבל באופן אישי, אני חושב שהרבה יותר מ"מאוד מצחיק, חרא סרט" אין לי ממש הרבה מה לומר עליו ואני, כידוע, די נגד ביקורות קולנוע כאלה. מה שחשוב לדעת הוא שלא מדובר ממש בהמשך ישיר לסגנון של "בוראט" או "ברונו", למרות שהוא הבמאי הוא עדיין לארי צ'רלס וברון כהן עדיין מסתובב באמריקה כזר עם מבטא משונה וביגוד הזוי עוד יותר. הפעם נטשו השניים את הסגנון המוקומנטרי לטובת עלילה ועשייה נורמטיביות יותר, כדי להביא את סיפורו של רודן צפון אפריקאי אשר נבגד ומוחלף בידי כפיל, בזמן שהוא עצמו משוטט ברחבי ארה"ב ומנסה למצוא דרך להשיב לעצמו את השלטון. במסגרת מאמציו, הוא יתחבר להיפית אורגנית ופעילה חברתית, בגילומה המופלא של אנה פאריס. גם בן קינגסלי משתתף בחגיגה, וצפו למספר הופעות אורח של סלבס בתפקיד עצמם.

"יומיים בניו יורק" ("Two Days in New York") הוא סרט ההמשך של השחקנית-במאית ז'ולי דלפי ל"2 ימים בפריז" שלה, מ-2008. לא, גם לפני ארבע שנים אף אחד לא הבין למה לא קראו לו "יומיים בפריז", היות ויש מילה עברית המתארת 2 ימים. אבל לי באופן אישי יש כינוי אחר לסרט הזה, משהו בסגנון "אחד הדברים המרגיזים שראיתי בחיי". כך שתסלחו לי אם אפסח על ההמשכון, במיוחד עקב העובדה שהנדבך הטוב ביותר בסרט המקורי – אדם גולדברג – לא משתתף הפעם ומוחלף בידי (הולך שניה לשירותים…חזרתי) כריס רוק. הסרט הנוכחי עוקב אחרי קורותיה של מריון, בגילומה של דלפי, מספר שנים לאחר מאורעות הסרט הקודם. כבר יש לה ילד, אבל כך גם לבן זוגה החדש (רוק), והיומיים שבכותרת הם יומיים שבה משפחתה הצרפתית של הגיבורה מגיעה לביקור בניו יורק. כיוון שזו עלילת מראה להתרחשויות הסרט הראשון, הדבר החיובי בכל העסק הזה מבחינתי הוא שאי אפשר יהיה לעשות סרט שלישי.

בל אמי ("Bel Ami") נדמה כמו עוד ניסיון של רוברט פטינסון, הלא הוא אדוארד מ"דמדומים", להפוך לשחקן לגיטימי. שזה משעשע במיוחד כיוון שבסרט הזה הוא מגלם בחור צעיר המגיע לפריז של המאה ה-19, שם הוא מנסה לפלס את דרכו לצמרת, דרך מיטותיהן של נשות העיר רבות הממון וההשפעה. ביניהם אומה תורמן' כריסטינה ריצ'י וקריסטין סקוט תומאס. דקלן דונלן וניק אורמרוד מתכבדים בבכורה קולנועית.

"מאחורי הדלת" ("The Door") הוא סרטו החדש של אישטבן סאבו ההונגרי, למקרה שעדיין יש לו מעריצים בקהל. מככבות בו הלן מירן ומרטינה גדק ("חיים של אחרים") כעוזרת בית ותיקה עם עבר מסתורי וסופרת צעירה המעסיקה אותה ומשנה את חייה בעקבות המפגש ביניהן. אור צפה בסרט הזה ואולי יהיה מעוניין לחלוק את דעתו עליו בכתב. ואתם? ואתן?