• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

לקראת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטונדטים 2012: מחווה למחברות הקולנוע

30 במאי 2012 מאת עופר ליברגל

מנפלאות הפסטיבלים: תמיד יש אירוע שמחמיצים. רצה הגורל וביום חמישי ה-7.6 אני כבר מחויב לכנס הבוגרים של החוג לקולנוע, וכך אחמיץ אולי את האירוע הקולנועי החשוב ביותר בעיניי בפסטיבל סרטי הסטודנטים הנוכחי. אירוע קולנועי שהוא אחד מן האירועים החשובים ביותר של השנה. אירוע שחכיתי לו מספר שנים.

הכוונה היא להקרנת עותק משוחזר של האימא והזונה (La maman et la putain, The Mother and the Whore) סרט גדול מספיק על מנת לרשום את השם שלו בשלוש שפות. את הסרט ביים ז'אן אוסטאש, במאי שאין לי מושג איך לבטא את השם שלו ולא ראיתי שום דבר אחר שהוא ביים. שום דבר שיהרוס לי את הרושם של הסרט הזה.

במשך כשנה הסרט היה עבורי גביע קדוש, משהו שאני יודע שהוא שם אבל קשה להשיג אותו ואולי גם לראות אותו. אגב סכסוך בין חברות הפקה, הסרט לא יצא בDVD ולא שוחזר עד לאחרונה. בכל מקרה, חיפושי VHS הייתה האופציה היחידה לצפייה בסרט, אשר לראשונה התוודעתי לקיומו משום שהוא מאוזכר בסרטו של נוח באומבך חיים בין השורות (The Squid and the Whale) שם הוא זוכה למחמאות. למדתי עליו לפני הצפייה שהוא נחשב לסרט שמסיים את תקופת "הגל החדש הצרפתי" למרות שנוצר כעשור לאחרי דיעכתה; שהוא זכה לשבחים גורפים בזמן הקרנתו; שהוא מציג משולש אוהבים בין צעיר ושתי בחורות, שאין בו יותר מדי התפתחות עלילתית; שהבמאי שלו התאבד; ושז'אן פייר ליאו, השחקן שהרבה לעבוד עם טריפו וגודאר מככב בו.

בסופו של דבר צפיתי בקלטת (ואז גם בDVD פיראטי) והסרט ענה על כל הציפיות. מדובר בשלוש וחצי שעות של אנשים מדברים, מבלי שיש שנייה אחת משעממת. באחת מן הצפיות לא מצאתי מקום נכון לעצור וללכת לשירותים, אף על פי שהמצב כבר הגיע לדרגת כאב לא קטנה.

הסרט מציע דיון על טיב האהבה ומערכות יחסים בעידן של חופש מיני, או גם על התפכחות מעידן החופש המיני, מן הקו הפוליטי הריקדילי של שנות הששים. למרות שהסרט מובל על ידי דמות הגבר, דמויות הנשים זוכות למבט מעמיק לא פחות כאשר אחת מהן מהרהרת ברגע השיא על היותה לכודה בין שני הדימויים של החברה לגביי נשים: האם הקדושה והטהורה והזונה המופקרת. זאת כאשר היא, אולי כמו כל אישה, מכילה לא מעט משניהם אך אינה קרובה לטוטאליות של אף הגדרה.

זהו סרט כמעט אימפרסיוניסטי, בו כל מילה היא חשובה ואגבית בו זמני. סרט על דמוית עצורות רגשית, או רגשניות מדי, אשר שוברות את הלב בהדרגה כואבת. סרט שלא מכיל הרבה רגעי שיא, אבל כולו רגע שיא של מבט על החיים, על המחשבות המורכבות והפשטניות של בני אדם. סרט שנבחר לאחרונה על ידי מבקרי המגזין טיים אאוט ברחבי העולם לסרט הצרפתי השני בטיבו בכל הזמנים.

209 הדקות שלו (הי, זה פחות משלוש וחצי שעות!) יוקרנו באולם 4 של סינמטק תל אביב ב-7.6 בשעה 21:00, במסגרת מחווה לכתב העת הצרפתי החשוב "מחברות הקולנוע". האירועים יתקיימו החל מיום ב' ה-4.6 ועד ליום ו' ה-8.6, מדי יום בסינמטקים של ת"א ושל הרצליה.

כתה העת – ששמו בשפה בה הכל נשמע יותר טוב הוא Les cahiers du cinéma – הוא באמת ציון דרך בתולדות הקולנוע. מדובר בכתב עת אשר פיתח את הדיון המעמיק בסרטים, את הויכוח עליהם, את תיאוריית "האוטר". זהו כתב העת שהילל את היצ'קוק שעה שרוב העולם ראה בו במאי מסחרי. כתב העת בו כתבו וגיבשו את השקפת עולמם קולנוענים כמו פרנסואה טריפו, ז'אן לוק גודאר, קלוד שברול, אריק רוהמר וז'אק ריווט. כתב העת שבין מייסדו נמה אנדריי באזן, תיאורטיקן הקולנוע שכל הסטונדטים בתחום שונאים לקרוא, למרות שבעצם הם צריכים להעריץ ולהוקיר. במסגרת המחווה יתארח בארץ סגן עורך כתב העת, ז'אן פיליפ טסה. לצידו יהיה אריאל שוויצר – יוזם האירוע, בוגר אוניברסיטת תל אביב וכותב קבוע בכתב העת.

מלבד האם והזונה המחווה תכלול מספר רב של סרטים, לאו דווקא מוכרים, של במאים יוצאי דופן בקולנוע הצרפתי. היצירה המאתגרת ביותר שתוקרן היא סרטה של הסופרת-במאית מרגרט דיראס שירת הודו India Song יצירה על קו התפר שבין העלילתי לניסיוני, בה היחס בין הפסקול לתמונה אינו שגרתי ומכריח את הקהל לבצע לא מעט מחשבה בכוחות עצמו. כמו בכל סרטיה/ספריה של דיראס (שמוכרת לקהל הרחב בעיקר כתסריטאית של הירושימה אהובתי שביים אלן רנה), מדובר ביצירה הנעה בעקבות זיכרון ותוהה על הדרך בה הזיכרון מעוצב בתודעה ומעצב את ההוויה.

מבין הסרטים האחרים שיוקרנו במחווה, ראיתי רק את לולו Loulou של מוריס פאליה. הסרט עוקב אחר רומן (קצת קשה לי קרוא למתרחש בו "סיפור אהבה") בין גבר משולי השוליים של החברה לבין אישה בורגנית מהוגנת, גם אם לא עשירה. המשחק הסוחף של איזבל הופר ובעיקר ז'רר דאפרדיה, הוא עבורי הסיבה העיקרית להנאה מן הסרט. עוד יוצג בפסטיבל סרט נוסף של פאליה, לחיי אהבתינו A nos Amours. בנוסף,  יוקרנו במסגרת המחווה שני סרטים של פיליפ גארל, במאי שסרטיו נמצאים אצלי זמן רב ברשימת הסרטים שצריך להשלים.

תגובות

  1. ניר נ. הגיב:

    היי עופר. סינמטק הרצליה יזם את תרגום "שירת הודו" לעברית וכפי הנראה הגרסה המתורגמת לעברית תוקרן רק בהרצליה.

    6.6 – האם והזונה בשעה 20:00
    7.6 – שירת הודו 20:30
    8.6 – כבר איני יכול לשמוע את קול הגיטרה 19:00

    חוץ מזה אני מעריץ את האדמה עליה דורכים מנהלי הפסטיבל הזה (פסטיבל סרטי הסטודנטים) – והחברה הטובה שלי (עליה כבר כתבתי לנוגעים מסוימים בדבר) עדיין מוכנה להתפשט (לידיעת מנהלי הפסטיבל).

    1. גם ב6.6 (שהוא כידוע תאריך היסטורי חשוב) אני כרגע לא פנוי, אבל אנסה למצוא דרך להגיע להרצליה.
      ותרגום הוא דבר שיכול מאוד לעזור ב"שירת הודו" סרט שלא תמיד פשוט להתרכז בו.

  2. ויק הגיב:

    האימא והזונה נשמע סרט מסקרן, חבל שגם לי לא מסתדר באותו יום לצפות.
    בכל מקרה, באתר של האוזן ה-3 ניתן להשאיל קלטת VHS עם תרגום לאנגלית.

  3. מיכאל גינזבורג הגיב:

    גם אני התוודעתי לסרט רק בזכות 'חיים בין השורות', מאוד רוצה לראות.
    ויק, אאל"ט, יש עותק DVD באוזן.

  4. מיכל הגיב:

    עופר, גם אני רוצה לראות את הסרט. איך? האמא בסיפור

להגיב על מיכאל גינזבורגלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.