עלו השבוע: "שיטה מסוכנת", "ג'ון קרטר", "בארץ של דם ודבש", "פרוג'קט X" ו-"מפלצת בפריז"

חמישה סרטים חדשים עלו היום על המסכים. וגם אתמול, בתזמון שקשור לפורים כנראה. אה, חג פורים שמח לכולם! ארבעה מתוכם ראיתי, סוג של סטטיסטיקה שממש לא חוזרת על עצמה בכל שבוע. גם אור ועופר ראו לא מעט, מה שמבטיח לבלוג וקוראיו סקירות בשפע. אבל נתחיל עם הניימדרופינג.

"שיטה מסוכנת" ("A Dangerous Method") הוא שיתוף הפעולה השלישי בין הבמאי דייויד קרוננברג והשחקן ויגו מורטנסן, אחרי "היסטוריה של אלימות" ו-"סימנים של כבוד". הפעם מדובר בסרט תקופתי, ראשית המאה ה-20 ליתר דיוק, בו מורטנסן מגלם את אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. ברם, הוא דמות משנית לחלוטין. במרכז הסרט ניצבת מערכת היחסים בין קרל גוסטב יונג (מייקל פסבנדר) וסבינה שפילריין (קירה נייטלי), מטפל פורץ דרך ומטופלת היסטרית. וינסנט קאסל מפציע אף הוא בתפקיד תראפיסט לא שפוי. למרות כל הרצון הטוב אני מקווה שדווקא לאור יהיה משהו חיובי להגיד על הסרט הזה. כזו ערימה של שעמום לא ראיתי מאז…

"בארץ של דם ודבש" ("In the Land of Blood and Honey") הוא סרט די מדובר, בעיקר בזכות היותו בכורת הבימוי של השחקנית אנג'לינה גו'לי, האשה והרגל. הדבר עומד לו לרועץ משום שמדובר בדרמת מלחמה המשתדלת להיות אותנטית ככל האפשר, ומתארת את מלחמת בוסניה דרך מערכת יחסים בין גבר סרבי לאשה מוסלמית. הסרט דובר סרבית ובוסנית והשמות והפרצופים לא מוכרים בהתאם. אתלבט קצת עם עצמי בשאלת להעלות או לא להעלות את הסקירה לבלוג. לדעתי המקוצרת, קראו את סוף הפסקה הקודמת ברצף עם תחילת הנוכחית.

"ג'ון קרטר" ("John Carter"), מסתבר, הוא החוויה הכי חיובית שעברתי מבין הסרטים החדשים. זהו סרטו הלא-מצוייר הראשון של אנדרו סטנטון ("וול-אי"), עיבוד לקומיקס ותיק הסוקר את קורותיו של חייל אמריקאי מימי מלחמת האזרחים, המוצא עצמו במלחמה אחרת לגמרי, המתרחשת על כוכב מאדים. טיילור קיטש מככב, ולצידו לין קולינס, מארק סטרונג ודומיניק ווסט, כאשר ווילם דפו, סמנתה מורטון ותומס היידן צ'רץ' נמנים על תורמי הקולות לחייזרים גבוהים וירוקים. במקרה זה אני מבטיח סקירה עוד הערב, אבל אם אתם או אתן פשוט לא יכולים לחכות, ביחרו בין הגרסה התלת-מימדית והרגילה. לדעתי, אין הבדל גדול.

סרט נוסף שאני מתלבט עם לשפוך עליו מילים הוא "פרוג'קט X", או "Project X" במקור – הסרט שלוקח צעד אחד קדימה את תעתיק שמות הסרטים. כנראה שהמילה "פרוייקט" היא עברית מדי ולכן פחות מאגניבה. חוץ מזה, "פרוג'קט" זה גם בעד ג'קט, ומי יתנגד לאחד בעונה זו של השנה? הסרט עצמו דווקא הפתיע אותי לטובה. הוא מבטיח להיות "מסיבת תיכון שיוצאת משליטה" ולגמרי לגמרי מקיים. הצרה עם סרטו של נימה נוריזדה היא השתייכותו לז'אנר ה-Found Footage, שכבר סיפרתי על סלידתי ממנו בסקירה על "כרוניקה בזמן אמת". מה שאומר שכבר הלכה חצי מדעתי על הסרט, כי אני לא מעוניין לחזור על עצמי. או לומר דברים שכבר אמרתי. או למחזר משפטים קודמים שלי.

הסרט היחיד שלא ראיתי מבין החמישיה הזו שמו "מפלצת בפריז" ("Un monstre à Paris"). הוא נשמע כמו אנימציה מוזיקלית חביבה על תפלץ המתאהב בזמרת קברט, בפריז של ראשית המאה ה-20 (אפשר לשלוח אותו לטיפול אצל יונג ופרויד מהסרט הראשון שדיברנו עליו היום). לצערי הרב, יישמר המצב לפיו לא ראיתי את הסרט, משום שהוא מוצג בגרסתו המדובבת בלבד, כאשר הבחירה היא שוב בין תלת-מימד לגרסה נורמטיבית. אבל אשמח לדיווחים ודעות על סרטו של ביבו ברגרון ("תפוס ת'כריש"). או על כל סרט אחר מבין אלה שכאן למעלה. או בכלל.