• ?פסטיבל אוטופיה חוזר, מה כדאי לראות
  • ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״, סקירה
  • כל המועמדים לפרסי איגוד השחקנים
  • סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 58
  • מצעד 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר, על פי עופר
  • ״פרחים בבוץ״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 57
  • ״בהתחלה הם הרגו את אבא״, סקירה אורחת
  • ״גלגל ענק״, סקירה לסרטו החדש של וודי אלן
  • ״המוזיאון״, סקירה
  • זה בא בלילה
  • ״קוקו״, סקירה לסרט החדש של פיקסאר
  • מבט מפורט בפסטיבל הקולנוע היהודי 2017
  • אימת החודש - נובמבר 2017

"הרפתקאות טינטין", סקירה

4 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר

ייתכן שגם אתם די סקפטיים לגביי “הרפתקאות טינטין”. יש לכם את כל הסיבות להיות כאלה. עוד מהטריילרים היה ניתן להתרשם שהאנימציה לא נראית משהו. הטכנולוגיה הזו של לכידת תנועה מיצתה את עצמה ב"אווטאר", אין סיבה להמשיך לנסות. הבמאי, סטיבן ספילברג, כבר איבד את זה מזמן. אחרי "אינדיאנה ג'ונס 4” אתם בחיים לא הולכים לעוד סרט שלו. ולמי בכלל יש עוד כוח לתלת-מימד? מתי כבר יחלוף הטרנד המאוס הזה? אבל אתם רוצים לשמוע עוד קצת. בכל זאת, הכיסוי התקשורתי נרחב. אז על מה הסרט? אדפטציה לקומיקס הבלגי על העיתונאי אדום הבלורית וחובב התעלומות? עדיין לא נשמע מפתה במיוחד. ובכל זאת, כדי לכם לתת צ'אנס לסרט ההרפתקאות המסעיר והכובש הזה ולו רק בזכות העובדה שהוא משיב לחיים את הז'אנר המנוח "סרטי הרפתקאות".

הכוונה היא לאותם סרטים בהם התמחה ספילברג לפני שלושים שנה. ואין זה פלא שכבר אז היו בידיו הזכויות להפקת גרסה קולנועית לכתביו המאויירים של ז'ורז' רמי, הידוע בשם העט שלו – ארז'ה. סיבוכים שונים הקפיאו את ההפקה לכמה עשורים ורק כאשר חבר אל פיטר ג'קסון (“שר הטבעות”), הבין ספילברג שהדרך הטובה ביותר לעשות חסד עם הדמות המפורסמת תהה טרילוגיה אשר תעשה כולה באנימציה בשיטת לכידת תנועה. כלומר, שחקנים יגלמו את התפקידים באולפן מיוחד וצוות אנימטורים חרוץ ישמר את תנועותיהם האנושיות אך ימיר את פניהם וגופם באלה של הדמויות האהובות.

מימין: טינטין (ג'יימי בל), תומסון (ניק פרוסט) ותומפסון (סיימון פג). אני מקווה שדייקתי...

את טינטין מגלם השחקן ג'יימי בל, אשר יחד עם כלבו הנאמן סנואי יוצא לגלות את סודה של ספינה אגדית בשם "החד-קרן". בעבר הייתה שייכת למשפחת האדוק חובבת השייט, כיום כל שנותר ממנה הוא מודל מוקטן. אלא שכמה וכמה אנשים מעוניינים באותו מודל, אותו רוכש טינטין בשוק הפשפשים בסצינת הפתיחה. העניינים מסלימים ומישהו אפילו מקפח את חייו במירוץ להשגת הספינה המיניאטורית. טינטין וסנואי יוצאים לפתור את התעלומה ומגלים יריבות עתיקה בין אדם בעל אמצעים בשם מר סאכרין (דניאל קרייג), לבין טיפוס צבעוני ששמו קפטן ארצ'יבולד האדוק (אנדי סירקיס), נצר לשושלת המפורסמת שהייתה על סיפונה של "החד-קרן" המקורית. יחד עם צמד בלשי האינטרפול תומסון (ניק פרוסט) ותומפסון (סיימון פג), יצאו גיבורינו למסע חובק גלובוס, מסמר שיער ומתפיח בלורית, המלא ברמזים מסתוריים ועמוס ברגעי קולנוע בלתי נשכחים.

מדובר בניסיון ראשון של ספילברג באנימציה – ואיזו הצלחה מסחררת. זה מתחיל נהדר כבר בשלב כותרות הפתיחה המרהיבות, שמזכירות את "תפוס אותי אם תוכל" ומוכיחות שאנימציה דו-מימד במשקפיים תלת-מימדיות הן תמיד ממתק עיניים משובח. הסקפטיות שיצרו הקדימונים מתחלפת בפליאה אמיתית נוכח מה שנראה כמו מלאכת ההנפשה התלת-מימדית הקרובה ביותר למציאות מאז ומעולם. החל מפגמים תת-עוריים, דרך פלומות שיער צמריריות וכלה בעיניים שכמעט ואפשר להאמין שיש נשמה מאחוריהן. מדובר בהישג אדיר לאמנות הדיגיטלית.

בנוסף, זוהי גם הפעם הראשונה בה ספילברג חתום על עיבוד לקומיקס. למשימה נשכר התסריטאי סטיבן מופט (“דוקטור הו”), אשר אחראי לדראפט הראשון. הצלחת הסדרה בה הוא כותב מנעה ממנו לסיים את העבודה ושני בריטים מבריקים לא פחות נשכרו לשפץ ולשפר. היו אלה אדגר רייט וג'ו קורניש. הראשון הוא היוצר הגאון מאחורי "מת על המתים", “שוטרים לוהטים" ו-”סקוט פילגרים נגד העולם" (“האקסים של החברה שלי” בעברית). השני שיחרר מוקדם יותר השנה את ההפתעה הגדולה של 2011 – "השכונה VS חייזרים". התסריט שלהם הוא מופת של כתיבה קולחת ומבדרת. ילדותי ושובבי, אבל מכיל אינספור בדיחות שרק מבוגרים יבינו. בוחן את גבולות הדמיון ומרגיש כמו השתוללות מטורללת לפרקים, אבל מחושב לפרטי פרטים ושופע תגמולים נדיבים לצופה העירני וסגירת קצוות ברמה הגבוהה ביותר. חלקו הראשון של הסרט אמנם קצת מקרטע, אבל מהרגע שהוא מקפל גלגלים וניתק מן הקרקע ממריא הסרט אל על והופך לרצף בל יקוטע של שיאים מרגשים, למקבץ רציף של סצינות מבריקות בזו אחר זו. מה שמוביל אותנו אל החלק המופלא ביותר בסרט – סצינות האקשן.

הסיבה האמיתית לצפות בסרט בתלת-מימד היא האפים של הדמויות. הנה דוגמה לחוטם המטביע חותם - זה השייך לקפטן האדוק.

סטיבן ספילברג הוא במאי האקשן הוירטואוזי והגרנדיוזי ביותר שחי כיום. הוא היה צריך סרט אנימציה על ג'ינג'י חובב מסתורין בשביל להזכיר זאת, אבל זו האמת – אף אחד בהוליווד לא יודע לביים אקשן כמו ספילברג. בתנופה בלתי נגמרת, חזון חסר פשרות, מעוף ויצירתיות אינסופיים ועבודת מצלמה שפשוט אי אפשר ללמד. כלומר, עבודת אנימציה במקרה של "הרפתקאות טינטין". ישנן לפחות שלושה סיקוונסים של אקשן מרעיד עולמות ואולמות, אשר רק בשבילם שווה לשלם מחיר מלא. בפארקי שעשועים אין מתקנים ששווים בעוצמתם את החוויה שמעניקים קטעי הפעולה בסרט הזה. עוד פסקול אגדי של המלחין הבלתי נגמר ג'ון וויליאמס מלווה את ההתרחשויות והשימוש של ספילברג בתלת-מימד פשוט מרענן ולא יוצא מגדרו, או מן המסך. הכל נשמר תמיד ברמת הכיף משום שהאלימות מזכירה סרטים מצויירים – רגעים אכזריים או קודרים יותר מרוככים בדרך זו או אחרת, מצנזרים את עצמם.

כמובן שהסרט אינו מושלם. לוקח לו הרבה זמן להיכנס לעניינים ולסחוף פנימה באמת, טינטין עצמו הוא קצת טומטום לפעמים (הכלב שלו פותר את רוב התעלומות) וישנם רגעים שהם פשוט מצחיקים מדי. טוב, עליתם עליי, המצאתי מגרעות. זה משום שהן ספורות ולא חשובות. מה שמשנה הוא הסרט כמכלול. פשוט תענוג צרוף לילדים וילדות בכל גיל. כן, גם שלושים או ארבעים.

למשך 107 דקות, סטיבן ספילברג חזר להיות הבמאי האהוב עליי. במשך שעה ושלושת רבעי לא הייתי מבקר קולנוע בן 26 הישוב לצד עמיתיו, אלא ילד בן 10 בבית הקולנוע של ילדותי, מוקף חברים. לו הייתי נשאר בן 10 גם בסיום ההקרנה, “הרפתקאות טינטין" היה לא פחות מאשר הסרט האהוב עליי בכל הזמנים. כמה חבל שהקסם הקולנועי ומעיין הנעורים הנצחי שלו, מחזיק רק לזמן קצוב אחרי הצפייה ולא יותר. כמה מבאס שעדיין אין תאריך יציאה לסרט הבא בסדרה, אותו יביים פיטר ג'קסון. אבל כמה נפלא שהפרוייקט הזה קרם אור ופיקסלים מלכתחילה. איזה יופי שקיים הנס הכביר הזה ששמו קולנוע ואיזה כיף שיש סרטים כמו הסרט הזה, שלוקחים את האמנות המבדרת הזו לכל המקומות הכי יפים ונשגבים שלה.

למי שתהה - כך זה נראה על הסט. מימין: אנדי סירקיס וג'יימי בל

תגובות

  1. חושב בקול רם הגיב:

    אחלה ביקורת!

השאר תגובה