סקירה בשידור חי: "הוסטל" + "הנדל האנושי"

אז מה בעצם הולך לקרות פה עכשיו?
לצורך ההקדמה נספר שאני הכי בעד סרטי אימה. בזמן שישנם כמה אחרים שלא מסוגלים להבין את הכיף והחשיבות של הז'אנר הפופולרי הזה, אני דוחף את זה כמו בורקסים. אולי זו ריאקציה לכך שהייתי ילד נורא פחדן, אולי בגלל שלא חיבקו אותי מספיק בילדותי. הסיבות לא באמת רלוונטיות.
במהלך השנים פיתחתי סף עמידות מאוד גבוה גם לגועל וגם לאימה (ופה יש הפרדה שחייבת להיעשות: יש סרטים מפחידים בטירוף בלי להיות מגעילים, ויש סרטים דוחים שלא רוצים להפחיד. שני הדברים לא בהכרח שלובים זה בזה). אחרי "מארטירס", "סאלו", "יומה של האישה", "בית קברות לחיות", "בלתי הפיך","פיראנה", "שבעה צעדים", "המסור", "בלדה טריסטה", "הצלצול", "מים אפלים" ורבים וטובים אחרים – קשה מאוד לגרום לי להתרגש.
ועדיין, ישנם ארבעה סרטים שמשום מה סירבתי להישיר אליהם מבט: "הוסטל" (Hostel), שהמשיך את ז'אנר ה-torture-porn שכולנו נאלצנו להתמודד אתו בעשור האחרון מאז "המסור"; "הנדל האנושי" (The Human Centipede) שהיה כנראה הטריילר הכי נצפה ביו-טיוב בשנה האחרונה. או לפחות זה שעורר הכי הרבה תגובות; השלישי הוא "קאניבל הולוקוסט" המיתולוגי שאני מסרב לצפות בו מכיוון שיש בו התעללות אמיתית בבעלי חיים, דבר שלא מקובל עלי בשום קונסטלציה; ו"סרט סרבי" החדש יחסית, שמשהו ביחס הכללי אליו אומר לי להיזהר ממנו.

אחרי שקצת חפרתי על סרטי האימה של שנות השבעים (פוסט על שנות השמונים בדרכו אלינו) החלטתי כן לסגור את שתי הפינות הראושנות המוזכרות למעלה, ויותר מכך – חשבתי שזה יכול להפוך את הכל ליותר כיף אם אכתוב תוך כדי צפייה בסרט. הרי הדבר הכי אדיר בסרטי אימה הן התגובות בלייב של האנשים סביבך ושלך. והכי כיף הוא להילחץ תחת מאיזה סרט, לרצות למות, ואז כעבור שעתיים להרגיש מפגר על כמה שהתרגשת מהשטות הזאת.
אז במקרה הטוב אנחנו בפני ניסוי אנושי של צפייה בשני סרטי הארדקור (כך אומרת השמועה) גב אל גב. במקרה הרע אני מקריב את הפאסון שלי על מזבח הבלוגספירה. חפיף. כבר עשו את זה לפני.
אנחנו נתחיל עם "הוסטל" ונעבור משם אל "הנדל האנושי".

Hostel

00:00 הסרט המתחיל. נזכרתי שאמא שלי סיפרה לי שהיא ראתה את זה לפני איזה שנה. אז זה בטח שטויות.

03:11 ייצוג בעייתי של הולנדים. אני נעלב כחלק מהמגזר.

06:40 אני לא מאמין שאמא שלי ישבה וראתה את זה.

09:02 מילא הולנדים, אבל המין הנשי גם לא יוצא פה… רב מימדי, בוא נגיד.

11:49 "בגלל המלחמה בסלובקיה אין כמעט גברים. הבחורות שם תשכבנה עם כל אחד". נשמע הגיוני.

20:49 אף סרט אימה לא שלם בלי התפרצות ספונטנית של שירה רוסית בסאונה. מופת.

22:34 שלושת הגיבורים מתנהלים בדיוק כמו בנצי, יהודל'ה ומומו. לדעתי יש פה עילה לתביעה.

30:18 נראה לי שעכשיו זה מתחיל. "מוזיאון העינויים" די מסגיר את זה.

31:40 טעיתי.

32:14 לא. לא טעיתי. יהודל'ה מת. מעניין מתי תגיע סצינת העין. בינתיים אני מתנחם בכריתת בוהן עם קאטר.

36:00 הסרט מתחיל להתנהג כמו סרט אימה. עד כה די משעמם.

39:00 הנה זה מתחיל. תנו לי בראש.

40:10 קודחים לבנצי איפשהו. לא מראים איפה. נשמע שזה לא נעים לו.

41:50 המונולוג של הפסיכופט על מהותו של המנתח הרפואי מזכיר קצת את אחד המונולוגים של מרדית' בפתיחה של פרקי "האנטומיה של גריי".

43:00 עקב אכילס. אני שונא כשלא מניחים לו.

44:33 המשחק פה נורא.

45:00 באמת מזמן לא ראינו ציצים.

48:49 מומו נכנס לפאב נידח. אנחנו לראשונה רואים את הבחורות מההוסטל בתצורתן האמיתית בלי איפור. הסצינה הראשונה הטובה בסרט.

52:47 הקונספט של הסרט – אני חייב להודות – די מעולה. מוסד שמאפשר לעשירים לענות צעירים על בסיס כספי. סוג של הברקה. חבל שזה מתחיל להיות מעניין רק אחרי חמישים דקות.

55:48 מומו נכנס למלכודת. הסצינה שהוא נגרר במסדרון אחת המצוינות.

58:17 אוקי זה די מורט עצבים

1:02:41 מומו הצליח לחסל את דוקטור מנגלה. אני מתחיל לחבב את הסרט.

1:03:02 ציצים.

1:04:13 כשאני חושב על זה יש לסרט עיצוב אומנותי מעולה. אני מתבאס שלא ראיתי את זה על מסך גדול.

1:06:22 הסצינה בה שהגיבן קוצץ את הגופות במרתף בזמן שמומו מביט בו בהיחבא מזכיר לי נורא את סבסטיאן הסרטן רואה את השף הצרפתי בפעולה ב"בת הים הקטנה".

1:09:14 אם הסצינה של המענה הגרמני המשוגע הייתה שיא ה-gore של הסרט מדובר באכזבה גדולה למדי.

1:11:20 הלקוח האמריקני עושה את התפקיד הכי טוב בסרט. אני לא יודע מי זה, אבל הוא נראה כמו מחווה לטרנטינו. הוא פאקינג מעולה.

1:14:03 חשבתי שמה שהולך לקרות זה שהבחורה המקומית היא שתענה את הגיבור. זה היה יכול להיות טוויסט לא רע בכלל. עוד פספוס גדול של הסרט.

1:15:13 סצינת העין המדוברת מאכזבת ובגדול. באיטליה בשנות ה70 עשו את זה יותר טוב. כלו התקוות.

1:16:04 אחלה מוזיקה.

1:18:48 כנופיית הילדים הזאת היא הברקה. לא קשור לכלום, אבל הברקה.

1:23:32 איזו ניצבת דפקה עכשיו מבט אימתני למצלמה. מה, לא היו עוד טייקים?

1:24:34 טוב, מפחיד זה כבר לא יהיה. עכשיו יש להם הזדמנות אחרונה להגעיל.

1:25:04 אה. בסדר. יכלו יותר.

1:26:20 הסרט הסתיים. קשה לי להבין איך הם פספסו עם כזה קונספט מעולה לסרט. אפילו בסטנדרטים של "המסור" שיצא כמה שנים לפני "הוסטל" הסרט הזה לא מטריד במיוחד. הכי זניח.

אוקי. יוצא לסיגריה, אוכל משהו, מחזיר כמה טלפונים ומתחיל את…

The Human Centipede

00:00 אחרי שנה של התחמקות. הנה זה מתחיל…

04:03 ההשפעות של "הבית האחרון משמאל" ניכרות גם כאן. שתי בחורות יוצאות לסיבוב מסיבות בעיר. ברור שזה לא ייגמר טוב.

05:33 נדמה שהמסר של סרטי היום הוא שאמריקאיים לא אמורים לעזוב את היבשת שלהם.

11:01 זה יכול להיחשב בעיה כשהדמויות מפוחדות יותר מהצופים, לא?

22:49 אני מניח שכמה שיודעים פחות על הסרט הוא יותר אפקטיבי. המערכה הראשונה הסתיימה ואפילו לא היה איזשהו מתח לגבי העלילה. מצד שני, לסרט קוראים "הנדל האנושי"…. כמה מפתיע זה אמור להיות בשלב הזה?

25:14 אבל השחקן הראשי, דיטר לייזר, מצויין.

26:36 נראה כאילו הסרט הולך על מקום נורא מינימליסטי. המוזיקה מאוד מרודדת, השוטים ארוכים, עריכה איטית, מנומנמת כמו קצב הדיבור של הר דוקטר…. לא מנסים לתת לך בראש רק לצורך האפקט. הוא בטוח בעצמו, הבמאי של הסרט. הוא זחוח.

29:40 הדוקטור מסביר את תכניתו המשוגעת לפרטי פרטים. אלוהים, מי חשב על הרעיון הזה?

33:12 די מדהים. החצי השעה הראשונה, אחד לאחד, זה בדיוק מה שקורה בטריילר הידוע לשמצה. האם זה אומר שיהיו הפתעות בהמשך?

34:20 כל מה שרץ לי בראש, זה שאם היו עושים גרסה ישראלית לסרט, מוחמד בכרי היה מדהים לתפקיד הראשי.

41:19 קלישאה שחוזרת על עצמה בשני הסרטים: ברגע שיש למישהו אופציה מעולה לברוח, הוא ישוב אל התופת בכדי להציל את חברו. וואלה. החברה שלך בפאקינג תרדמת! ברור שתצליחי לסחוב אותה החוצה. בהחלט מדובר בשתי בחורות שכנראה לא ראו מעודן סרט אימה.

45:50 כאן הסרט משתחרר מהטריילר. סצינת ניתוח גראפית ומאוד אינפורמטיבית על האנטומיה האנושית. לא נשקר – זה די חולני.

49:08 זה מסקרן, תאכלס. נדמה שעל פניו שהניתוח ליצירת מרבה הרגליים הצליח. לאן זה מתקדם מכאן?

52:02 הדוקטור בוכה מאושר, מכוון מראה אל יצירתו כדי שייראו במה הם לוקחים חלק. הייתי כל כך רוצה להיות על הסט בסצינה הזאת. או שאנשי הצוות הביטו זה על זה בפחד ואימה מהבמאי, או שהם נקרעו שם מצחוק. אין אמצע.

57:01 הסרט הזה הופך להיות נאצי מרגע לרגע. וזה לא שנקודת ההתחלה שלו הייתה "glee".

58:28 ההשפלה האנושית הכי רצינית מאז "סאלו". לא ברמה של הסרט של פאזוליני אמנם, אבל די משתדל.

1:08:20 הוא מעולה הלייזר הזה, כבר כתבתי?

1:10:13 יש בסרט הזה אחוז ניכר של דיאלוגים באנגלית. לא היה לו סיכוי להיכנס לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר.

1:11:40 "אז תקשיבי, מה רציתי להגיד לך? אה, את זוכרת את התקופה המשוגעת הזאת כשהנאצי הזה חיבר לנו את הטחול לוושט? אז תקשיבי, כאילו, אני הכי מתנצל שחרבנתי לך בפה. זה היה כל כך לא בסדר מצדי על אף הנסיבות. מקווה שנוכל לפתוח דף חדש וכאלה ושאת לא יותר מדי תקועה על הסיפור הזה"

1:17:48 מדובר בסצינת המרדף האיטית ביותר בעולם. שלושה אנשים מחוברים ומדממים בורחים מגרמני עם רגליים חתוכות. והכל בזחילה. זה קורע. חייבים לראות את זה.

1:22:00 אלוהים, אני חושב שיש לסרט מוסר השכל. משהו על לשחק אלוהים ולהישאר אנושי שקר-כלשהו. אני ממש לא יודע אם לקחת את זה ברצינות. זה כל כך מבלבל.

1:28:58 תם הפרק הראשון בעלילות הנדל האנושי. אני יכול לחשוב על כל כך הרבה דברים שיכולתי לעשות בחצי שעה הזאת.

לסיכום:
אחחח, איזה אנטי קליימקס. לפחות עשיתי V על שני הסרטים האלה. והראיתי לעצמי שאני יכול. ושסרטים על תיירים אמריקאיים בחו"ל שנופלים לידיהם של אירופאים משוגעים זה לא מתכון להצלחה בטוחה. אם חשבתם על לעשות סרט בכיוון הזה.
אה, והלקח הנוסף הוא: אל תאמינו להייפ. סיכוי סביר שבסוף תפהקו בשיעמום מול איזו בחורה שאוכלת חרא.