• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • על היחס הביקורתי לסרטים ישראליים בידוריים
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

אופיר 2011: נאום התודה של ישראל דוד

29 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר

בדרך לא דרך, הודלף אל מערכת הבלוג נאום התודה אותו ישמח לשאת איש הסאונד ישראל דוד בטקס פרסי אופיר הקרוב. סתם, סתם. האמת היא שחשבנו (או אולי זה רק אני) שיהיה משעשע וחביב להכין עבורו אחד, היות וסיכוייו לזכייה גבוהים כרגע אפילו משל שלמה בראבא. למה? הביטו בקטגוריה:

פס-קול:
מיכאל גורביץ' – "אורחים לרגע"
תולי חן, אלכס קלוד, ישראל דוד"אחותי היפה"
אולג קייסרמן, אביב אלדמע, ישראל דוד"בוקר טוב, אדון פידלמן"
תולי חן, אלכס קלוד, ישראל דוד"הערת שוליים"
מיכאל גורביץ', אביב אלדמע, ישראל דוד"השוטר"

במילים פשוטות, אלא אם "אורחים לרגע" לוקח את הפרס, ישראל דוד יעלה אל הבמה, בארבע מתוך חמש אפשרויות. וכיוון ששני המתמודדים החזקים גם בקטגוריה הזו הם "הערת שוליים" ו-"פידלמן", הזכייה של סרט עליו עבד ישראל דוד נראית אפשרית ביותר. בשנה שעברה, דוד היה מועמד פעמיים והפסיד את האופיר, כך שהפעם הוא חיקה את הזוכה דאשתקד. אשי מילוא היה מועמד ארבע פעמים וגם זכה יחד עם גיל תורן על עיצוב הפסקול של "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". האם הטריק הזה יצליח גם לדוד?

סליחה מראש אם ניחסנו אותו, אבל הנה שבלונת נאום זכייה מסוג מחק את המיותר. בשביל הצחוקים, למען האווירה הטובה ולשימושו הפומבי של ישראל דוד.

מגישות או מגישי הפרס לעיצוב הפסקול הטוב ביותר, עולים אל הבמה. הם לבושים נורא וממלמלים משהו לא קשור, כי מי יודע מהו תפקידם של האנשים הללו בעצם. המנצחים מוכרזים בחגיגיות מהולה באדישות. הקהל מוחא כפיים, אבל כמו שמוחאים כפיים לקטגוריית סאונד. שקט משתרר. אנשים שרגילים להיות מאחורי הקלעים עולים לבמה. אחד מהם הוא ישראל דוד. הוא מוציא דף מקופל מכיסו וניגש אל המיקרופון:

"תודה לכם. תודה לאקדמיה. אני קצת נבוך מבמות, אבל יש לי עוד כמה תודות ואני לא רוצה לפספס אף אחד. אז קודם כל תודה לשותפי/י לעשייה ______ (תולי חן ואלכס קלוד, או אביב אלדמע ואולג קייסרמן/מיכאל גורביץ'), שעשו עבודה מדהימה ויחד עמלנו על המלאכה המורכבת של עיצוב עולם הסאונד לסרט הזה. תודה גם לבמאי _____ (נדב לפיד / מרקו כרמל, או יוסי מדמוני/סידר), על שבחר בנו ובעזרת החזון הקולנועי שלו השכלנו לעצב פסקול מנצח. תודה למשפחתי היקרה, שתמיד תומכת גם כאשר אני נעדר שעות ארוכות ותודה גם ל_____ (אמן סאונד אגדי בתחומו, רצוי ישראלי), על שהשפיע עליי לעסוק במקצוע הזה ולהיות איש סאונד של סרטים. זו עבודה לא זוהרת, אך תמיד מאתגרת, ואני גאה להיות שותף לתקופה הנהדרת הזו של הקולנוע הישראלי. תודה רבה."

תגובות

  1. david הגיב:

    אולי זה בגלל שאין שום מקום אחר לעשות מיקס לקולנוע (באולם קולנוע) חוץ מהאולפן של ישראל דויד?
    שלא לדבר על רשיון לדולבי, שכן בנושא הזה הוא בלעדי ואין בלתו. אז מה מפתיע בזה? זה עצוב ולא מצחיק.
    אולי מצב שבו פרס לעיצוב פס קול יינתן למעצב הפסקול ולא למיקסר, יתקן את המצב ?

  2. piglet הגיב:

    ישראל דוד מועמד כל שנה ברוב הסרטים המתמודדים, פשוט בגלל טעות… מיקס לסרט קולנוע ישראלי לוקח לפחות 12 יום, בהרבה סרטים זה מגיע גם ל-18 או יותר. ב-90 אחוז מהסרטים בהם ישראל מקבל קרדיט כ"מיקסר" הסרט נמצא תחת ידיו בין יומיים לחמישה. רוב המיקס, ובוודאי החלקים האומנותיים החשובים שלו, נעשה ע"י מעצב פס הקול, הרבה לפני שמר דוד אפילו צפה בסרט. מעצב פס הקול עובד על סרט כ-4 חודשים, מתוכם כ-4 שבועות במיקס. הימים בהם ישראל דוד עובד, הם הימים האחרונים של המיקס שמוקדשים לצפייה על מסך גדול והאזנה בתנאים המדמים קולנוע, לשם תיקונים אחרונים (החדר בו עובד ישראל דוד הוא מצויין למטרה הזו). גם בימים האלה האחריות היא של מעצב פס הקול וההחלטות נילקחות על ידיו ביחד עם הבמאי. ישראל תורם מניסיונו הטכני החשוב, וכמובן שאי אפשר בלי שירותיו מפני שרק לו יש רישיון לייצר מיקסים בפורמט דולבי, אך בשום אופן אי אפשר לתאר את עבודתו כמיקס, במובן הקלאסי של המילה. חשוב להבין שהמשמעות של חלוקת הפרס התמוהה הזו היא גם כספית – בשנים האחרונות סכום הפרס ירד מ-20,000 ש"ח ל-10,000 ש"ח בלבד. והאקדמיה מקפידה לחלק את הפרס בין הזוכים (או במילים אחרות בין ישראל דוד לשותפיו בסרט שבמקרה זכה באותה השנה…)
    וזה עוד לפני שהתפנינו לדון בסוגיית השותפות של המקליטים באותו הפרס שהיא, איך לומר, תמוהה אף יותר

    1. אור סיגולי הגיב:

      יש כמה שאלות חשובות שעולות מהעניין-
      לדבריך בעצם מי שאחראי לתפיסה המוטעית הזאת היא למעשה יוצרי הסרטים, לא? מכיוון שהם אלו שמגישים את הטפסים לאקדמיה ובהם הם מציינים את שמות אנשי הסאונד.
      האם אם כך יש צורך בלשנות את שיטת הגשת טפסי המועמדויות, לדאוג לכך שהאנשים הנכונים הם המועמדים או שהעניין הזה מקובל על כלל אנשי הסאונד בארץ?
      ויותר מזה, כשזה מגיע לחלוקת כבוד אני מניח שלאיש איש בעיה, אבל כשזה מתורגם לפרס כספי צריך אולי להיות איזשהו סינון בנוגע למועמדים הנכונים בקטגוריית הסאונד?

      1. piglet הגיב:

        אתה מאוד צודק – מי שמגיש את רשימות המועמדים הם מפיקי הסרטים. זה מצער, אבל שילוב של הרגלים היסטוריים, חוסר הבנה בסיסי של תהליכי העבודה וחוסר איכפתיות, מביאים לכך שישראל דוד מועמד כמיקסר שוב ושוב, גם בסרטים בהם הוא בקושי מעורב. זה מתחיל כבר בקרדיטים של הסרט… גם שם הוא מקבל קרדיט שהוא לא ראוי לו. לדעתי, אנשי הסאונד האחרים מעדיפים לא להסתכסך איתו ולא לדרוך לו בטריטוריה שהוא מטפח כל כל הרבה שנים, בסופו של דבר כולם נזקקים לשירותיו

    2. shemesh הגיב:

      צודק בטריליון אחוז !
      כל מילה אמת. זה נכון שעל איכות פס הקול אחראים שלושה : מקליט, מעצב פסקול ומיקסר, אבל יש אחד שאחראי (בעיקר מבחינה יצירתית) וזה מה שחשוב, על פס הקול הסופי, וזה המעצב שכמו שאמרת גם עובד הכי קשה ולאורך זמן.
      כמו שיש פרס לצלם, בלי לחלק לו אותו עם הגריפ שדחף את המצלמה, ועם האון ליינר שעשה לו גריידינג. אולי הדוגמא המעוותת הזאת יכולה להמחיש את העניין.

      וגם, האבסורד הוא שאין מקום אחר לעשות את זה חוץ מאצל ישראל, אז מול מי הוא מתחרה?
      מתפלא שהוא בעצמו לא ניער את האקדמייה ואמר להם עזבו אותי בחייכם אתם מביכים אותי ואותכם, תנו את הפרסים שלכם למעצבים, אני הרי ממקסס כל סרט רציני שהולך לקולנוע.

      1. piglet הגיב:

        את עבודתו של המקליט אף אחד לא יכול באמת לשפוט. עבודה איכותית של עורך הדיאלוגים ומעצב פס הקול, יכולה להציל קטסטרופות שעשה המקליט, לפעמים מקליטים מחדש, באולפן, דיאלוגים של סצנות שלמות. עבודה פחות משובחת, יכולה לקלקל גם את ההקלטה המעולה ביותר. ולגבי המיקסר הרי שכאמור בתגובתי הקודמת, מי שבאמת עושה את המיקס ברובם המכריע של הסרטים, הם מעצבי פס הקול ולא ישראל דוד.
        הדוגמה שנתת ממחלקת הצילום היא אכן נכונה – בכל מחלקה בקולנוע עובדים אנשים רבים, אבל יש אחד שאחראי, ועבודתו היא שמשפיעה בלעדית על התוצאה. כזה הוא מעצב פס הקול.
        ולגבי הרעיון שישראל יבקש מהאקדמיה להסיר את מועמדותו המופרכת – צריך להכיר את האיש כדי להבין עד כמה זאת לא אופציה…

  3. חברים, אני מודה לכם על התגובות – השכלתי. אבל לפני שאנחנו גולשים לפסים אישיים, אולי אפשר לנתב את האנרגיות לשינוי. הרי כולנו מסכימים שעבודתו של דוד חיונית ואף איכותית, הבעיה היא בקטגוריה. או שיהיו שתי קטגוריות סאונד, כמו באוסקר, או שישנו את שמה, או את ההגדרות. אבל כרגע המצב מעוות, לדעתכם. אני במקרה יודע שחברי אקדמיה קוראים את הבלוג. אולי אפשר לשנות משהו קטן? זו הסיבה שהתחלנו את הפוסטים על האופיר מלכתחילה. אז מהן ההצעות שלכם?

  4. piglet הגיב:

    ממש לא מדובר בפסים אישיים, עבודתו של ישראל דוד אכן חיונית – בלעדיו לא ניתן לקבל רישיון דולבי. אבל מכאן ועד קרדיט של מיקסר המרחק רב. אולי הוא צריך לקבל קרדיט של דולבי סופרוויזר או משהו כזה. באוסקר האמריקאי, למיטב ידיעתי, נותנים בשנים האחרונות רק פרס אחד לסאונד – best sound editing שמוענקת ל- supervising sound editor שזה התפקיד המקביל למה שבארץ קוראים מעצב פס קול.

    1. באוסקר האמריקאי יש sound editing ויש sound mixing – הנה רשימת הזוכים של השנה שעברה. (במקרה, או שלא, "התחלה" זכה בשניהם). אבל הם עושים הפרדה ברורה בין עריכה לערבול (מיקס). מה גם שכפי שאור ציין, היחידים שרשאים להצביע הם אנשים שבקיאים בתחום. כרגע, לקטגוריה הישראלית קוראים פשוט "פס קול", מה שיוצר את הסלט. תולי חן, לדוגמה וכדי שלא יגידו שאני נדבק לדוד, הוא בכלל מקליט, עד כמה שאני יודע. כלומר, הוא בהחלט חלק מצוות הסאונד של הסרטים, שמבחינת האקדמיה הם מקשה אחת עם כמה ראשים. אולי באמת הגיע הזמן לשפוך עוד אור על התחום הזה ואולי אף להגיע למצב שמעצבי פסקול יזכו בכבוד נפרד משאר אנשי הצוות.

      1. piglet הגיב:

        ברור שהחיבור בין 3 הראשים בקטגוריה אחת הוא לא תקין. אבל גם אם תהיה הפרדה, ישראל דוד עדיין יקבל קרדיט מיותר ויהיה מועמד על הרבה מאוד סרטים שבפועל מעצב פס הקול שלהם הוא גם המיקסר שלהם

  5. אור סיגולי הגיב:

    ובהמשך לזה- כל שנה ישנן עבודות סאונד מעולות שמקבלות התעלמות מהאקדמיה (עיניים פקוחות, פובידיליה, כלבת…). האם לא כדאי ליצור מצב בו יהיו מספיק אנשי סאונד באקדמיה כדי שאנשי התחום הרלוונטיים הם שיקבעו את המועמדים בקטגוריה הספציפית הזו ולא כלל חברי האקדמיה?

השאר תגובה