• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

טפטופי מידע ראשונים על פסטיבל ירושלים 2011

9 ביוני 2011 מאת אורון שמיר

הדגדוג החל. כבר אי אפשר להתעלם ממנו, זה כבר לא רק בראש שלי – אנשים מדברים על זה, כותבים וקוראים על זה. פסטיבל הקולנוע השנתי של ירושלים הוא לא בדיוק חתונה מלכותית בבריטניה או תוכנית ריאליטי חדשה מבחינת הסיקור והתהודה, אבל עבורי הוא משמעותי יותר. אלה הם עשרת הימים הכי כיפיים, מתישים ומענגים קולנועית שצפויים לי בשנה נתונה. לא כולל גיחה לסרט החדש של כריסטופר נולאן, שבכורותיו נופלת ומשום מה על תאריכי הפסטיבל, או גמר מונדיאל כזה או אחר. השנה אין עניינים מסוג זה ואני אהיה פנוי מעיסוקים אחרים בתחילת יולי, כך שכל הריכוז והכוחות יופנו אל הפסטי-ם (Festi-Yam) כפי שאני מכנה אותו בחיבה בשלוש השנים האחרונות. הפתיחה היא עוד ארבעה שבועות בדיוק – ב-7 ביולי 2011, יום חמישי בערב. מה שנותן בערך חודש לשמועות, ביסוסן או הפרכתן, ואז עיון מדוקדק בתוכנייה, עד לערב הפתיחה המסורתי בבריכת הסולטן המקפיאה והמסך הטיטאני שלה. וכבר עכשיו, יש כמה סרטים שבטוח בפנים. למרות שאולי יותר מעניין להתעכב על אלה שאמורים, או רצוי שיהיו.

נתחיל במשחק הניחושים השנתי של זהות סרט הפתיחה. בשנה שעברה הודלף לי רק יממה לפני ההודעה הרשמית, שסרט השואה הצרפתי "נקודת איסוף" יפתח (בבאסה קלה) את הפסטיבל. השנה, יאיר רוה טוען בסינמסקופ שיריית הפתיחה תהיה "סופר 8", סרט ההתבגרות/חייזרים בבימויו של ג'יי ג'יי אברהמס ("סטארטרק") ובהפקתו של סטיבן ספילברג. אם זה נכון, יש לי רק דבר אחד לומר – אוף. אחרי "מלחמת העולמות" שפתח את פסטיבל ירושלים 2005 הייתי מצפה שיירדו שם מהשילוב המאוס של חוצנים וספילברג. שלא לדבר על העובדה שאני לא מוכן להתקרב לסרט/סדרה/פתק-מכולת של אברהמס בשום פנים ואופן. האיש מייצג בעיניי את כל מה שרע ונורא בתרבות של היום. כל מה שעטוף בצלופן מרשרש, נמתח כמו מסטיק ומעניק תחושת ריקנות ובזבוז זמן בלתי נתפס בסיומו. אני מאוד מקווה שזו שמועה לא מבוססת.

מה כן יכול לפתוח את הפסטיבל? קשה לנחש. מדובר ברפרטואר מאוד לא עקבי. סרט שואה בשנה שעברה, קומדיה ישראלית לפני שנתיים ("סיפור גדול"), רצף של צמד סרטי פיקסאר לפני כן ("וול-אי" ולפניו "רטטוי"). מה גם שהנהלת הסינמטק/הפסטיבל עברה אי אלו תהפוכות בשנים האחרונות, כך שחוסר העקביות מובן. ובכל זאת, אם נתעלם מהשנה שעברה, את הפסטיבל פותחים סרטים עם סיכוי להפוך ללהיט ולעניין את הקהל היותר רחב ואני כותב זאת מבלי לגרוע מאיכותם. מבט בתאריכון הסרטים של "עין הדג" חושף שלושה סרטים שתאריך הבכורה שלהם הוא ה-7.7, אבל אף אחד מהם לא מרגיש לי כמו סרט פתיחה ראוי. אלה הם הקומדיה "מסיבת רווקות", הקומדיה "מר פופר והפינגווינים" עם ג'ים קארי ודרמת הספורט "סקריטריאט", הנקראת על-שם סוס המירוץ שסיפורו מתואר בסרט. למישהו או מישהי יש ניחוש רציני? כי לי אין, אחכה להדלפות.

מקור אינטרנטי מהימן עבור רסיסים מן התוכנייה הוא אתר הסינמטק הירושלמי, המארח את הפסטיבל. בחודש הקרוב תיערך רטרוספקטיבה ליוצר הישראלי ערן ריקליס, לכבוד הפרס המיוחד אותו יקבל בפסטיבל (מקביל לפרס על מפעל חיים). בין היתר יוקרנו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "הכלה הסורית", "צומת וולקן", "זוהר" ועוד. העניין הוא שלריקליס יש סרט חדש  – "פלייאוף", המספר את קורותיו של מאמן הכדורסל האגדי רלף קליין, אותו מגלם השחקן ההוליוודי דני יוסטון. האם הסרט הזה יתמודד בפסטיבל? אולי יפתח אותו, כאות הוקרה נוסף לבמאי? כרגע, זהו הניחוש שלי.

אתר הסינמטק אף מוביל אותנו אל רשימת הסרטים הראשונים שפרסם אתר הפסטיבל. יש שם את "13 מתנקשים" של טאקשי מייקה, "אורח" של חוזה לואיס גרין, "אשליית מסך" של מתייה אמלריק, "הרג הכרחי" של יז'י סקולימובסקי ועוד. הוא מתעדכן כל הזמן, אז כדאי לבקר.

המשך השמועות בפוסט של רוה, מבטיחות פסטיבל עם ספייק ג'ונז, בלה טאר, ורנר הרצוג ו-וים ונדרס, כאשר שני האחרונים יציגו את המיזמים התלת-מימדיים(!) שלהם. דיברנו על זה בבלוג בפוסט על "לב" סמדר. ואלה כבר שמועות שאני יותר מבסוט מהן. מבין התחרות הישראלית, מה שהיה קרוי בעבר "פרס וולג'ין" והפך אשתקד ל-"פרס חג'ג'", על שני מתחרים אחד אני כבר יודע. הראשון הוא "שקרים בז'" של מאיה קניג, סרטה הארוך הראשון כבמאית של זוגתו ושותפתו לעשייה של גור בנטוביץ', המגלם בסרט זה אב שמתוודע לראשונה לביתו (אליה ענבר) בימי מלחמת לבנון השניה. על כך שמעתי ממנהל המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים, אשר השקיעו בסרט. ממש היום קיבלתי אישור שגם "רסיסים של אהבה" של ניסים נוטריקה יתמודד בתחרות הישראלית. הסרט מספר את קורותיה הפתלתלים של משפחה נחלאותית החל משנות השישים ועד היום. יתר סרטי התחרות הישראלית, ברמת השמועה עדיין, בפוסט נוסף של רוה. זה לא שאינני סומך על מקורותיו, אבל אתר הפסטיבל קורא ליוצרי קולנוע להמשיך ולהגיש את סרטיהם לתחרות. כך שנחכה עוד קצת עד שנבשר גם כאן בבלוג על תחרות בת 11(!) סרטים, לא כולל דוקו וסרטים קצרים.

אז אלו עוד סרטים מיוחלים להגיע לפסטיבל על-ידי באי ובאות הבלוג?

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.