• ?פסטיבל אוטופיה חוזר, מה כדאי לראות
  • תשיעיית הפיינליסטים לסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״, סקירה
  • כל המועמדים לפרסי איגוד השחקנים
  • סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 58
  • מצעד 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר, על פי עופר
  • ״פרחים בבוץ״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 57
  • ״בהתחלה הם הרגו את אבא״, סקירה אורחת
  • ״גלגל ענק״, סקירה לסרטו החדש של וודי אלן
  • ״המוזיאון״, סקירה
  • זה בא בלילה
  • ״קוקו״, סקירה לסרט החדש של פיקסאר
  • מבט מפורט בפסטיבל הקולנוע היהודי 2017
  • אימת החודש - נובמבר 2017

"Outrage", סקירה

24 במאי 2011 מאת אורון שמיר

לפעמים, מצב הזיכרון של קהל שוחרי הקולנוע בישראל עשוי להיות מדאיג למדי. נדמה שכולם שכחו את אחד הבמאים האהובים בארץ עד לפני כעשור, אשר סרטיו הפסיקו להגיע ארצה, ללא שום תגובה מיוחדת מצד הקהל. מבלי שתישאל השאלה המתבקשת – לאן נעלם טאקשי קיטאנו בשנים האחרונות?

הקולנוען היפני הותיק החל את דרכו כקומיקאי וסטנדאפיסט בשנות השבעים והשמונים. את צעדיו הראשונים כבמאי עשה בכמה סרטי גנגסטרים מובהקים ומחוספסים, מתחילת שנות התשעים. סרטים כמו “Violent Cop”, “Boiling Point" וגם "סונטין” הזניקו את קריירת הבימוי של קיטאנו, שמאז כותב, מביים, עורך ומככב ברוב סרטיו. תאונת אופנוע קשה באמצע הניינטיז, סימנה את ראשית הקריירה שלו כצייר ואת עידן הסרטים האמנותיים והאסתטיים יותר. אז החלה "תקופת קולנוע לב" של הקולנוען המוכשר, עם "זיקוקין די-נור", “קיקוז'ירו", “בובות” ו-”זאטואיצ'י". רצף מדהים ומעורר השראה שהסתיים בשנת 2003. מבחינת הקהל הישראלי הלא-מעורכן, קיטאנו הפסיק לעשות קולנוע מאז. אבל האמת עוברת רחוק מכך.

טאקשי קיטאנו (משמאל) וקיפיי שינה, מתוך "Outrage"

בשנת 2005 יצא "הטאקשים”, סרט סוריאליסטי וארס-פואטי בו שחקן מצליח בשם ביט טאקשי פוגש בכפיל כושל שלו, מר קיטאנו. שניהם מגולמים על-ידי הבמאי, כמובן. אחר-כך הגיעו "Glory to the Filmmaker!” בו שיחק קיטאנו במאי מתוסכל המזגזג בין ז'אנרים ואז "Achilles and the Tortoise” בו הוא גילם ורסיה נוספת של עצמו – צייר שלא זוכה להכרה לה הוא זכאי, לפי דעתו. שלושת הסרטים הללו זיכו את היוצר בביקורת על כך ששכח את הקהל שלו והחל לעשות סרטים על עצמו ולמען עצמו. כעת, קיטאנו חוזר, תרתי משמע – גם שב לעניינים עם סרט חדש וגם שב אל מקורותיו, אל סרטי היאקוזה.

"Outrage” מאגד בתוכו את סיפורן של שלל דמויות, מרכזיות ושוליות, בעולם הפשע של טוקיו. הוא מתמקד במאבק בין שתי כנופיות יריבות על השליטה בעיר ועל חסותו של הבוס הגדול. זה מתחיל באירוע קטן וחסר חשיבות לכאורה, במהלכו בית עינוגים שבבעלות אחת הכנופיות עושק לקוח חסר מזל. כאשר מגיעים הנושים לגבות ממנו תשלום, הם מגלים שהסתבכו עם משפחת הפשע היריבה. כך ניצת הסכסוך, כאשר על מסע החיסולים מפקח ממעל סנדק היאקוזה הגדול, לו כולם נאמנים למראית עין אך למעשה זוממים לחתור תחתיו.

לתפקידים הראשיים ליהק קיטאנו, מלבד את עצמו, שורה של כוכבים עכשוויים שפניהם מוכרות גם במערב. עימם נמנים ג'ון קונימורה (“להרוג את ביל”), ריו קאסה (“מכתבים מאיוו ג'ימה”), רנג'י אישיבאשי (“שיחה שלא נענתה”) ורבים אחרים, אבל באמת רבים. כ-15 דמויות בדרגת חשיבות דומה מרכיבות את סאגת הפשע המפותלת הזו, המציירת מעגל שלם ומדמם של אלימות חסרת הצדקה ופורשת את האירועים על-פני שעתיים מוצלחות של קולנוע מסוגנן.

הסרט נפתח בשוט ארוך ושקט המציג את גלריית הדמויות, אחד מסימני ההיכר של קיטאנו. מעריציו ישמחו לגלות אלמנטים נוספים המאפיינים את הבמאי, כמו פרצי אלימות קצרים ואפקטיביים, לצד סצינה בכיכובו של קעקוע גב המסמל מעמד רם בהיררכיית היאקוזה וכמובן הסצינה המסורתית על שפת הים. עוד מתאפיין הסרט בחיתוכים מהירים, הומור שחור ושילוב בלתי אפשרי בין לגלוג ליראה, באמצעותם משרטט קיטאנו את עולם המאפיה היפנית מלאת הקודים הגחמתיים וחמורי הסבר של כבוד ושררה. יותר מאשר את סרטי הגנגסטרים של קיטאנו בתחילת דרכו כבמאי, מזכיר הסרט את "דרך ללא מוצא", סרטו המצויין של אנדרו לאו, אשר היווה את הבסיס לרימייק של מרטין סקורסזה – "השתולים". קיטאנו כבר עובד על סרט ההמשך בסאגת “ Outrage”, ייתכן שמתוך מחשבה להשלים טרילוגיה, ממש כמו אותו "דרך ללא מוצא". למרות שאם להתחשב במניין הגופות, לא ממש ברור מי יככב בסרט הבא.

"Outrage”. בימוי: טאקשי קיטאנו, יפן 2010, 126 דק'.

הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית ובהמלצת הקורא רון פוגל.

הטקסט הנ"ל התפרסם בגיליון עכבר העיר ב-20.5.11 ובאתר עכבר העיר אונליין.

השאר תגובה