סיכום טקס גלובוס הזהב 2010

מי שציפה שטקס "גלובוס הזהב" יביא טייק שונה על המירוץ לאוסקר, הוא כנראה אופטימי מטבעו או סתם עייף. הלילה הגדול של תא העיתונאים הזרים משמש כבר שנים כחזרה גנרלית לאוסקר ותו לא. אפילו אם בשנים האחרונות ההתאמה בין הזוכים בשני הטקסים לא כשהייתה, זהו המקום להגיע בשמלה נוצצת, ולתת נאום מצחיק שישאיר טעם של עוד. כמה מעיד הגלובוס על המירוץ ועל המתקרבים לקו הסיום? כנראה שמעט מאוד.

כל הזוכים, המפסידים, המנחה ואיך יתבטאו הדברים בטקס האוסקר המתקרב – אחרי הקפיצה. נזכיר שהטקסט התפרסם אתמול באתר עכבר העיר אונליין כטור מסדרת "רצים לפסלון" (חפשו באתר את הטורים הקודמים).

המנצח הגדול של הערב: ריקי ג'רבייס
מי ששבר, כמעט באלימות, את המעונבות המאוסה של הטקס, היה המנחה ריקי ג'רבייס. ג'רבייס חזר זו השנה השנייה להנחות את גלובוס הזהב, אחרי הופעה שנוייה במחלוקת בשנה שעברה. עם כוס בירה תמידית לצידו, הקומיקאי פתח במונולוג פתיחה כל כך מרושע, שאפילו בפרסי הקולנוע של MTV היו חושבים פעמיים לפני שהיו נותנים לזה יד. "זה הולך להיות ערב של מסיבות ושתייה לשוכרה", פתח ג'רבייס את דבריו, "או כמו שצ'ארלי שין קורא לזה: ארוחת בוקר". וזה עוד היה מעודן. לאחר מכן שפך ג'רבייס את חמתו גם על קטגוריית הסרט הטוב ביותר בתחום קומדיה/מיוזיקל: "זו הייתה שנה גדולה לתלת מימד… נדמה שהכל היה בתלת-מימד השנה. אולי חוץ מהדמויות של "התייר"." הקהל לא ידע איך להגיב למשפט הזה, "אבל אני סתם רוכב על בדיחה פה. אני לא ראיתי את "התייר"… מי כן?".

אבל גם זה לא הספיק לו: "אני רוצה להפריך את השמועות המרושעות שטוענות ש"התייר" מועמד, רק כי אנשי תא העיתונאים הזרים רצו להתחכך באנג'ילה ג'ולי וג'וני דפ. אלו שטויות. זו לא הסיבה היחידה. הם גם קיבלו שוחד". את הסרט "סקס והעיר הגדולה 2" החליט ג'רבייס לעקוץ במשפט: "הייתי בטוח שהפרס לאפקטים מיוחדים ילך למי שעשה פוטו-שופ לפוסטר. בנות, אנחנו יודעים בנות כמה אתן! ראיתי אחת מכן בפרק של 'בוננזה', למען השם!". ואי אפשר בלי בדיחת טום קרוז אחת – "עוד סרט שלא מועמד הוא "אני אוהב אותך פיליפ מוריס. ג'ים קארי ויואן מקרגור הם שני שחקנים הטרוסקסואלים שמשחקים הומואים. ההפך הגמור מחבר כת סיינטולוגיה מסויים". במהלך הטקס תקף המנחה גם את סטיב קארל על כך שנטש את הגרסה האמריקאית ל"המשרד". הוא חתם את הטקס ב"לילה טוב לכולם, ותודה לאל שעשה אותי אתאיסט".

הסרט הטוב ביותר: הרשת החברתית
בעשר השנים האחרונות עומד היחס בין הזוכה הטוב ביותר בקטגוריה הזו לבין הסרט הטוב ביותר באוסקר על 50%. חמש פעמים הצליחו הגלובוסים לנבא נכונה את הזוכה וחמש פעמים טעו. "הרשת החברתית" חייב להיות שובר שיוויון.

זהו הפרס ה-27 שצבר סרט המופת של דיוויד פינצ'ר במהלך העונה, כשהוא משאיר בקושי אבק לשאר הסרטים. עם זאת, קיים ספק לגבי זכיית סרט הפייסבוק המהולל באוסקר. המקטגרים יאמרו שהסרט "קר מדי", או "מתחכם" או "לא מרגש" בשביל האקדמיה. הסנגוריה לעומתם, טוענת ש-א' זו ערימת שטויות; ב' רשימת הזוכים בשנים האחרונות, שכללה את "השתולים", "ארץ קשוחה" או "מטען הכאב", היא לא בדיוק "הנהג של מיס דייזי". במילים אחרות, האוסקר לא מחפש סרטים רגישים.

סרט הקומדיה/מיוזיקל הטוב ביותר: הילדים בסדר
אניגמות רבות ומיסתורין מספק לנו אירוע "גלובוס הזהב". כמו גם אתגרי מחשבה לא פשוטים. למשל, האם "התייר" הוא קומדיה או מיוזיקל? ואם כבר נציין את הקומדיות הטובות של השנה, האם לא נוכל לעבור את זה בלי אזכור חיובי ל"אליס בארץ הפלאות"?

כל זוכה אחר בקטגוריה הזו, מעבר ל"הילדים בסדר", היה נכנס תחת הכותרת 'בלתי נסלח'. לכן, טוב עשה תא העיתונאים הזרים שהרגיע את התלהבותו מכל סרט בכיכובו של ג'וני דפ, ונתן את הפרס לסרט היחידי שעוד סביר שנראה ברשימת האוסקר לסרט הטוב ביותר. "הילדים בסדר" כבר מזמן סגור בעשירייה.

השחקנים הראשיים: קולין פירת' – "נאום המלך" (דרמה) / פול ג'יאמטי – "הסיפור על פי בארני" (קומדיה/מיוזיקל)
סביר להניח שהפסלון עם השם של פירת' כשחקן הראשי הטוב ביותר של השנה, כבר מוכן איפשהו. אפשר אפילו להעיד בהססנות שכל תהילת "נאום המלך" חייבת לו. פירת' שולט בעונת הפרסים הנוכחית עם 21 זכיות ועוד תשע מועמדויות לפרסים השונים. קשה לראות איך ג'סי אייזנברג או רוברט דובאל מצליחים לקחת את זה ממנו.

פול ג'יאמטי, לעומתו, זכה בכבוד אחרון לעונה. בשנה כל כך עמוסה "בארני" לא נלקח ברצינות תהומית מדי, ולכן מעבר לפרס האיפור, סביר להניח שלא נראה אותו. מה שלא משנה את העובדה שג'יאמטי, כמו תמיד, עשה תפקיד נהדר בסרט וזכייתו היא ראויה.

השחקניות הראשית: נטלי פורטמן – "ברבור שחור" (דרמה) / אנט בנינג– "הילדים בסדר" (קומדיה/מיוזיקל).
2003 – שרליז ת'רון נגד דיאן קיטון. 2004 – הילארי סוואנק נגד אנט בנינג. 2005 – פלסיטי האפמן נגד ריז ווית'רספון. 2007 – ג'ולי כריסטי נגד מאריון קוטיאר. 2009 – סנדרה בולוק נגד מריל סטריפ. 2010 – נטלי פורטמן נגד אנט בנינג.

לגלובוסים יש יכולת מפוארת לקחת את שתי ההופעות הבולטות של השנה, לקטלג אחת מהן באופן תמוה כקומדיה, ולהריץ אותן ראש בראש. כבר כמה שנים שהפייט לאוסקר השחקנית הוא בין שתי זוכות גלובוס הזהב. עדיין, למרות שנטלי פורטמן היא הפייבוריטית, הקטגוריה הזו עדיין פתוחה. לאנט בנינג אין אוסקרים והיא כבר אחרי שלוש מועמדויות. פורטמן גם היא נטולת זכיות, אבל היא גם צעירה מבנינג ב-20 שנה, והקריירה שלה עוד ארוכה. הדבר הזה עלול להטות את הכף לטובת האחרונה. שתיהן מועמדות ודאיות וכולנו תקווה שהאוסקר לא יהפוך לפרס על מפעל חיים שוב.

שחקני משנה: כריסטיאן בייל ומליסה ליאו – "פייטר"
למר בייל יש כבר 24 פרסים על המדף בזכות תפקידו המשובח ב"פייטר". למתחרה העיקרי שלו, ג'פרי ראש מ"נאום המלך", יש שלושה. בייל הצליח לשחק את המשחק ההוליוודי השנה, לא לפרק שום פפארצי ולא להיכנס לאף התקף זעם בלתי נשלט. כל המאמץ הזה, כדי שאנשי האקדמיה יצליחו להתרכז בהופעה שלו ולא באדם שמאחוריה. עד עכשיו זה מצליח לו. אם הוא יצליח לשמור על חזות מהוגנת עד שלב ההצבעה האחרון, האוסקר שלו.

לשותפתו לסרט, מליסה ליאו, יש 10 פרסים על הופעתה באותו הסרט. עדיין, לליאו אין שום סיבה להתאמן על נאום הזכייה. לא כל עוד היילי סטיינפילד נושפת בעורפה. הילדה בת ה-14, שעשתה כנראה את פריצת השנה בסרטם של האחים כהן "אומץ אמיתי", זוכה לביקורות מדהימות ולפרסים מכל חור. אבל לליאו יש עוד תקווה – אם מצביעי האוסקר יתעלו מעל יחסי הציבור, ויראו שסטיינפילד הצעירה היא בכלל שחקנית ראשית, אז ליאו תוכל לנוח. כל עוד סטיינפילד משווקת לאוסקרים כשחקנית משנה הסיכויים לטובתה. המונח, אגב, הוא category-fraud והוא שכיח למדי באוסקר, ע"ע ג'וליאן מור ב"השעות", ג'יימי פוקס ב"הנוסע" ואיתן הוק ב"יום אימונים מסוכן". כולם היו מועמדים לאוסקר המשנה, כשהיו השחקנים עם הכי הרבה זמן מסך בסרט.

ובקטנה:

הבמאי הטוב ביותר – דיוויד פינצ'ר ("הרשת החברתית")
עוד רכבת שאי אפשר לעצור, ואין סיבה גם. פינצ'ר שלט בקולנוע האמריקאי השנה עם סרט הפייסבוק שלו. אחרי "בנג'מין באטן" זה ממש לא מובן מאליו.

התסריט הטוב ביותר – ארון סורקין ("הרשת החברתית")
סורקין לא פספס אפילו פרס אחד השנה, לתסריטו המעובד מהספר "ביליונרים במקרה". אפילו לא אחד. והוא לא הולך לפספס את האוסקר. אם תהיתם.

המוזיקה – טרנט רנזור ואטיקוס רוס ("הרשת החברתית")
אם צריך הוכחה נוספת לאהבה המשוגעת שיש לסרט הזה, פרס פס הקול הוא הוכחה ניצחת. זכייתו של מנהיג להקת ניין אינץ' ניילס ושותפו לעשייה בהלחנת פס הקול המדויק והעדין היה בהחלט רגע משמח. זאת, בעיקר, נוכח פייבוריטים כמו "נאום המלך" או "התחלה", שסביר שינצח באוסקר.

השיר הטוב ביותר – "בורלסק"
דווקא קטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר בפרסי גלובוס הזהב, נראית כשיא השפיות לעומת המקבילה האוסקרית שלה. ככל הנראה, יכניס "בורלסק" שיר או שניים לקטגוריה. זכייה או הפסד, זה באמת משהו שאיש בעולם לא יכול לדעת בודאות.

סרט זר – "בעולם טוב יותר" (דנמרק)
הבמאית סוזן בייר מוכרת בארץ מסרטיה "אהבות פתוחות" ו"אחרי החתונה". גם בקטגוריה הזו אין הרבה משותף עם האוסקר, אבל מועמדות בשלב הזה נראית סבירה למדי.

סרט אנימציה – "צעצוע של סיפור 3".
די. באמת?