רצים לפסלון: שמישהו כבר יתן להם אוסקר

בטקס אוסקר הבא עלינו לטובה, עלול לקרות הבלתי יאומן: אנט בנינג וכריסטיאן בייל, שני שחקנים גדולים שטרם זכו לפסלון, יצליחו סוף סוף לקטוף אותו. השניים, כבר החמיצו אותו בעבר, למרות שהיו ראויים לו יותר מפעם אחת. בנינג הפסידה את האוסקר כבר שלוש פעמים, ובייל עוד לא הצליח לקבל מועמדות, וזאת חרף תפקידיו ב"אמריקן פסיכו", "Rescue Dawn" ו"3:10 ליומה". עם זאת, בזמן שבייל אמור לעשות את תפקיד חייו ב"הלוחם" (הוא כבר לקח את הNational board of review), בנינג כבר הרשימה יותר ב"אמריקן ביוטי" ו"לרוץ עם מספריים".

פרט לשני השמות הגדולים האלה, הוליווד גדושה בשחקנים ושחקניות עם פילמוגרפיות מפוארות, שטרם הצליחו לאחוז את הפסלון ולהודות להוריהם, לאלוהים ולסוכן. רגע לפני שהאוסקר שוב יחמוק להם מבין האצבעות, הנה 15 הגדולים שהכי מגיע להם:

אחד האנשים שמסתובבבים בעולם הזה בלי אוסקר - רוברט דאוני ג'וניור

(טור האוסקרים של אור מתפרסם בכל שבוע באתר עכבר העיר אונליין לפני שהוא מגיע לכאן)

רוברט דאוני ג'וניור
מספר מועמדויות: 2
היה צריך לזכות על: "רעם טרופי" (08), "זודיאק" (07), "קיס קיס בנג בנג" (05), "לילה חד פעמי" (97), "צ'אפלין" (92).
מעטים הכוכבים האהובים והמוערכים כרוברט דאוני ג'וניור. הבחור שכבר ראה, הסניף והזריק הכל, עשה קאמבק מפואר בתחילת המילניום, שמיקם אותו היטב ברשימת המבוקשים. דאוני ג'וניור אף הצליח להשיג מועמדות לאוסקר על סרט כמו "רעם טרופי", פרויקט שבדרך כלל האקדמיה מתרחקת ממנו כמו מאש. אלמלא הית' לדג'ר עליו השלום, יריבו באותה שנה, אין לדעת איך היו הדברים נגמרים. דאוני ג'וניור זכה בעבר בשלל פרסים על תפקידו ב"אלי מקביל", ואף קטף את בגלובוס הזהב בשנה שעברה על תפקידו המצויין ב"שרלוק הולמס".
מה בעתיד: כרגע דאוני ג'וניור מתרכז בקומדיות ("אל תלחצי, אני בדרך") ובסרטי הפרנצ'ייז שלו (שרלוק הולמס ואיירון מן), שכנראה יכניסו לו הרבה יותר כסף מאוסקרים.

סטיב בושמי
מספר מועמדויות: 0
היה צריך לזכות על: "העולם שבפנים" (01), "פארגו" (97), "רעש, מצלמים" (95).
בושמי היה כל כך קרוב לקבל מועמדות ב-2001 על תפקיד המשנה המקסים שלו ב"העולם שבפנים". הואיל וכבר זכה ב"ספיריט" והיה מועמד לגלובוס הזהב, עדיין לא ברור מה בדיוק השתבש. בושמי מזוהה בעיקר עם סרטי אינדי, ומופיע כמעט תמיד בתפקידי משנה. ביצועיו ב"כלבי האשמורת" ו"הפאב של השכונה" (בין היתר), הפכו אותו לפרצוף מוכר ואהוב.
מה בעתיד: בושמי עדיין מוצא זמן להגיח למסכי הקולנוע, אך בעיקר מתרכז בעולם הטלוויזיה. הוא ביים כמה פרקים ב"הסופרנוס" לפני שקיבל תפקיד מפתח משלו בסדרה עליה היה מועמד לפרס האמי. כיום הוא מופיע בסדרת הטלוויזיה של סקורסזה "ברודווק אמפייר". אולי הופעתו בגרסה הקולנועית לספרו של ג'ק קרואק "בדרכים" שמצטלמת כיום תביא לו מועמדות לאוסקר.

אמילי ווטסון
מספר מועמדויות: 2
הייתה צריך לזכות על: "מוכה אהבה" (02), "פארק גוספורד" (01), "האפר של אנג'לה" (99), "הילארי וג'קי" (98), "לשבור את הגלים" (96).
עם כל האהבה לפרנסיס מקדורמנד ולתפקידה ב"פארגו", זכייתה באוסקר 1996 הייתה אכזבה צורבת. זאת, לאחר שהותירה מאחוריה את אמילי ווטסון, שתפקידה כבֶּס ב"לשבור את הגלים", היה לא פחות ממופת של דקויות ושברון לב. אני אומר את זה על אף שהסרט עצמו היה ברובו עינוי סיני. ווטסון היא מסוג השחקניות שלעולם לא תעשה תפקיד רע, ולא משנה עד כמה חלש הפרויקט ("דרקון אדום", לראייה). מפתיע מאוד אם כן, שכבר 12 שנים ווטסון לא חזרה לרשימת המועמדות לפרס. מישהו צריך להתעורר ולתקן את הנזק.
מה בעתיד: לווטסון תפקיד בפרויקט השפילברגי "סוס מלחמה", שעלול להעניק לה תשומת לב בשנה הבאה.

גארי אולדמן
מספר מועמדויות: 0
היה צריך לזכות על: "המועמדת" (00), "רצח מדרגה ראשונה" (95), "לאון" (94), "דרקולה" (92), "סיד וננסי" (86).
האיש שהפך את הרוע המוחלט לסקס אפיל שאי אפשר לעמוד בפניו, עדיין לא הצליח להכניס את שמו לרשימת המועמדים לאוסקר. אפילו בפרסי ה"אמי" זרקו לו מועמדות לפרס שחקן אורח בסדרה קומית על הופעתו ב"חברים". עם כל הכבוד להית' לדג'ר, גארי אולדמן הוא אחד הדברים הטובים ביותר בשני סרטי "באטמן" האחרונים. גם אם נדמה לאחרונה שעייפות קלה תקפה אותו, והוא פחות חדור כוח וטירוף כפי שהיה, סביר שבהינתן התפקיד הנכון הוא ישוב לעצמו.
מה בעתיד: אולדמן ממשיך לעמוד לצידו של האביר האפל גם בסרט הבא. אפשר שעם עוד כמה רפליקות נוספות בתסריט, הוא יוכל להיחשב כמועמד לגיטימי. הסבלנים יכולים לחכות לתפקידו במותחן "Tinker, Tailor, Soldier, Spy", לצד טום הארדי וקולין פירת'.

סיגורני וויבר
מספר מועמדויות: 3
הייתה צריך לזכות על: "נאשמת" (99), "סופת קרח" (97), "העלמה והמוות" (94), "גורילות בערפל" (88).
לרגע היה נדמה כאילו שנות ה-80 לא יכולות להסתיים בלי שוויבר תיקח אוסקר. היא הצליחה להשיג מועמדות מפתיעה בזכות תפקידה באקשן האימה "שובו של הנוסע השמיני", ושנתיים לאחר מכן, מועמדות כפולה כשחקנית ראשית ("גורילות בערפל") ושחקנית משנה ("נערה עובדת"). היא הפסידה את כולן. וויבר, היא כנראה השחקנית הכי מפורסמת שמזוהה בגין יחסיה עם מפלצת חלל קטלנית. למרות שלא הפסיקה לעבוד מאז העשור של כריות הכתפיים, בחירת הסרטים שלה הייתה רחוקה מלהשאיר חותם. מזל שג'יימס קמרון זכר לה חסד וליהק אותה ל"אוואטר", שנצפה על ידי כל אחד על פני כדור הארץ לפחות פעם אחת. וויבר עוד תשוב אל האוסקר עם ידה על העליונה, אין ספק בכך.
מה בעתיד: הניסיון של וויבר לדבוק בז'אנר המותחנים אחרי עשור של דרמות בוכיות, לא עזר לה להגיע לדוכן המנצים. על הנייר התפקיד האוסקרי הבא שלה הוא לוא דווקא "מכסחי השדים 3", אלא סרטו של אורן מוברמן "Rampart". מוברמן הצליח לסדר מועמדות לוודי הארלסון בשנה שעברה, על סרטו "השליח" וייתכן שיעשה אותו דבר לוויבר היקרה.

קווין בייקון
מספר מועמדויות: 0
היה צריך לזכות על: "וודסמן" (04), "Digging to China" (97), "סליפרס" (95), "רצח מדרגה ראשונה" (95).
בייקון אמנם זכה בשנה שעברה באי אילו פרסים על תפקידו בסרט הטלוויזיה "Taking Chance", אבל זה לא תירוץ לאקדמיה לקולנוע להמשיך להתעלם ממנו. השחקן סיפק כמה מההופעות היותר מרשימות בקולנוע בשנות ה-90, לרבות טיפול עדין ומלא כישרון בתפקיד של פדופיל מועד ב"וודסמן".
מה בעתיד: אם לומר את האמת, הצצה בדף של בייקון ב-IMDB לא מעוררת הרבה אופטימיות אוסקר. אפשר להגיד בזהירות שחוץ מהפריקוול של אקס-מן, שם יגלם את סבסטיאן שו המרושע, אף אחד מהפרויקטים לא נראה כמו משהו ששווה לצאת בשבילו מהבית.

ג'ים קארי
מספר מועמדויות: 0
היה צריך לזכות על: "שמש נצחית בראש צלול" (04), "המופע של טרומן" (98)
אחרי שתי זכיות רצופות בגלובוס הזהב על "טרומן" ו"איש על הירח", קארי היה בטוח שהנה, האוסקר אוטוטו שלו. כשזה לא הצליח, הוא עשה על זה פארודיה נהדרת בטקס פרסי האמ.טי.וי, אז הופיע במראה הומלס מוזנח, וטען שהתעלמות האקדמיה הרסה את חייו. קארי חזר לקומדיות המשוגעות שלו, עד שהגיע סרטו המרגש של מישל גונדרי "שמש נצחית בראש צלול". אם ביצועיו שם לא הצליחו לשכנע את האקדמיה, כבר לא ברור מה כן יעשה את זה.
מה בעתיד: קארי זוכה השנה לביקורות מצויינות על תפקידו בסרט "אני אוהב אותך פיליפ מוריס". יחד עם זאת, אופי הסרט (תחשבו "תפוס אותי אם תוכל" רק בגיי), ותאריך היציאה הבעייתי שלו (מוקדם יחסית בשנה), עלולים לפגום בסיכוייו.

פיטר אוטול
מספר מועמדויות: 8
היה צריך לזכות על: "טרויה" (04), "השנה האהובה עלי" (82), "אריה בחורף" (68), "לורנס איש ערב" (62).
למר אוטול, אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים, הוא גם מי שמחזיק בתואר המפוקפק: השחקן החי שהיה מועמד הכי הרבה פעמים ללא זכייה. הפעם האחרונה שבה הוזמן לאוסקר היה בשנת 2006, על תפקידו ב"ונוס", אז גם הפסיד לפורסט וויטאקר. לא משנה מה קרה ב-40 השנה האחרונות, עדיין קשה להאמין שאוטול הפסיד את האוסקר על תפקידו ב"לורנס", תצוגת משחק שהמגזין פרמייר הכתיר כ"הופעה הטובה ביותר בתולדות הקולנוע".
מה בעתיד: אוטול בן ה-78 ממשיך לעבוד. הוא מתכנן להשתתף בכמה דרמות תקופתיות, שעלולות לסחוט מהאקדמיה יותר מאשר מועמדות על תלבושות. אם חלילה אוטול יעזוב את עולמינו לפני איזה אוסקר בכיס, מישהו יצטרך לתת תשובות.

טום קרוז
מספר מועמדויות: 3
היה צריך לזכות על: "רעם טרופי" (08), "מגנוליה" (99), "נולד בארבעה ביולי" (89).
אם מישהו צריך אוסקר בשביל לסדר לו את הראש זה טום קרוז. למרבה הצער, ככל שעובר הזמן, נראה שהסיינטולוג הכי מפורסם בעולם הולך ומתרחק מהפסלון. על כל שלוש המועמדויות שלו ("ארבעה ביולי", "ג'רי מגוויר" ו"מגנוליה") הוא היה הראנר-אפ, כלומר במקום השני אחרי הזוכה. לרוע מזלו של קרוז, הוא מצא לנכון להתחרות בדניאל דיי-לואיס ("כף רגלי השמאלית"), ג'פרי ראש ("ניצוצות") ומייקל קיין ("תקנות בית השיכר"), ובכך לא השאיר לעצמו הרבה סיכויים.
מה בעתיד: המממ… לא נראה שיהיה משהו בקרוב שיוכל להכניס את קרוז לרשימת המועמדים. מצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת.

בראד פיט
מספר מועמדויות: 2
היה צריך לזכות על: "ממזרים חסרי כבוד" (09), "בבל" (06), "מועדון קרב" (99), "שבעה חטאים" (95).
לקח זמן עד שהיה ברור לכולם שבראד פיט הוא יותר מפרצוף יפה (טוב, ממש ממש יפה). אחרי זכייה בגלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר על "12 קופים", ותפקיד משובח גם ב"שבעה חטאים", פיט איבד את דרכו לכמה שנים. הו אז הגיע דיוויד פינצ'ר עם התסריט שכתב ג'ים יולס ל"מועדון קרב", ופיט חזר לעניינים. מאז הוא משחק, מפיק ומאמץ ילדים, כשנדמה שאף אחד לא יכול לעצור אותו. "המקרה המוזר של בנג'מין באטון", שיתוף פעולה נוסף עם פינצ'ר, סידר לפיט מועמדות שנייה לאוסקר. חוץ מזה, רבבות צופים ברחבי העולם מחכים לנאום התודה של בראד פיט, רק בשביל לשמוע את הצהרת האהבה לאנג'לינה ג'ולי.
מה בעתיד: בשנה הבאה יצא סרטו של טרנס מאליק "עץ החיים", שגורם לכל סינופיל באשר הוא לרייר כמו משוגע מציפייה. פיט יככב לצידו של שון פן, ואם האחרון לא יחליט לנכס לעצמו כל סצינה בסרט, לפיט יש סיכוי לא רע לזכות.

רייף פיינס
מספר מועמדויות: 2
היה צריך לזכות על: "ברוז'" (08), "הגנן המסור" (05), "דרקון אדום" (02), "הפצוע האנגלי" (96), "רשימת שינדלר" (93)
חתיכת פילמוגרפיה יש לאנגלי בן ה-48 והיד עוד נטויה. פיינס הצליח לגרום לצופים להתאהב בו, ולשנוא אותו באותה נשימה, כשגילם את תפקידו הבלתי נשכח כאמון גת ב"רשימת שינדלר". באותה שנה, אגב, הוא הפסיד לטומי לי ג'ונס. הימור חצוף: פיינס יקבל אוסקר מתישהו עד 2015.
מה בעתיד: כמי הולך בעקבותיו של קנת' בראנה (עוד גאון נטול אוסקרים), פיינס מביים את "קריולאנוס" על פי מחזה של שייקספיר, ואף עתיד לשחק בתפקיד הראשי. מי יודע, אולי משם יבוא הזהב.

ג'וליאן מור
מספר מועמדויות: 4
הייתה צריך לזכות על: "הרחק מגן עדן" (02), "סוף הרומן" (99), "מי רצח את קוקי?" (99), "ביג לבובסקי" (98), "לילות בוגי" (97), "Safe" (95), "תמונות קצרות" (93).
קשה לחשוב על תפקיד אחד שגב' מור עשתה שלא יכל להסתיים באוסקר, למעט, אולי, "אבולוציה". המחשבה על כך שמור טרם זכתה היא מופרכת. ב-2002 היא אפילו הייתה מועמדות פעמיים, גם כשחקנית ראשית ("הרחק מגן עדן") וגם בתפקיד משנה ("השעות"). בשנה שעברה נוצר דיבור מאוד חזק סביבה, בזכות תפקידה, הקצת היסטרי מדי, ב"סינגל מן". עליו, למרבה הפלא, היא אפילו לא הייתה מועמדת.
מה בעתיד: כמו קייט ווינסלט, גם במקרה של מור מתהדקת הטבעת סביב גרונה של האקדמיה. חבריה כנראה ימצאו את הזמן הנכון, או הלא נכון, לתת לה אוסקר. אולי זה אפילו יקרה השנה על "הילדים בסדר", אך כרגע זה לא נראה ככה.

אד האריס
מספר מועמדויות: 4
היה צריך לזכות על: "השעות" (02), "פולוק" (00), "המופע של טרומן" (98), "אפולו 13" (95).
האריס עשה את התפקיד הכי טוב בשנת 2002, אז גילם את ריצ'ארד בראון, הסופר הגוסס ב"השעות". כולם היו בטוחים שהנה, הגיע יומו – אבל לא, האריס הפסיד לכריס קופר ("אדפטיישן").
מה בעתיד: האריס משתתף בסרטו החדש של פיטר וויר "הדרך חזרה", שכבר הספיק לעורר באז אוסקרי. קשה להאמין שזו השנה של האריס אבל מותר להיות אופטימיים.

מישל פייפר
מספר מועמדויות: 3
הייתה צריך לזכות על: "עידן התמימות" (93), "באטמן חוזר" (92), "יחסים מסוכנים" (88).
עם כל סרט חדש של מישל פייפר עולה שוב תקווה מחודשת שהנה תגיע השנה שלה, מי שנחשבת כאחת מהנשים היפות ביותר בעסקי השעשועים. גם אם מדובר בסרטים מוצלחים כמו "אבק כוכבים", וגם אם במפחי נפש כגון "שרי" פייפר עשתה מספיק. היא ללא ספק שחקנית מדהימה, ובעיקר ראויה לפסלון.
מה בעתיד: פייפר חתומה בסרטו החדש של גארי מארשל "ערב השנה החדשה". במבט חטוף נשמע הפרויקט קצת יותר מדי כמו "ניו יורק, אני אוהב אותך", מה שלא בדיוק מבשר גדולות. אם יהיה לה שם תפקיד מספיק מורכב ובולט, אולי מישהו יתקן את המעוות.

דונאלד סאת'לרנד
מספר מועמדויות: 0
היה צריך לזכות על: "גאווה ודעה קדומה" (05), "ספייס קאובויס" (00), "אנשים פשוטים" (80), "מאש" (70).
האירוע התמוהה ביותר בכל 82 שנות האוסקר, הוא היעדרותו של דונלד סאת'רלנד מרשימת המועמדים בשנת 1980. "אנשים פשוטים" בכיכובו, זכה בפרס הסרט, הבמאי, התסריט ושחקן המשנה (טימותי האטון), ואפילו מארי טיילר מור קיבלה מועמדות לפרס השחקנית. רק סאת'רלנד, שהוביל את הסרט למחוזות הרגשיים העמוקים ביותר שלו, נשאר בחוץ. לא תהיה זו הגזמה להכתיר את סאת'רלנד כגדול השחקנים החיים שעדיין לא הועמדו לאוסקר אפילו פעם אחת.
מה בעתיד: סאת'רלנד לא מוצא לנכון להעביר בשנה בלי איזה פרויקט אחד לפחות. בקרוב נוכל לראות אותו ב"המכונאי", "בוסים איומים" ו"הנשר", בין היתר, אבל אף אחד מהם לא זועק אוסקר. לנו יש סבלנות.

ילדים רעים ופרצופים חדשים: למה האיש הלא נכון מקבל את הפרס?
מה בעצם מונע משחקן מפורסם עם רקורד לא רע ותפקיד מרשים להפסיד את האוסקר? קודם כל, משחק, כידוע, כמו כל תחום אומנותי, הוא עניין של טעם ודעה. אפשר להתווכח שעות אם חואקין פניקס גילם את ג'וני קאש בצורה מוצלחת או לא, או האם סנדרה בולוק עשתה תפקיד ראוי ב"הזדמנות שנייה". מעבר לכך יש, למרבה הצער, גם שיקולים חיצוניים. יחסי ציבור טובים, למשל. אם לא תתקוף את כל תכניות האירוח, אם לא תתראיין בכל מקום, אם לא תגיע לפרמיירות, אם לא תזכיר לעולם שאתה קיים – סביר להניח שהוא ישכח אותך.

בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאוסקר הוא פרס של תעשייה שמעניקה פרסים לעצמה. לכן שחקן אהוב שנוח לעבוד אתו וחבריו המצביעים זוכרים לו טובה, יהיה תמיד בעל סיכויים רבים יותר. שון פן תמיד היה שחקן מעולה אבל לקחו לו הרבה שנים להסיר את תדמית הילד הרע (ומכה הנשים והפפראצי). הו אז, קיבל מועמדות על "גבר מת מהלך", שאחריה לקחו לו עוד שמונה שנים עד הזכייה על "מיסטיק ריבר". בהקשר הזה, מעניין לבדוק האם התנהגותו הבעייתית של כרסיטיאן בייל בשנים האחרונות, תפגם בסיכוייו השנה.

בחלק מהמקרים, האוסקר לאיש השעה (או אשת השעה), מי שעשו פריצה מרשימה ולאו דווקא תפקיד מרשים. ג'ניפר האדסון ("נערות החלומות"), שרליז ת'רון ("מונסטר"), כריסטוף וולץ ("ממזרים חסרי כבוד") וראסל קרואו ("גלדיאטור") – הן דוגמאות מייצגות בהקשר זה. האקדמיה, כך נדמה, אוהבת פרצופים חדשים, ואוהבת עוד יותר להכתיר מלכים ומלכות. מצידו השני של המתרס עומד אוסקר הפיצוי. זהו הפרס המוענק לשחקן או שחקנית שכבר אוטוטו עוברים את שיאם, ועוד רגע כבר תחלוף ההזדמנות להזכיר להם שאוהבים אותם. ג'יימס קובורן ("פגיעה"), ג'ף ברידג'ס ("לב לא שפוי") וסנדרה בולוק הם הבולטים בקטגוריה.

ראויים להיכנס לרשימת המקופחים:
ג'ואן אלן, סמנתה מורטון, הלנה בונהאם קארטר, פטרישיה קלארקסון, גלן קלוז, ווילם דפו, ג'וני דפ, אלברט פיני, פול ג'יאמטי, ג'ון גודמן, לורה ליני, איאן מק'קלן, ניק נולטי, ג'ון מלקוביץ', ביל מוראיי, כריסטופר פלאמר, מירנדה ריצ'ארדסון, ג'ינה רולאנדס, נעמי ווטס וטום ווילקינסון.