טריילר לסרט חדש של "פו הדב"

בסוף השבוע ניצל דני את איזור התגובות כדי להדביק טריילר לסרט חדש על פי סיפורי פו הדב. בזאת מוענק לו אות "האוףטופיק המצטיין של השבוע". שכן מאז הקדימון שב וצץ במספר מקומות נוספים ברשת, עד כי חשתי חובה מסויימת להקדיש לו פוסט. חוץ מזה, מדובר באחד הדברים הכי מקסימים שראיתי בזמן האחרון. למרות שהגעתי ספקן. הרי הזכויות למותג פו הדב שייכות לדיסני כבר זמן רב, וכל מה שהם הועילו בטובם לעשות עימן היה סדרת סרטים לא איכותית במיוחד (חזרזיר, טיגר וגם פיל נפיל זכו לסרט משלהם בשנים האחרונות). אבל הבקרוב לסרט החדש תפס אותי בהפתעה וריגש כהוגן. אז קודם כל הנה הוא, הטריילר ל"Winnie the Pooh" מודל 2011, ואחריו מחשבותיי בעקבותיו:

זהו הסרט השני של אולפני וולט דיסני אשר חוזר להשתמש באנימציה מהאסכולה הישנה, כזו המצויירת ביד ולא באמצעות מחשב. בקיץ שעבר היה זה "הנסיכה והצפרדע" אשר שב למקורות. לעומת זאת, בחופשת החנוכה יגיע אלינו "פלונטר" ("Tangled"), הסרט הנוכחי של דיסני באנימציית מחשב על-פי אגדת רפונזל ושיערה הבלתי נגמר. את העידן הפורה של האולפנים יש לצרף את פיקסאר, החטיבה העצמאית בתוך דיסני, אשר תספק כמדי שנה סרט אנימציה ממוחשבת בדמות "מכוניות 2" שכבר הוזכר בבלוג. אבל מבין כל אלה, שובו של פו מעלה חיוך על השפתיים, לחלוח נוסטלגי בעיניים ואת רף הציפיות לשמיים.

אולי זו הפשטות וההרגשה הביתית שנוסכת ההנפשה הקלאסית, אשר מתאימה באופן מושלם לפשטות הכובשת של סיפורי פו הדב וחבריו. חוש הומור שמצחיק בקול רם גם בלי להשתמש בגסויות, משום שהוא טיפשי וחביב על הכל. כמו בדיחת ה-Issue, שבטריילר. ייתכן ואלה הדמויות המוכרות והאהובות, בקולות של מדבביהם המקוריים. כן, פעם היה מקצוע כזה מדבב סרטים, לפני שתופעת הסלבריטאות השתלטה גם השדה הקולנועי הזה. עיצמו עיניים והקשיבו לפו. האם זה לא קה הנחש מספר הג'ונגל? (אל תענו לי, זה כן הוא). אפשר גם שדווקא השיר של להקת קין, שנטחן עד דק ברדיו והפך לפסקול של יותר מדי פרסומות מיד אחרי שיצא, סוחט ביעילות את בלוטות הרגש והילדות. פתאום אין מתאים מהמילים הללו כדי לתאר את התחושה של הגעגוע שלא ידעת על קיומו:

"Oh simple thing, where have you gone?
I'm getting old and I need something to rely on"

אלה הדברים הפשוטים שאנחנו מתגעגעים ונשענים עליהם בבגרות. רק לפני כשנתיים נתקלתי בהוצאה מחודשת של פו הדב. מהדורת 2004 בתרגומה לעברית של אבירמה גולן. אני ממליץ עליה בחום, למי שמוותר מראש על שפת המקור והאנגלית השובבה של א.א. מילן. כמה שמחתי לגלות שכמו חברים ותיקים, הדמויות כמעט ולא השתנו וכאילו שמחו לפגוש בי בחזרה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, "פו הדב" היה סרט שכלל לא ידעתי על קיומו עד עתה, וכעת אני מצפה לבואו בכיליון עיניים. מי יודע, אולי דווקא הוא יהווה את ההוכחה שאני מחפש כי (עדיין) לא אבד הקסם בקולנוע.