19 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
נפנוף לשלום, מלא בתחושה של הכרת תודה, רצון להמשיך את המפגש, שספק אם היה או לא היה. זהו הדימוי הבולט בסצנה הכמעט-מסיימת של סרטו של ערן קולירין, "ביקור התזמורת", אחד מן הסרטים הישראלים הכי מצילחים אי פעם. רונית אלקבץ מגלמת בסרט את דינה, בעלת מסעדה בעיירה קטנה ונידחת אשר מעניקה לינה ופתיחות רגשית לתזמרות מצרית אשר הגיעה למקום בעקבות טעות. הקשר… להמשך קריאה
10 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
פרויקט ״Thru YOU״ של המוזיקאי הישראלי קותימן (אופיר קותיאל) ממלא מספר פונקציות אמנותיות מעבר להיבט המוזיקלי. בפרוייקט יוצר קותימן יצירה אחידה דרך קטעים שונים שהעלו מוזיקאים חובבים מרחבי העולם ליוטיוב, בין היתר המחשה של הכפר הגלובלי וגם סוג של אלטרנטיבה לתעשייה אשר מונעת מכסף, מעצבי דעת קהל וכוכבים. הכוכב אצל קותימן אינו היוצר עצמו (אף כי הוא זוכה לתהילה) אלא ההמון. אבל… להמשך קריאה
8 באפריל 2016 מאת אור סיגולי
בבתי הקולנוע של תחילת אפריל 2016 מוקרנים זה לצד זה לא פחות משלושה סרטי תעודה ישראלים, "מיסטר גאגא", "פרינסס שואו" ו"מי יאהב אותי עכשיו?" לשמו התכנסנו. אמנם הסרט השני מהמוזכרים למעלה מוצג רק במסגרת סינמטקית, אבל קשה שלא להתייחס לקבלה המבורכת של הקולנוע הדוקומנטרי בקרב מפיצי הקולנוע והקהל הרחב (עדכון: לאחר שבוע, גם "פרינסס שואו" עבר לבתי הקולנוע המסחריים של… להמשך קריאה
26 במרץ 2016 מאת שני קיניסו
"הנוער" של תום שובל, "שש פעמים" של יונתן גורפינקל ורונה סגל, וכעת גם "עמק", סרט הביכורים של סופי ארטוס - שלושה סרטי התבגרות שעוסקים ומתקיימים בחברה שהאלימות בה כבר נראית כפיתרון הטבעי וההגיוני ביותר. חברה שבה יש תחושה שהשרירותיות הכרוכה בהפעלתו של האקט האלים כבר החלה להתטשטש כמעט עד כדי היעלמות. אל תוך השרירותיות הזו התבגרו גיבורי הסרטים הנ"ל, ובמידה… להמשך קריאה
21 במרץ 2016 מאת אורון שמיר
ביום שישי הקרוב בסינמטק תל אביב, ויום קודם לכן בירושלים, יתרחש אירוע קולנועי יחיד מסוגו. ״המלאך היה שטן״, סרטו הגנוז של משה גז משנת 1976, יוקרן בעותק מחודש עליו עמל הבמאי במשך 40 שנה ממקום מושבו בארה״ב. הסיפור של סרטו הראשון והאחרון של גז יכול להישמע דומה לזה של ״הטרמפיסט״, שנגאל דרך הביבים בעשור הנוכחי והפך לסרט קאלט לאחר שנכשל… להמשך קריאה
12 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים של אמיר וולף, ״ציפורי חול״, הינו עוף מוזר. הסרט דן בנושאים כבדים ומורכבים, בין היתר הקיום של ניצולי שואה, שקיעת התרבות היהודית-אירופאית, פגעי הזקנה, וגבריות לא מתפקדת בגילאים שונים. אבל הוא מטפל בנושאים אלו באמצעות שפה קולנועית עשירה ומאוד מסוגננת, אשר כמעט ואינה מנסה לייצר מראית עין של אמינות. דומה כי הסרט מבקש לחגוג את הקולנוע (ואת התרבות בכלל) לא פחות… להמשך קריאה
5 במרץ 2016 מאת אורון שמיר
הקדמה קצרה והכאה על חטא: ישראל היא מעצמת קולנוע דוקומנטרית שאין לזלזל בה כיום, בכמות ובאיכות, אבל יש מעט מדי התייחסות לזה אצלנו כאן בסריטה, מכל מיני סיבות. יגידו לכם ולכן כל חבר או חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע שהסרטים שנדחקים, מיד ומראש, אל תחתית רשימת הצפיות הם הדוקומנטריים. גם בתוך קבוצת התיעודיים ישנה חלוקה לפיצ׳רים ולסרטים שאורכם עד 60 דקות,… להמשך קריאה
15 בפברואר 2016 מאת אורון שמיר
בסוף האירוע הקודם של סריטה, הקרנת טרום-בכורה ל״ארץ פצועה״, רמזתי לכל מי שנכחו באולם על המפגש הבא שלנו שיתקיים ממש בקרוב. יצא שחודש פברואר תיעתע בי והוסיף יום ללוח השנה, כפי שהוא עושה אחת לארבע שנים, ובעצם יש לנו שתי הקרנות סריטה בחודש אחד! זה יקרה בעוד שבועיים מהיום, ביום שני ה-29 בפברואר. לקחנו בחשבון את הקובלנות על השעה המוקדמת… להמשך קריאה
13 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
80 דקות. זהו אורכו של ״ארץ פצועה״, סרטו החדש של ארז תדמור, כולל קרידטים. אני מתקשה להיזכר מתי הופץ בקולנוע סרט עלילתי באורך הזה, ישראלי או לא (להוציא סרטים קצרים שזכו להפצה). התחושה שלי היא שהבחירה באורך זה היא מודעת ובאה לשרת חלק מן ההיבטים של הסרט. ״ארץ פצועה״ הוא גם אחד מן הסרטים הכי עמוסים בקווי עלילה ותפניות שנעשו בארץ, והזמן… להמשך קריאה
17 בינואר 2016 מאת אורון שמיר
מזמן לא נפגשנו, ועבר גם זמן מאז הייתה לנו ההזדמנות להפנות זרקור אל סרט ישראלי מעניין ומרשים. ״ארץ פצועה״, סרט הסולו הראשון בקריירה של ארז תדמור (״זרים״, ״סיפור גדול״, ״הבן של אלוהים״), מגיע אל בתי הקולנוע אחרי סבב פסטיבלים בארץ ובחו״ל (בפסטיבל ירושלים אפילו כתבתי עליו קצרות). בספטמבר האחרון הוא גרף שלושה פרסי אופיר, כולל פרס הבימוי לתדמור, פרס האיפור… להמשך קריאה
נפנוף לשלום, מלא בתחושה של הכרת תודה, רצון להמשיך את המפגש, שספק אם היה או לא היה. זהו הדימוי הבולט בסצנה הכמעט-מסיימת של סרטו של ערן קולירין, "ביקור התזמורת", אחד מן הסרטים הישראלים הכי מצילחים אי פעם. רונית אלקבץ מגלמת בסרט את דינה, בעלת מסעדה בעיירה קטנה ונידחת אשר מעניקה לינה ופתיחות רגשית לתזמרות מצרית אשר הגיעה למקום בעקבות טעות. הקשר… להמשך קריאה
פרויקט ״Thru YOU״ של המוזיקאי הישראלי קותימן (אופיר קותיאל) ממלא מספר פונקציות אמנותיות מעבר להיבט המוזיקלי. בפרוייקט יוצר קותימן יצירה אחידה דרך קטעים שונים שהעלו מוזיקאים חובבים מרחבי העולם ליוטיוב, בין היתר המחשה של הכפר הגלובלי וגם סוג של אלטרנטיבה לתעשייה אשר מונעת מכסף, מעצבי דעת קהל וכוכבים. הכוכב אצל קותימן אינו היוצר עצמו (אף כי הוא זוכה לתהילה) אלא ההמון. אבל… להמשך קריאה
בבתי הקולנוע של תחילת אפריל 2016 מוקרנים זה לצד זה לא פחות משלושה סרטי תעודה ישראלים, "מיסטר גאגא", "פרינסס שואו" ו"מי יאהב אותי עכשיו?" לשמו התכנסנו. אמנם הסרט השני מהמוזכרים למעלה מוצג רק במסגרת סינמטקית, אבל קשה שלא להתייחס לקבלה המבורכת של הקולנוע הדוקומנטרי בקרב מפיצי הקולנוע והקהל הרחב (עדכון: לאחר שבוע, גם "פרינסס שואו" עבר לבתי הקולנוע המסחריים של… להמשך קריאה
"הנוער" של תום שובל, "שש פעמים" של יונתן גורפינקל ורונה סגל, וכעת גם "עמק", סרט הביכורים של סופי ארטוס - שלושה סרטי התבגרות שעוסקים ומתקיימים בחברה שהאלימות בה כבר נראית כפיתרון הטבעי וההגיוני ביותר. חברה שבה יש תחושה שהשרירותיות הכרוכה בהפעלתו של האקט האלים כבר החלה להתטשטש כמעט עד כדי היעלמות. אל תוך השרירותיות הזו התבגרו גיבורי הסרטים הנ"ל, ובמידה… להמשך קריאה
סרט הביכורים של אמיר וולף, ״ציפורי חול״, הינו עוף מוזר. הסרט דן בנושאים כבדים ומורכבים, בין היתר הקיום של ניצולי שואה, שקיעת התרבות היהודית-אירופאית, פגעי הזקנה, וגבריות לא מתפקדת בגילאים שונים. אבל הוא מטפל בנושאים אלו באמצעות שפה קולנועית עשירה ומאוד מסוגננת, אשר כמעט ואינה מנסה לייצר מראית עין של אמינות. דומה כי הסרט מבקש לחגוג את הקולנוע (ואת התרבות בכלל) לא פחות… להמשך קריאה
הקדמה קצרה והכאה על חטא: ישראל היא מעצמת קולנוע דוקומנטרית שאין לזלזל בה כיום, בכמות ובאיכות, אבל יש מעט מדי התייחסות לזה אצלנו כאן בסריטה, מכל מיני סיבות. יגידו לכם ולכן כל חבר או חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע שהסרטים שנדחקים, מיד ומראש, אל תחתית רשימת הצפיות הם הדוקומנטריים. גם בתוך קבוצת התיעודיים ישנה חלוקה לפיצ׳רים ולסרטים שאורכם עד 60 דקות,… להמשך קריאה
בסוף האירוע הקודם של סריטה, הקרנת טרום-בכורה ל״ארץ פצועה״, רמזתי לכל מי שנכחו באולם על המפגש הבא שלנו שיתקיים ממש בקרוב. יצא שחודש פברואר תיעתע בי והוסיף יום ללוח השנה, כפי שהוא עושה אחת לארבע שנים, ובעצם יש לנו שתי הקרנות סריטה בחודש אחד! זה יקרה בעוד שבועיים מהיום, ביום שני ה-29 בפברואר. לקחנו בחשבון את הקובלנות על השעה המוקדמת… להמשך קריאה
80 דקות. זהו אורכו של ״ארץ פצועה״, סרטו החדש של ארז תדמור, כולל קרידטים. אני מתקשה להיזכר מתי הופץ בקולנוע סרט עלילתי באורך הזה, ישראלי או לא (להוציא סרטים קצרים שזכו להפצה). התחושה שלי היא שהבחירה באורך זה היא מודעת ובאה לשרת חלק מן ההיבטים של הסרט. ״ארץ פצועה״ הוא גם אחד מן הסרטים הכי עמוסים בקווי עלילה ותפניות שנעשו בארץ, והזמן… להמשך קריאה
מזמן לא נפגשנו, ועבר גם זמן מאז הייתה לנו ההזדמנות להפנות זרקור אל סרט ישראלי מעניין ומרשים. ״ארץ פצועה״, סרט הסולו הראשון בקריירה של ארז תדמור (״זרים״, ״סיפור גדול״, ״הבן של אלוהים״), מגיע אל בתי הקולנוע אחרי סבב פסטיבלים בארץ ובחו״ל (בפסטיבל ירושלים אפילו כתבתי עליו קצרות). בספטמבר האחרון הוא גרף שלושה פרסי אופיר, כולל פרס הבימוי לתדמור, פרס האיפור… להמשך קריאה
תגובות אחרונות