29 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
ממש עם ייסוד פרס הקולנוע הישראלי הראשון, אי שם ב-1990, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על מהלך מאוד מעניין: מי שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יהפוך אוטומטית לנציג ישראל בפרס האוסקר הבינלאומי. קטגוריה שאז נקראה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" ועד אותה נקודת זמן קיבלה את ישראל שש פעמים: "סלאח שבתי" ב-1964, שלושה טקסים ברציפות בין 1971 ל-1973… להמשך קריאה
14 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
מבין כל האנקדוטות והפרטים שמרכיבים את פרסי הקולנוע הישראלי, הסיפור של איל חלפון הוא כנראה המשונה מכולם. על חלפון כבר דיברנו בעבר, בפרק 9 שעסק בזוכה של 1998, "קרקס פלשתינה" שכתב וביים. עכשיו מגיע החלק השני – והאחרון לעת עתה – במסלול האופיר יוצא הדופן שלו, עם זכייתו השנייה בזכות "איזה מקום נפלא". בין לבין, אגב, היה מועמד כבמאי תיעודי… להמשך קריאה
26 במרץ 2024 מאת אור סיגולי
בטקס פרסי הקולנוע הישראלי ה-14 במספר נקבעו שני שיאים שטרם נשברו. האחד, בזכות הסרט הזה היה שבי גביזון לבמאי הראשון שביים שלושה זוכי פרס הסרט, אחרי ניצחונותיו הגדולים עם "שורו" ו"חולה אהבה בשיכון ג'". אליו יצטרף שבע שנים לאחר מכן יוסף סידר, שהשווה את השיא עם "ההסדר", "מדורת השבט" ו"הערת שוליים". הם נכון לרגע זה היחידים עם המספר הזה. השני הוא… להמשך קריאה
15 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
באופן די משעשע, טקס פרסי הקולנוע של סרטי 2002 היה ממש כמו שידור חוזר של השנה הקודמת. בדיוק כמו "חתונה מאוחרת", שוב זכה סרט אחד בתשעה פרסים כנראה בלי הרבה תחרות, ומשם המשיך להצלחה מאסיבית אצל הקהל והביקורת (במונחים של קולנוע ישראלי). ובדיוק כמו דובר קוסאשווילי, שוב זכה במאי בזכות סרט ביכורים בעקבותיו של סרט קצר ומהולל שעוסק בילד קטן.… להמשך קריאה
29 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
התיקון לחוק הקולנוע הישראלי, שסוף סוף הסדיר את הזרמת הכספים לתעשייה הנאבקת שבין הנהר לים, נכנס לתוקף רק כמה חודשים ספורים לפני טקס פרסי הקולנוע לשנת 2000. אז אמנם לא הייתה לחוק השפעה ישירה על המתמודדים בתחרות, אבל אולי בגלל הרוח הגבית שהביא, אולי סתם צירוף מקרים, היה משהו שונה כבר ביבול השנתי הנוכחי. מעבר לכך שנרשמו 11 סרטים לתחרות,… להמשך קריאה
14 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
את 1999 בקולנוע הישראלי אפשר לתאר על ידי ציטוט מהשורה המפורסמת של שלום חנוך, "הכי חשוך לפני עלות השחר". או, לחילופין, "תמיד זה הכי חשוך לפני הזריחה", אם אתם רוצים לדבוק בפסקול העכשווי של התקופה. טקס פרסי הקולנוע הישראלי שוב נאלץ להתמודד עם כמה נתוני פתיחה קשים למדי, אבל עוד מאמץ קטן והנה תגיע הארץ המבוטחת. סוג של. בדומה לשנים… להמשך קריאה
26 בנובמבר 2023 מאת אור סיגולי
1998 לא הייתה שנה טובה לקולנוע הישראלי, נקודת שיא של משבר בין הענף לבין הממשלה לבין הקהל. אנחנו כמובן נדבר על כל זה, ועל המרוץ המשונה במיוחד של טקס פרסי הקולנוע הישראלי התשיעי במספר, אבל בניגוד לדכדוך של התעשייה ב-1998 הפרק שעוסק בה הוא אחד המשמחים. כי הפעם, לראשונה, הוא נעשה בזכות עבודת צוות ועזרה מבחוץ, אז הרשו לי לפתוח… להמשך קריאה
12 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
בשנתו השמינית של טקס פרסי הקולנוע הישראלי, עשתה האקדמיה צעד מרשים קדימה. אמנם שיטת הבחירה נשארה זהה לשנים הקודמות (סיבוב הצבעה אחד שמדרג את כל המתמודדים, והמקום הראשון הוא הזוכה), אבל בשונה ממה שקדם לה, ב-1997 לראשונה הוכרזו הפיינליסטים עוד לפני הטקס. זה סיפור די גדול. אם עד כה הגיעו היוצרים והיוצרות למאורע החגיגי בלי לדעת אם הם אפילו מתקרבים… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות