29 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
ילדה בת כשנתיים רצה לבדה בשדה הפתוח והירוק אי שם במקסיקו. מסביבה פרות וכלבים. היא צועקת "פרות, פרות!" ולמרות שהיא לבושה בבגדים מודרניים, היא משתלבת בצורה טבעית עם הנופים והחיות. הצילום מושך תשומת לב לעצמו: פורמט המסך הוא מרובע ולא מלבני כפי שנהוג בקולנוע, ואף העדשה דרכה אנו רואים את האירועים מעוותת את קצוות הפריים ומייצרת מן תמונה כפולה, לא… להמשך קריאה
27 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד… להמשך קריאה
ילדה בת כשנתיים רצה לבדה בשדה הפתוח והירוק אי שם במקסיקו. מסביבה פרות וכלבים. היא צועקת "פרות, פרות!" ולמרות שהיא לבושה בבגדים מודרניים, היא משתלבת בצורה טבעית עם הנופים והחיות. הצילום מושך תשומת לב לעצמו: פורמט המסך הוא מרובע ולא מלבני כפי שנהוג בקולנוע, ואף העדשה דרכה אנו רואים את האירועים מעוותת את קצוות הפריים ומייצרת מן תמונה כפולה, לא… להמשך קריאה
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד…
תגובות אחרונות