15 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסקירת כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. לאחר הקפיצה לסוף הקריירה, אני חוזר כרונולוגית, אל ברגמן המוקדם. או אולי לראשית התקופה השנייה בקריירה של הבמאי. כי למרות ששני הסרטים שביים ברגמן בשנת 1949 ממשיכים הרבה מן הנושאים ומן האפיונים הסגנונים של חמשת סרטיו הראשונים, יש התקדמות נוספת בשימוש של ברגמן במכלול הכלים של הקולנוע, שנוכחת ביכולת שלו לביים… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה
אני ממשיך בסקירת כל הסרטים אשר יצר הבמאי השבדי אינגמר ברגמן. לאחר הקפיצה לסוף הקריירה, אני חוזר כרונולוגית, אל ברגמן המוקדם. או אולי לראשית התקופה השנייה בקריירה של הבמאי. כי למרות ששני הסרטים שביים ברגמן בשנת 1949 ממשיכים הרבה מן הנושאים ומן האפיונים הסגנונים של חמשת סרטיו הראשונים, יש התקדמות נוספת בשימוש של ברגמן במכלול הכלים של הקולנוע, שנוכחת ביכולת שלו לביים… להמשך קריאה
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים…
תגובות אחרונות