28 בספטמבר 2012 מאת עופר ליברגל
קודם כל, וואו. צפייה בעותק 70 מילימטר של "המאסטר" ("The Master") של פול תומאס אנדרסון היא חוויה קולנועית מרהיבה בעוצמות שקשה מאוד לתאר. חבל שככל הנראה, הדרך היחידה לצפות בסרט בפורמט האידיאלי שלו היא לעשות את מה שעשיתי ולטוס לחו״ל (פסטיבל הקולנוע של ניו יורק ליתר דיוק), כי בארץ כבר לא מקרינים בפורמט הזה. יש בכך היגיון משום שעבר יותר מעשור… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2012 מאת יהונתן בר אילן
כשהייתי בן שבע וכבר ידעתי לשנן את שמותיהם של כל כוכבי הכדורגל העולמיים של אותה התקופה, נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר עולם. זה אומר שקיבצו את כל הכוכבים הגדולים בגלובוס ונתנו להם להתעלל בצרפתים. באותה הקבוצה שיחקו ואן באסטן, רומאריו, חוליט וגם אחד דייגו מראדונה. גם מי שהשמות הללו לא אומרים לו כלום מבין שמדובר באירוע חד פעמי.… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
בשנת 2000 הפציע קנת' לונרגן עם הדרמה הנוגעת "מישהו לסמוך עליו" ("You Can Count on Me"), והיה מועמד לאוסקר הראשון שלו על התסריט הנהדר. בתוך שנתיים התהדר במועמדות נוספת, על מעורבותו בתסריט של "כנופיות ניו יורק". הוא אף התנסה בכתיבת קומדיה (“בואו נדבר על זה”) וסרט ילדים (“הרפתקאות רוקי ובולווינקל”), אבל הוליווד והעולם ציפו רבות לסרטו השני כבמאי. מאז 2005… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2012 מאת רון פוגל
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
20 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
16 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
7 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
לפני ארבע שנים נחשפנו לשיתוף הפעולה הראשון בין הבמאי/תסריטאי ניקולס סטולר לשחקן/תסריטאי ג'ייסון סיגל. “קח את זה כמו גבר", או "לשכוח את שרה מרשל" בשמו האמיתי, היה לאחת הקומדיות הבולטות של 2008 והזניק את הקריירה של הצמד, אשר התפזר מאז לכיוונים שונים. סיגל הפך לשחקן מבוקש ואחראי בין היתר לגרסה מחודשת של "החבובות", בעוד סטולר המשיך את סרטו המצליח בצורת… להמשך קריאה
30 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
מדוע עלי לכתוב סקירה על הסרט הזה? האם אני לא משחק בכך לידיים של הסרט שרוצה שאכתוב עליו, לידיים של המכונה הקפיטליסטית שמקרינה סרטים בפני בני אדם על מנת לשלוט במחשבות שלהם? האם אנחנו לא רוצים בעצם שישלטו במחשבות שלנו? כסף הוא כמו עכברושים, או שאולי זה להפך. ההיפך הוא בעצם אינו ההיפך כי אם דבר זהה. לא מפגינים נגד… להמשך קריאה
25 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות