29 בנובמבר 2015 מאת שני קיניסו
זו השנה השלישית שבה אני עושה הקדמות לסרטים על בסיס חודשי, שאני וצוות סינמטק שדרות בוחרים. לפני קצת יותר משנה, ממש לפני שצוק איתן החל, קיימתי הרצאה בסינמטק שקדמה להקרנת עותק פילם שרוט ומהוה של "תמונות קצרות" (Short Cuts). זו הייתה מבחינתי הגשמת חלום לדבר על הבמאי רוברט אלטמן בפעם הראשונה באופן פומבי. ההתאהבות שלי באלטמן הייתה מיידית כאשר צפיתי לראשונה ב"נאשוויל"… להמשך קריאה
26 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
על פניו, דומה כי כותרת סרטה החדש של אנג'לינה ג'ולי (בתור תסריטאית-במאית-כוכב), ״ליד הים״ (By The Sea), אינה אומרת הרבה. רק מצביעה על מיקום גאוגרפי די כללי בו יתרחש הסרט. אבל עצם הדגשת הנוף מלמדת על המסורת הקולנועית עימה שואפת ג'ולי להתכתב בסרט זה, שהוא הסרט השלישי אשר ביימה ג'ולי אבל ככל הנראה הראשון בו היא מנסה להתכתב גם עם מורשת… להמשך קריאה
17 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
הוליווד תמיד אהבה לייצר סרטים על סמך סיפורים אמיתיים של אנשים לא שגרתיים. בפוסט זה אסקור שני סרטים ביוגרפים המציגים כעת בקולנוע, המבוססים על קורותיהם של שני אנשים יוצאי דופן: אמן ההליכה על חבל פיליפ פטי, ולוליין השחמט בובי פישר. על חבל דק The Walk פיליפ פטי, אמן רחוב ולוליין צרפתי, אירגן בשנת 1974 מבצע חשאי ולא-חוקי לתליית כבל בין שני מגדלי התאומים… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
״להציל את מארק וואטני״ (The Martian), סרטו החדש של רידלי סקוט, הוא סרט שבהחלט נהנתי מן הצפייה בו לרוב אורכו. למעשה, זה אחד מן הסרטים שהכי נהנתי ממנו מקרב סרטיו של הבמאי, בטח שבעשורים האחרונים. אבל אני עדיין חש בעיה מול הסביבה בקשר אליו - אני לא מרגיש שהסרט הזה הוא ציון מפנה בתולדות המדע הבדיוני בקולנוע, או סרט יוצא דופן… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2015 מאת אורון שמיר
בעוד אור ועופר כתבו במרץ מהפסטיבל החיפאי, אני רק ביקרתי בו השנה. שני הסרטים שהכי חיבבתי הם ״אילים״ האיסלנדי ו״לילותיו הלבנים של הדוור״ הרוסי, וגם עליהם, כמו על השאר, לא הרגשתי שיש לי הרבה מאוד מה להוסיף מעבר למה שכתבו עמיתיי. בצירוף מקרים שכזה, יצא שגם ראיתי כמעט את כל הסרטים שעלו בסופש זה לאקרנים. על חלקם כתבתי לעכבר העיר, ואל האחרים… להמשך קריאה
11 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
״ריקי והפלאש״ (Ricki and the Flash) מפגיש בין שני יוצרים בעלי מגע אישי מאחורי המצלמה - הבמאי הוותיק ג'ונתן דמי והתסריטאית המוחצנת והמיוחצנת דיאבלו קודי. אבל זה גם סרט שבו משחקת מריל סטריפ, לכן דומה כי הוא קודם כל סרט של מריל סטריפ. לסטריפ יש מעמד יוצא דופן בקרב שחקנים בימינו: למרות שרוב הסרטים שלה לא נחשבים לטובים במיוחד או ללהיטים… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון נפתח לכאורה בסצנה שלווה: זוג אמריקאי אמיד נפגש עם מתווכת דירות לקראת קניית וילה בפרברים האיכותיים של גבעות לוס אנג'לס. הזוג עובר משיקגו, בעקבות העבודה של הבעל שעבורו המעבר הוא סוג של חזרה לקליפורניה בה גדל. הבית נראה כמו קטלוג של חיים איכותיים, וגם הזוג נראה כמו לקוח מתוך קטלוג (ולא רק… להמשך קריאה
30 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
1981 היא שנת מפתח בתולדות הקולנוע. שנה בה התרחשה תופעה מוזרה שלא חזרה על עצמה מאז אותה שנה – לא יצא בה סרט חדש של וודי אלן. אבל מאז אלן מקפיד לא להחמיץ אף שנה, ובגיל 79 הוא מוציא את סרטו הארוך ה-45 עד 47 (תלוי איך סופרים), כאשר, כרגיל אצל הבמאי, הסרט הבא כבר נמצא בתהליך צילומים. אם הפסקה… להמשך קריאה
23 ביוני 2015 מאת אורון שמיר
תארו לכם ולכן שלבמאי כמו דייויד או ראסל יש סרט חדש והעולם שותק. או מוזר יותר - תארו לכם שלבמאי דייויד או ראסל בכבודו ובעצמו יש סרט חדש שהעולם מכתיר כאחד הגרועים והבזויים של 2015. משהו ברמת הקטסטרופה, עם 4.1 בימד״ב ו-8% בלבד במדד העגבניות הרקובות, כזה שמופץ באינטרנט לפני ההפצה המסחרית המזורזת והמוגבלת בארצו בחודש מרץ, ויורד מהמסכים בבושת… להמשך קריאה
4 ביוני 2015 מאת אור סיגולי
הבמאי והתסריטאי האמריקאי נואה באומבך הוא מסוג הקולנוענים שאני יכול להבין את כל מי שחושב שהוא עילוי, כמו גם את כל מי שחושב שהוא בדיחה מעייפת. בתור זה שמשמש כחוליה החסרה בין וודי אלן לווס אנדרסון (אתו שיתף פעולה מספר פעמים כתסריטאי וכמפיק), באומבך מביא קולנוע שמצד אחד נורא קל לצרוך אותו, אך מאידך הוא דורש הסתכלות קצת אחרת. בעיני,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות