הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס – ״מקום תחת השמש״

6 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל

כבר בשלב מוקדם זה של השנה, דומה כי ״לוגאן״ (סליחה, ״לוגאן - וולברין״), הסרט האחרון שדן בדמותו של וולברין אשר ביים ג'יימס מנגולד, הוא אחד מן הסרטים הכי מדוברים של השנה, או המהוללים בידי חסידיו. איני יודע אם הסרט אכן שכתב מחדש את סרטי גיבורי-העל או שהוא רק עוד תוצר איכותי מן המפעל ההוליוודי, גם אם בוגר יותר וללא ספק טרגי יותר… להמשך קריאה

״העיר האבודה Z״, סקירה

20 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל

ג'יימס גריי הוא אחד מן הבמאים האמריקאים המוערכים ביותר בקרב חלק מן המבקרים (ופסטיבל קאן, אשר הציג בתחרות כמעט את כל סרטיו). אבל הקריירה שלו נטולה סרטים שהצליחו במולדתו מעבר לבתי הקולנוע של ניו יורק, העיר בה גם התרחשו כל סרטיו עד כה. גם בארץ נדמה כי הסיבה היחידה ששמו אולי מוכר הוא צמד סרטים בהם למוני מושונוב היה תפקיד… להמשך קריאה

״חי את הלילה״, סקירה

28 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל

אחרי בימוי סרט שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הקריירה של בן אפלק בכמאי הייתה יכולה ללכת לשני כיוונים: להתפרע ולעשות סרט בשביל ההנאה, או לנסות ולביים סרט יומרני יותר שיימקם אותו כאחד מן הבמאים הגדולים בארה"ב. במהלך החלק הראשון של ״חי את הלילה״ (Live by Night) לא ידעתי בדיוק באיזה כיוון בחר אפלק. בהתחלה, זה נראה כמו סרט פשע… להמשך קריאה

"Divines" + "Always Shine", סקירה כפולה

9 בינואר 2017 מאת אור סיגולי

לאחרונה נחשפתי לשני סרטים שצצו לראשונה בעולם לקראת סוף 2016, עליה השלום. הראשון הוא דרמת התבגרות צרפתית שסחפה את פסטיבל קאן ונחתה אצל טריליוני מנויי נטפליקס בעולם, והשני הוא דרמה מתח עצמאית מארה"ב. הרבה במשותף אין בין שני הסרטים, מלבד העובדה שהם בוימו על ידי במאיות בתחילת דרכן, ובמרכזן צעירה שלא לגמרי יכולה לשלוט על הטמפרמנט שלה. "Divines"   כשהוכרזו… להמשך קריאה

״לה לה לנד״, סקירה

9 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה

״בעלי ברית״, סקירה

25 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

ניכר כי הבמאי רוברט זמקיס (״בחזרה לעתיד״, ״פורסט גאמפ״, ״קונטקט״ ולאחרונה ״על חבל דק״) אוהב במיוחד קולנוע, בעיקר מן התקופה הקלאסית. רבים מסרטיו הם יותר חגיגה של הסגנון ההוליוודי הישן יותר מכל דבר אחר, כולל ניסיון להידמות. קשה שלא להעריך סוג כזה של אהבה לקולנוע, ואין ספק כי הבמאי אחראי לכמה מן הסרטים היותר זכורים מהשנים האחרונות של המאה שעברה. אבל לפעמים התחושה היא… להמשך קריאה

״אמריקן האני״, סקירה

4 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

סרטה הראשון בארה"ב של הבמאית הבריטית אנדראה ארנולד הוא מבחינתי אחד משיאי השנה בקולנוע. אבל אני גם מודע היטב לכך שמדובר בסרט המפלג את הקהל - כך היה בהקרנות הראשונות שלו בפסטיבל קאן וכך גם היה בהקרנה בה נכחתי בפסטיבל חיפה. בסיומה, האנשים הראשונים עמם דיברתי היו שותפים לחוויה הנהדרת אשר עברתי, אולם אחריהם יצא לי להיתקל בלא מעט צופים… להמשך קריאה

פסטיבל ניו יורק 2016 – דיווח חמישי ואחרון: ״Billy Lynn's Long Halftime Walk״, ״The Lost City of Z״, ״A Quiet Passion״, ״העתיד לבוא״, ״היא״, ״סיפור טאייפי״

18 באוקטובר 2016 מאת אורון שמיר

בזמן שאור ועופר מבלים (או סובלים) על פסגת הכרמל בפסטיבל הקולנוע של חיפה, החל מאתמול נותרתי נטול פסטיבל בניו יורק אחרי שלושה שבועות אינטנסיביים. הפסטיבל עצמו נמשך אמנם כשבועיים, אבל הקרנות העיתונאים שהתקיימו בבקרים החלו כמה ימים לפני כן. זו הסיבה שלא ממש דיווחתי על אווירת הפסטיבל – לא הייתי חלק ממנה. באולם וולטר ריד, אשר ב-Film Society of Lincoln Center,… להמשך קריאה

״סאלי – נס על ההדסון״, סקירה

10 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הסרט ״סאלי - נס על ההדסון״ (Sully) מבוסס על סיפור שכיכב בעמודי החדשות לפני פרק זמן יחסית קצר. לכן, סביר להניח כי כל צופי הסרט יודעים לא מעט לפחות לגבי התוצאה הסופית של האירוע המפורסם. למי שנמנע מחדשות בראשית שנת 2009 הסיפור הוא כזה - מטוס עמוס בנוסעים שיצא משדה התעופה לה גארדיה בניו יורק נתקל בלהקת ציפורים לקראת תום… להמשך קריאה

״באש ובמים״, סקירה

26 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר

מעניין לראות כיצד העיתוי והסביבה בהם סרט מתקיים משפיעים על הדירוג וההערכה שלו. מקרה מבחן מעניין כפליים הוא ״באש ובמים״ (Hell or High Water), אליו נחשפתי לראשונה במסגרת התוכניה של פסטיבל קאן, שם הוקרן בבכורה. זכור לי שלא סימנתי אותו כצפיית חובה, ולאחר ההקרנות הראשונות מעטים מאוד סביבי חשבו שהוא מופתי, גם אם כולם נהנו למדי (מבין האנשים שדיברתי איתם, נדמה… להמשך קריאה