17 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
ההקדמה המסורתית לסרטי פיקסאר: בעבר, כל סרט חדש של אולפן האנימציה התקבל פחות או יותר בהתלהבות ביקורתית. בשנים האחרונות, יש נטייה לביקורת על סרטי האולפן להיות מפולגת ברוב המקרים, לפרקים עם טענה הנשמעת מזה שנים, לפיה האולפן כבר אינו מתפקד כמו כעבר. אני כמעט תמיד מוצא את עצמי בצד התומך בסרט החדש הספציפי, שלא בהכרח עומד בשורה אחת עם המיטב… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
ריאן ג׳ונסון חזר. כלומר, הבמאי-תסריטאי האמריקאי העדיין-צעיר (בן 46 בחודש הבא) לא באמת הלך לשום מקום, אבל בסרטו בחדש הוא חוזר לא רק לגדולתו אלא גם למקורות. ספציפית, זוהי שיבה ז׳אנרית אל סרטיו הראשונים, קצת ״הנוכלים בלום״ והרבה ״בריק״. זאת אחרי בלוקבאסטרים בתקציב הולך וגובר, ראשית ״לופר״ ואז ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״. דווקא בגלל הסרט האחרון, חשוב להדגיש שזו חזרה… להמשך קריאה
28 באפריל 2018 מאת לירון סיני
אחרי עשור ו-18 סרטים, הנה הוא הגיע - מה שהובטח לנו כל הזמן הזה כאירוע הגדול, מה זה גדול, העצום, של היקום הקולנועי של מארוול (ה-MCU בקיצור), "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (Avnegers: Infinity Wars) כבר יצא לבתי הקולנוע, ואם אתם חובבי קומיקס או סרטי גיבורי קומיקס - יש סיכוי טוב שכבר צפיתם בו. אם בדרך כלל ציפיות כאלו יוצרות רף שקשה… להמשך קריאה
27 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
סרטי היקום הקולנועי של מארוול - או שנמאס לכם מהם, או שמעולם לא הבנתם מה ההתלהבות/לא אכפת לכם מסרטים על אנשים בתחפושות. או שהם הסרט שאתם הכי מצפים לו השנה ורוצים לראות כיצד הסיפור שבמרכזם ימשיך להתפתח. אם אתם חברים בקבוצה השלישית, או לפחות עקבתם אחרי הסרטים הקודמים של החברה, אתם לא ממש זקוקים להסבר על מהות העלילה, אולי רק להסבר על מבנה התוכנית הקולנועית… להמשך קריאה
30 ביוני 2015 מאת אור סיגולי
ברוכים הבאים לסיכום המחצית הקולנועית של שנת 2015. מדובר במסורת שזו שנתה הרביעית, ואתם לא מאמינים כמה קרוב זה היה ללא להתקיים השנה. לאלו מכם שמצטרפים אלינו לראשונה, סיכום המחצית הוא השלב בנקודת האמצע של השנה (על אף שאנחנו בעיצומה של עונת הקיץ שקצת משבשת את האיזון) בו אני עוצר ומסתכל אחורה על מה שהיה, וקצת מוציא קיטור. הסרטים שמשתתפים… להמשך קריאה
6 באפריל 2014 מאת פבלו אוטין
הו קפטן מיי קפטן! אמנם אני כנראה יותר איש DC מאשר מארוול, אבל אני מתפעם בצורה כנה ורצינית מהעבודה יוצאת הדופן שחברת מארוול עושה בתחום הקולנוע ומהדרך החכמה והחדשנית שבה היא מטפלת במוצריה וגיבוריה. למעשה, אני חש כי אנחנו מתחילים לראות מהפכה שאיחרה להגיע באופן שבו נעשים סרטים ובאופן שבו אנחנו צופים בהם. אפרט על כך בהמשך, אבל לפני שמתחילים… להמשך קריאה
23 במרץ 2014 מאת אורון שמיר
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2013 מאת פבלו אוטין
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
13 במאי 2012 מאת עופר ליברגל
יש משהו מוזר בכתיבת ניתוח על הסרט הנוקמים (The Avengers) משום שהחסרון הבולט של הסרט בעיניי (חוץ מהתלת מימד) הוא פשטנות יחסית. כלומר, הוא לא חוקר את הגיבורים שלו לעומק, דוגמת כריסטופר נולאן. מצד שני, הדבר נעשה לעיתים נדירות בסרטי גיבורי על ולעומת הסרטים הקודמים, שהציגו את הדמוית שבו, ייתכן ולנוקמים יש בכל זאת משהו לומר. כלומר, בעצם לכל סרט יש משהו… להמשך קריאה
11 במאי 2012 מאת אורון שמיר
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
ההקדמה המסורתית לסרטי פיקסאר: בעבר, כל סרט חדש של אולפן האנימציה התקבל פחות או יותר בהתלהבות ביקורתית. בשנים האחרונות, יש נטייה לביקורת על סרטי האולפן להיות מפולגת ברוב המקרים, לפרקים עם טענה הנשמעת מזה שנים, לפיה האולפן כבר אינו מתפקד כמו כעבר. אני כמעט תמיד מוצא את עצמי בצד התומך בסרט החדש הספציפי, שלא בהכרח עומד בשורה אחת עם המיטב… להמשך קריאה
ריאן ג׳ונסון חזר. כלומר, הבמאי-תסריטאי האמריקאי העדיין-צעיר (בן 46 בחודש הבא) לא באמת הלך לשום מקום, אבל בסרטו בחדש הוא חוזר לא רק לגדולתו אלא גם למקורות. ספציפית, זוהי שיבה ז׳אנרית אל סרטיו הראשונים, קצת ״הנוכלים בלום״ והרבה ״בריק״. זאת אחרי בלוקבאסטרים בתקציב הולך וגובר, ראשית ״לופר״ ואז ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״. דווקא בגלל הסרט האחרון, חשוב להדגיש שזו חזרה… להמשך קריאה
אחרי עשור ו-18 סרטים, הנה הוא הגיע - מה שהובטח לנו כל הזמן הזה כאירוע הגדול, מה זה גדול, העצום, של היקום הקולנועי של מארוול (ה-MCU בקיצור), "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (Avnegers: Infinity Wars) כבר יצא לבתי הקולנוע, ואם אתם חובבי קומיקס או סרטי גיבורי קומיקס - יש סיכוי טוב שכבר צפיתם בו. אם בדרך כלל ציפיות כאלו יוצרות רף שקשה… להמשך קריאה
סרטי היקום הקולנועי של מארוול - או שנמאס לכם מהם, או שמעולם לא הבנתם מה ההתלהבות/לא אכפת לכם מסרטים על אנשים בתחפושות. או שהם הסרט שאתם הכי מצפים לו השנה ורוצים לראות כיצד הסיפור שבמרכזם ימשיך להתפתח. אם אתם חברים בקבוצה השלישית, או לפחות עקבתם אחרי הסרטים הקודמים של החברה, אתם לא ממש זקוקים להסבר על מהות העלילה, אולי רק להסבר על מבנה התוכנית הקולנועית… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לסיכום המחצית הקולנועית של שנת 2015. מדובר במסורת שזו שנתה הרביעית, ואתם לא מאמינים כמה קרוב זה היה ללא להתקיים השנה. לאלו מכם שמצטרפים אלינו לראשונה, סיכום המחצית הוא השלב בנקודת האמצע של השנה (על אף שאנחנו בעיצומה של עונת הקיץ שקצת משבשת את האיזון) בו אני עוצר ומסתכל אחורה על מה שהיה, וקצת מוציא קיטור. הסרטים שמשתתפים… להמשך קריאה
הו קפטן מיי קפטן! אמנם אני כנראה יותר איש DC מאשר מארוול, אבל אני מתפעם בצורה כנה ורצינית מהעבודה יוצאת הדופן שחברת מארוול עושה בתחום הקולנוע ומהדרך החכמה והחדשנית שבה היא מטפלת במוצריה וגיבוריה. למעשה, אני חש כי אנחנו מתחילים לראות מהפכה שאיחרה להגיע באופן שבו נעשים סרטים ובאופן שבו אנחנו צופים בהם. אפרט על כך בהמשך, אבל לפני שמתחילים… להמשך קריאה
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
יש משהו מוזר בכתיבת ניתוח על הסרט הנוקמים (The Avengers) משום שהחסרון הבולט של הסרט בעיניי (חוץ מהתלת מימד) הוא פשטנות יחסית. כלומר, הוא לא חוקר את הגיבורים שלו לעומק, דוגמת כריסטופר נולאן. מצד שני, הדבר נעשה לעיתים נדירות בסרטי גיבורי על ולעומת הסרטים הקודמים, שהציגו את הדמוית שבו, ייתכן ולנוקמים יש בכל זאת משהו לומר. כלומר, בעצם לכל סרט יש משהו… להמשך קריאה
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות