• מה לראות בפסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים 2021
  • רווק נצחי
  • ״רואים קולנוע״, סקירת נטפליקס
  • ״פתח תקווה״, סקירה לסרטה של יעל ראובני
  • אוסקר 2021/22: ניו יורק ואיגוד הביקורת הלאומי
  • סקירת נטפליקס לצמד סרטים קצרים של אולפני ארדמן
  • הכרוניקה הצרפתית
  • ״יד האלוהים״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״יד האלוהים״ של פאולו סורנטינו
  • מבט מחודש על סרטי ג׳יין קמפיון: ״שתי חברות״
  • אימת החודש - נובמבר 2021: אחרון לפני סיכום שנה
  • בית גוצ'י
  • ״מכסחי השדים: החיים שאחרי״, סקירה
  • ״משוננת״: סקירה לסרט התיעודי על אלאניס מוריסט
  • מבט על הקולנוע הנורדי 2021: מדריך והמלצות
  • טיק, טיק... בום!
  • ״חוצה את הקו״, סקירת נטפליקס
  • ״משפחה מנצחת״, סקירה
  • כוחו של הכלב

"המעריצה" ו-"אנגסט", סקירת אימה גרמנית ואייטיזית כפולה

16 בנובמבר 2021 מאת לירון סיני
סרטים תופסים אותנו רגשית בקלות יחסית כי הם סומכים על החושים שלנו ועל הזיכרון שלנו שיעשו עבורם חלק מהעבודה. שם טמון חלק מהתענוג שהוא לשקוע בתוך סרט. אפשר להתייחס לכך כאל עניין של תודעה חושית. או בשמה התאורטי המסובך, פנומנולוגיה. תפיסה פילוסופית ואחר כך גם פסיכולוגית שמדברת על כך שאנחנו חוות וחווים את העולם והמתרחש בו באופן כמעט ישיר, דרך… להמשך קריאה