• פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • Confess, Fletch :מחכים לתרגום
  • סרטים שיותר מתמיד צריכים להיכנס לתוכנית הלימודים
  • על סקר 100 הסרטים הגדולים של ״סייט אנד סאונד״
  • פארחה
  • בידיים ריקות
  • סרטים חדשים: סנטה קלאוס וגייז הם האופציה ההגיונית היחידה בסופ
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון

"המעריצה" ו-"אנגסט", סקירת אימה גרמנית ואייטיזית כפולה

16 בנובמבר 2021 מאת לירון סיני
סרטים תופסים אותנו רגשית בקלות יחסית כי הם סומכים על החושים שלנו ועל הזיכרון שלנו שיעשו עבורם חלק מהעבודה. שם טמון חלק מהתענוג שהוא לשקוע בתוך סרט. אפשר להתייחס לכך כאל עניין של תודעה חושית. או בשמה התאורטי המסובך, פנומנולוגיה. תפיסה פילוסופית ואחר כך גם פסיכולוגית שמדברת על כך שאנחנו חוות וחווים את העולם והמתרחש בו באופן כמעט ישיר, דרך… להמשך קריאה