• סרטים חדשים: מותג ״מבוכים ודרקונים״ חוזר לקולנוע
  • ״מטרונום״, סקירה
  • ביקור בסרטי מרטין ריט: ״האד״ / ״פרא מיני אלף״
  • אימת החודש - מצעד חגיגות העשור: 25 הגדולים
  • אימת החודש - מצעד חגיגות העשור, חלק ראשון
  • ״ניומן וודוורד: כוכבי הקולנוע האחרונים״, סקירה
  • ״ג׳ון וויק 4״, סקירה
  • יום הקולנוע הישראלי 2023: המדריך לצופים
  • חמישים שנות סינמטק תל אביב: הזיכרונות של סריטה
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״מי רצח את קוקי?״
  • ״65״, סקירה לסרט עם אדם דרייבר נגד דינוזאורים
  • ״דפיקה בדלת״, סקירה תיעודית ישראלית
  • צעקה 6

"Straight Outta Compton", סקירה

3 בספטמבר 2015 מאת אור סיגולי
זו תופעה שמתרחשת כמעט בכל שנה. אני מכנה את זה "דסק", כלומר "דרמת סוף קיץ". אחרי שבמשך ארבעה חודשים מאכילים אותנו בג'אנק נשכח וקל לעיכול מטעמי עונת הקיץ, מגיעה איזו דרמה רצינית פתאום "משום מקום" (שזה אומר "מאסטרטגיה מדויקת של אולפן") שמרגישה כמו מעיין באמצע המדבר. התגובות אליה לא מאחרות לבוא. הביקורות מהללות, הקופות נשברות, ודוד אוסקר מתחיל לחכך ידיו… להמשך קריאה