• סרטים חדשים: ״שהאזאם! 2: זעם האלים״ בקולנוע
  • יום הקולנוע הישראלי 2023: המדריך לצופים
  • חמישים שנות סינמטק תל אביב: הזיכרונות של סריטה
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״מי רצח את קוקי?״
  • ״65״, סקירה לסרט עם אדם דרייבר נגד דינוזאורים
  • ״דפיקה בדלת״, סקירה תיעודית ישראלית
  • אוסקר 2022/23: סיקור חי של הטקס
  • אוסקר 2022/23: סקירת הסרטים הקצרים
  • מצעד המועמדים של האוסקר ה-95
  • ״שתי עונות״, סקירה
  • צעקה 6
  • הערות על רשימות אישיות במשאל ״סייט אנד סאונד״
  • ״הבריון״, סקירת דיסני פלוס
  • ״חומר דוב״, סקירה
  • ״לחיות״, סקירה
  • מחשבות על ״טאר - המנצחת״, סרטו של טוד פילד
  • אנטמן והצרעה: קוונטומאניה

"פייר איילנד", סקירה להטב"קית מדיסני+

18 ביוני 2022 מאת אור סיגולי
מכל המהפכות הקיצוניות שעברו על עולם הקולנוע באלף החדש, חלקן בחסות השפעת הרשתות החברתיות והצפת התוכן מטעם חברות הסטרימינג, אחת הקיצוניות שבהן היא כל מה שקשור להיווצרות סרטי פולחן. לא שהיה קל להגדיר או לזהות אותם בעבר (זה תמיד פתח להמון דיונים ומחשבות מנוגדות), אבל הדרך בה מתקבעים סרטי הפולחן בעידן המודרני נראה לי שעברה שינוי מהותי, בטח כשטרנדים בטוויטר… להמשך קריאה