5 במאי 2013 מאת אור סיגולי
תשע שנים, שני סרטים ותסריט לא מופק אחד - זה מה שהיה צריך בשביל להפוך את שיין קארות׳ (Shane Carruth) לאחד השמות המרתקים ביותר בעולם הקולנוע. לחובבי המדע הבדיוני קארות׳ הוא כבר סוג של סמי-אל בזכות סרט הביכורים שלו ״פריימר״ (Primer) שהוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס בשנת 2004. לאלו שעוקבים אחרי הקולנוע האמריקני העצמאי קארות׳ הוא אחד הקולנוענים המבטיחים ביותר. השנה… להמשך קריאה
21 במרץ 2013 מאת עופר ליברגל
האם במאי הוא תמיד היוצר הדומיננטי ביותר בסרט? האם ניתן לשאול את השאלה הזו גם במקרה של במאים בעלי סגנון ייחודי וחשיבות של "אוטרים"? שתי שאלות שאין לי עליהן תשובה, אולם הסרט "אדמה מובטחת" (Promised Land) שמציג בקולנוע בימים אלו מעלה אותן. את הסרט ביים גאס ואן סנט, אחד מן הבמאים המקוריים והייחודיים ביותר מקרב אלו הפועלים בקולנוע האמריקאי של… להמשך קריאה
17 במרץ 2013 מאת עופר ליברגל
הסכמתי עם הרבה דברים בסקירה של יניב על "ארץ אוז" (Oz the great and powerful), הפריקוול של סם ריימי ל"הקוסם מארץ עוץ" שעלה לקולנוע לא מכבר. אבל בעיקר בער לי להרחיב אודות מספר היבטים עליהם יניב לא מתעכב ולדעתי הם דורשים ניתוח נוסף. זאת משום ש"ארץ אוז", על כל פגמיו, הוא יצירה הוליוודית המכילה לא מעט נקודות מוצא לדיון מרתק בסרט עצמו… להמשך קריאה
12 במרץ 2013 מאת Yaniv Eidelstein
יצאתי עמוס מנטלית מ"ארץ אוז" (Oz The Great and Powerful). הסרט הזה מנסה להיות המון דברים: גם אפוס מרהיב שמרחיב את עולם הפנטזיה של פרנק באום; גם מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ" של MGM, אולי הסרט הפופולרי והמשפיע ביותר שנוצר בהוליווד; גם משל על כוחו וקסמו של הקולנוע; ולמרבה הצער, גם מעין פנטזיה שוביניסטית שרוצה להחזיר את הנשים למטבח (שעלתה למסכים,… להמשך קריאה
19 בפברואר 2013 מאת עופר ליברגל
אורון כתב על "חופשה נעימה" (Sightseers) לרגל פסטיבל הקולנוע הבריטי, ובין היתר ביקש להפסיק את ההשוואות לסרטי זוגות במסע רציחות. אז אני קצת עומד לעשות את מה שהוא ביקש לא לעשות בפוסט הזה, אבל לא מתוך אי הסכמה. גם לדעתי, "חופשה נעימה" מזכיר באופיו סרט מסע בנופי אנגליה, נוסח "The Trip" של מייקל ווינטרבוטום מן השנים האחרונות, ובתיאור של זוגיות לחוצה באתרי קמפינג… להמשך קריאה
30 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
מדי פעם, נוהג ספילברג לספר סיפור על איך בהיותו נער, הצליח להתפלח לאולפני יוניברסל, להסתובב על סטים ולהכיר אנשי קולנוע. למעשה, לא מדובר בסיפור אחד, אלא בסיפורים רבים ושונים עם גרסאות שונות. לפעמים הסיפור הוא שהוא מתפלח לאולפנים ונשאר לגור שם לפרק זמן. לפעמים הוא מספר שהתחפש לאיש עסקים, המציא איזה תירוץ בכניסה, וכך נתנו לו להיכנס. כבר בפנים הקים… להמשך קריאה
29 בינואר 2013 מאת אדוה לנציאנו
חלק מהאנשים שצפו ב"ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) התלוננו על כך שמדובר בסרט לא מאוד טרנטינואי. ואכן, הרציפות והכרונולוגיות העלילתיות, אמצעי המבע (באופן חלקי) והעובדה שהוא נע סביב גיבור אחד (או שניים – ועל כך בהמשך) – לא כל כך מזכירים את השבירה של המבנה הקולנועי הקלאסי שאפיינה סרטים טרנטינואיים מובהקים כמו "ספרות זולה" ו"כלבי אשמורת". "ג'אנגו" הוא יותר הדבר… להמשך קריאה
25 בינואר 2013 מאת ניר נאמן
-אני עושה סרטים -לקולנוע או ל-וידיאו ? -בינתיים אני חולם את השמות של הסרטים שאני מתכנן לעשות. (אלקס למיריי – "נער פוגש נערה", 1984) קודם כל תופעה, שאולי תהיה למגמה ברוכה: מפיצי הסרטים בארץ מעיזים להביא לאקרנים סרטים ניסיוניים: "עוד לא ראיתם כלום" (אלן רנה, מפיצים: סרטי אורלנדו), "מנועים קדושים" (לאוס קראקס, מפיצים: יונייטד קינג), "אור לאחר החשכה" (קרלוס רייגאדס,… להמשך קריאה
23 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
2 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הניתוח הבא של "ענן אטלס" (Cloud Atlas) נכתב באופן שיתופי. "ענן אטלס" נעשה על ידי שלושה במאים שחילקו ביניהם את סיפורי התסריט. הטקסט הבא נכתב על ידי שני כותבים, עופר ואני (פבלו), כאשר כל אחד מאתנו כתב פסקה. אני התחלתי עם הפסקה הראשונה, ועופר כתב בעקבותיה את הפסקה השנייה ושלח אליי. בעקבות זאת, אני כתבתי את השלישית, שלחתי לעופר וכך הלאה.… להמשך קריאה
תשע שנים, שני סרטים ותסריט לא מופק אחד - זה מה שהיה צריך בשביל להפוך את שיין קארות׳ (Shane Carruth) לאחד השמות המרתקים ביותר בעולם הקולנוע. לחובבי המדע הבדיוני קארות׳ הוא כבר סוג של סמי-אל בזכות סרט הביכורים שלו ״פריימר״ (Primer) שהוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס בשנת 2004. לאלו שעוקבים אחרי הקולנוע האמריקני העצמאי קארות׳ הוא אחד הקולנוענים המבטיחים ביותר. השנה… להמשך קריאה
האם במאי הוא תמיד היוצר הדומיננטי ביותר בסרט? האם ניתן לשאול את השאלה הזו גם במקרה של במאים בעלי סגנון ייחודי וחשיבות של "אוטרים"? שתי שאלות שאין לי עליהן תשובה, אולם הסרט "אדמה מובטחת" (Promised Land) שמציג בקולנוע בימים אלו מעלה אותן. את הסרט ביים גאס ואן סנט, אחד מן הבמאים המקוריים והייחודיים ביותר מקרב אלו הפועלים בקולנוע האמריקאי של… להמשך קריאה
הסכמתי עם הרבה דברים בסקירה של יניב על "ארץ אוז" (Oz the great and powerful), הפריקוול של סם ריימי ל"הקוסם מארץ עוץ" שעלה לקולנוע לא מכבר. אבל בעיקר בער לי להרחיב אודות מספר היבטים עליהם יניב לא מתעכב ולדעתי הם דורשים ניתוח נוסף. זאת משום ש"ארץ אוז", על כל פגמיו, הוא יצירה הוליוודית המכילה לא מעט נקודות מוצא לדיון מרתק בסרט עצמו… להמשך קריאה
יצאתי עמוס מנטלית מ"ארץ אוז" (Oz The Great and Powerful). הסרט הזה מנסה להיות המון דברים: גם אפוס מרהיב שמרחיב את עולם הפנטזיה של פרנק באום; גם מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ" של MGM, אולי הסרט הפופולרי והמשפיע ביותר שנוצר בהוליווד; גם משל על כוחו וקסמו של הקולנוע; ולמרבה הצער, גם מעין פנטזיה שוביניסטית שרוצה להחזיר את הנשים למטבח (שעלתה למסכים,… להמשך קריאה
אורון כתב על "חופשה נעימה" (Sightseers) לרגל פסטיבל הקולנוע הבריטי, ובין היתר ביקש להפסיק את ההשוואות לסרטי זוגות במסע רציחות. אז אני קצת עומד לעשות את מה שהוא ביקש לא לעשות בפוסט הזה, אבל לא מתוך אי הסכמה. גם לדעתי, "חופשה נעימה" מזכיר באופיו סרט מסע בנופי אנגליה, נוסח "The Trip" של מייקל ווינטרבוטום מן השנים האחרונות, ובתיאור של זוגיות לחוצה באתרי קמפינג… להמשך קריאה
מדי פעם, נוהג ספילברג לספר סיפור על איך בהיותו נער, הצליח להתפלח לאולפני יוניברסל, להסתובב על סטים ולהכיר אנשי קולנוע. למעשה, לא מדובר בסיפור אחד, אלא בסיפורים רבים ושונים עם גרסאות שונות. לפעמים הסיפור הוא שהוא מתפלח לאולפנים ונשאר לגור שם לפרק זמן. לפעמים הוא מספר שהתחפש לאיש עסקים, המציא איזה תירוץ בכניסה, וכך נתנו לו להיכנס. כבר בפנים הקים… להמשך קריאה
חלק מהאנשים שצפו ב"ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) התלוננו על כך שמדובר בסרט לא מאוד טרנטינואי. ואכן, הרציפות והכרונולוגיות העלילתיות, אמצעי המבע (באופן חלקי) והעובדה שהוא נע סביב גיבור אחד (או שניים – ועל כך בהמשך) – לא כל כך מזכירים את השבירה של המבנה הקולנועי הקלאסי שאפיינה סרטים טרנטינואיים מובהקים כמו "ספרות זולה" ו"כלבי אשמורת". "ג'אנגו" הוא יותר הדבר… להמשך קריאה
-אני עושה סרטים -לקולנוע או ל-וידיאו ? -בינתיים אני חולם את השמות של הסרטים שאני מתכנן לעשות. (אלקס למיריי – "נער פוגש נערה", 1984) קודם כל תופעה, שאולי תהיה למגמה ברוכה: מפיצי הסרטים בארץ מעיזים להביא לאקרנים סרטים ניסיוניים: "עוד לא ראיתם כלום" (אלן רנה, מפיצים: סרטי אורלנדו), "מנועים קדושים" (לאוס קראקס, מפיצים: יונייטד קינג), "אור לאחר החשכה" (קרלוס רייגאדס,… להמשך קריאה
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
הניתוח הבא של "ענן אטלס" (Cloud Atlas) נכתב באופן שיתופי. "ענן אטלס" נעשה על ידי שלושה במאים שחילקו ביניהם את סיפורי התסריט. הטקסט הבא נכתב על ידי שני כותבים, עופר ואני (פבלו), כאשר כל אחד מאתנו כתב פסקה. אני התחלתי עם הפסקה הראשונה, ועופר כתב בעקבותיה את הפסקה השנייה ושלח אליי. בעקבות זאת, אני כתבתי את השלישית, שלחתי לעופר וכך הלאה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות