26 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
איזה כיף - את הסרט הבא אני מכיר עוד משלבי עריכה מוקדמים, לפני שנים, כך שנחמד לצפות בגרסתו המוגמרת סוף סוף. גרתי אז בירושלים ומאוד קינאתי בכל האנשים המגניבים האלה שנוסעים לברלין ומצלמים סרטים בזריזות וביעילות, עושים קולנוע במקום רק לדבר עליו. ניר שגב - בוגר סם שפיגל ואחד המגיבים הקבועים שלנו - היה אחד מהם. השבוע הוא עידכן אותי… להמשך קריאה
25 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
24 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
אחת הסוגיות כבדות המשקל של הקולנוע האמריקאי העכשווי הוא משקלו של השחקן הצעיר והמוכשר ג'ונה היל. מי שהתגלה כילד שמנמן בכמה וכמה פרוייקטים של ג'אד אפטאו, בעיקר בזכות קומדיית הקאלט המופתית "סופרבאד", הפך השנה לצעיר חטוב בקומדיית המשטרה המעולה "רחוב ג'אמפ 21”. תמונות עכשוויות מגלות שהיל שוב נוטה לכיוון הגרסה הרחבה יותר של עצמו, אבל אם אתם מעדיפים אותו בגזרה… להמשך קריאה
21 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
ארבעה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים, ולמרות שעכשיו שיא הקיץ נדמה לי שקצת יבש בבתי הקולנוע. אמנם, יש לנו כאן רביעייה קלאסית, המורכבת מקומדיה אינפנטילית, אנימציה לילדים, מותחן והרפתקה רומנטית לבני הנעורים (או לפחות כך היו רוצים שתחשבו, על כך בהמשך). אבל אני לא רואה מי מהם יוציא אנשים מהמזגן של הבית אל המזגנים של האולמות. "זה הבן שלי" ("That's… להמשך קריאה
18 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
בקולנוע האיטלקי של העת הנוכחית תמיד צפים ועולים בשיח הקולנועי אותם שמות יוצרים. מספרם מצומצם עד כדי כך שהוא בדרך כלל מוביל לשימוש במושגים כמו "משבר בענף" נוכח מיעוט הכשרונות המבטיחים שהצמיחה ארץ המגף בדור האחרון. ואין צורך להזכיר את תרומתו של הקולנוע האיטלקי לאמנות השביעית לאורך השנים, או אפילו למנות את תריסר הבמאים האיטלקיים הגדולים בכל הזמנים. מספיק רק… להמשך קריאה
17 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
האחים וויל וגו'ליאן גילבי יוצרים מותחני פשע ואקשן כבר עשור, אבל קנו לעצמם שם רק בשנה החולפת עם "A Lonely Place to Die”. חלוקת העבודה בין השניים היא שיתוף פעולה בתסריט ובעריכה, כאשר ג'וליאן חתום כבמאי יחיד. באמתחתם של האחים הבריטים ארבעה סרטים באורך מלא, כאשר המפורסם שבהם עד כה היה "Rise of the Footsoldier”. אבל הפעם הצמד התעלה על… להמשך קריאה
16 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
זה נכון שפסטיבל הקולנוע ה-11 של שדרות כבר הסתיים לו, אבל הרגשתי צורך עז להמשיך ולשתף בחוויות שלי ממנו, גם אם לא בזמן אמת. בינתיים כבר הספיקו לחלק בפסטיבל פרסים - בתחרות "קולנוע דרום החדש", של סרטי הסטודנטים, זכה הסרט "אהבה וגטאטיבית" של דרור שוחט, אשר שמעתי עליו שבחים מפה ועד שדרות במהלך הפסטיבל (אבל לא הצלחתי להסתנכרן עם ההקרנות… להמשך קריאה
15 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
ארבעה סרטים חדשים עולים השבוע אל בתי הקולנוע, מכל הסוגים והמינים. שניים מהם מצופים עד מאוד, אחד מהם הוא המלצה אישית שלי ועל שלושתם אני מבטיח סקירות שלנו, עם חלוקה שיוויונית בין הבלוגרים. עם הסרט הנותר אתם מוזמנים ומוזמנות לסייע לנו. דרך אגב, אתמול נעדרתי מהבלוג בשל עניינים אישיים ולכן אני מתנצל על האיחור בהעלאת הפוסט, וגם על צינור הביוב… להמשך קריאה
12 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
כבר כמעט שלושה ימים אני בשדרות, סופג אווירת פסטיבל קולנוע שטרם חוויתי. אבל רק עכשיו אני מעלה דיווח ראשון על מעלליי כאן, בשל עניינים בירוקרטיים, מחסור בזמן פנוי ובעיקר כי ממש נחמד לי פה ולא ממש בא לי לעבוד, מודה. אז הפוסט הנ"ל יכלול את כל מה שראיתי אתמול ושלשום (ראשון ושני), שזה אומר אך ורק סרטים ישראלים. היום כבר… להמשך קריאה
11 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
אקסיומה ידועה של הקומדיה הרומנטית הולכת כך: בחור פוגש בחורה. הם לא מסתדרים ולא נראה שהם מתאימים, אבל עד לסיום הצפוי ימצאו את עצמם זו בזרועות זה. כדי שנוכל לצעוד איתם במשעול המוכר והחיוני - גם אם המייגע לפרקים - של האהבה, הם חייבים כמובן קודם כל להיפגש. ליצור קשר ראשוני, גם אם טיבו עשוי להשתנות בהמשך. אבל מה אם… להמשך קריאה
זה נכון שפסטיבל הקולנוע ה-11 של שדרות כבר הסתיים לו, אבל הרגשתי צורך עז להמשיך ולשתף בחוויות שלי ממנו, גם אם לא בזמן אמת. בינתיים כבר הספיקו לחלק בפסטיבל פרסים - בתחרות "קולנוע דרום החדש", של סרטי הסטודנטים, זכה הסרט "אהבה וגטאטיבית" של דרור שוחט, אשר שמעתי עליו שבחים מפה ועד שדרות במהלך הפסטיבל (אבל לא הצלחתי להסתנכרן עם ההקרנות… להמשך קריאה
כבר כמעט שלושה ימים אני בשדרות, סופג אווירת פסטיבל קולנוע שטרם חוויתי. אבל רק עכשיו אני מעלה דיווח ראשון על מעלליי כאן, בשל עניינים בירוקרטיים, מחסור בזמן פנוי ובעיקר כי ממש נחמד לי פה ולא ממש בא לי לעבוד, מודה. אז הפוסט הנ"ל יכלול את כל מה שראיתי אתמול ושלשום (ראשון ושני), שזה אומר אך ורק סרטים ישראלים. היום כבר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות