18 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
ביום חמישי יעלה בבתי הקולנוע בארץ סרטו החדש של זוכה שלושת פרסי האוסקר, אלחנדרו גונזלס איניריטו, שנמצא כרגע על הגל עם 12 מועמדויות לאוסקר, ביקורות נלהבות והצלחה לא רעה בקופות. את הסקירה המלאה לסרט (המדהים הזה) תוכלו לקרוא פה בבלוג במהלך סוף השבוע, אבל לפני זה חשבתי שאפשר לעשות הקדמה לפני הצפייה, למקרה שיש לכם זמן ואתם רוצים להפוך את… להמשך קריאה
14 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
לפני הכל - רגע לזכרו של אלן ריקמן, שהלך לעולמו ממש היום בגיל 69. הוא היה שחקן ענק וסרט הביכורים שלו כבמאי, "אורח בחורף" מ-1997, הוא מקסים במיוחד. כל הדרך מהנס גרובר, דרך השריף מנוטינגהם, פרופסור סנייפ, מרווין הרובוט המדוכדך והתפקיד האהוב עלי ביותר שלו - מטטרון ב"דוגמה", ריקמן היה מאלה שתמיד אפשר לסמוך שישדרגו את הסרט בהשתתפותם. עצוב פה… להמשך קריאה
12 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
7 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
"שמונת השנואים" הוא בסך הכל הסרט השמיני במספר של קוונטין טרנטינו (תשיעי, אם אתם מתייחסים לסרטי "להרוג את ביל" כשניים נפרדים, מה שנראה לי סביר). זה אומר שמונה סרטים בקריירה שמתפרשת על פני 24 שנה, מ-1992, ועל פני כמות בלתי אפשרית של מלל. כי כאשר טרנטינו לא מביים, הוא מדבר. הוא מדבר המון. הוא מדבר מספיק בשביל שבכל פעם שעולה… להמשך קריאה
27 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
327. זה מספר הסרטים שראיתי במהלך השנה, כאשר שלושה מהם ראיתי פעמיים. שיא אישי חדש. ובזמן שהשנה הזו לא הייתה אחת הבלתי נשכחות, זה עדיין אומר המון רגעים. המון המון רגעים. הצרה היא שגם לסרטים פחות טובים, או כאלה שלא בהכרח עשויים מהחומר של העשיריות השנתיות, גם בהם יש מדי פעם הברקות או סצנות מצוינות שראוי לחגוג בדיעבד. יכול להיות… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
אם תאריך ההפצה של הסרט לא היה רמז גדול מספיק, צריך רק שניות אחדות מתחילתו כדי להבין לאן נכנסנו. "ג'וי" (Joy), סרטו החדש והשלישי של הבמאי דיויד או. ראסל בסדרת שיתופי הפעולה עם זוכת האוסקר (בזכותו) ג'ניפר לורנס וברדלי קופר, הוא סרט כריסטמס. אבל עוד יותר מסתם סרט הנועד להנעים את זמן הצופים הנוצריים במהלך החג, ראסל, בעזרת התסריטאית שעבדה עמו אנני… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
בדרך כלל זה קורה בשישי בערב, אבל בלוס אנג'לס לא הצליחו להתאפק ופרסמו אתמול בלילה את תשיעיית הסרטים שיתחרו על חמשת המקומות בקטגוריה ה"עולמית" של האוסקר הקרוב. 80 מדינות שלחו נציגים לתחרות השנה (81, אבל אפגניסטן נפלה), על כל אחד ואחד מהם תוכלו לקרוא בפוסט המתמודדים השנתי שפורסם אצלנו באוקטובר, ומתוכם נשארו רק אלו. כמו תמיד, הרבה הפתעות, הרבה הרמות… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
קשה לחשוב על הרבה אירועים קולנועיים בעלי משמעויות והשלכות תרבותיות גדולות יותר מטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" המקורית, שבאמתחתה שלושה סרטים בין השנים 1977 ל-1983. מעבר לחשיבות שיש להם בתולדות הבלוקבאסטר האמריקאי ותפיסת האפקטים בקולנוע, מדהים כמה עמוק השתרש העולם שיצר ג'ורג' לוקאס בתוך התרבות המערבית. מספיק שאשבש דקדוק המשפט אני אפילו, כדי שהקול של מאסטר יודה יתנגן לכם בראש, את הסאונד… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
הפעם יותר מתמיד, כאשר התחלתי לעבור על הסרטים שראיתי ב-2015 כדי לבנות את סיכום שנת האימה הקולנועית, עמדתי בפני שאלת טיריליון הדולר: מה זה סרט אימה בימינו? וקשה לתאר כמה בלתי אפשרי לענות על זה. כמובן שיש כמה סרטים שקל להגדירם, אבל התחום האפור הולך ומתרחב בכל שנה. בסופו של דבר הגעתי למין הגדרה משונה: "כל סרט שאחת ממטרותיו העיקריות היא… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
אחת ההפתעות הגדולות של פסטיבל חיפה האחרון, היה סרט טורקי בשם "אייוי" (Sarmasik), שביים טולגה קרג'ליק. ההפתעה לא הייתה רק בגלל שהוא התברר כאחד הסרטים המוצלחים של הפסטיבל, אלא גם בגלל שאנחנו לרוב לא נחשפים לסרטים כאלו מהמולדת של נורי בילגה ג'יילן ויילמז גוניי. שלא כמו הדרמות הכבדות שאנחנו פוגשים בפסטיבלים, "אייוי" הוא דרמת מתח שמתדרדרת למחוזות האימה, ובמרכזו שישה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות