12 במאי 2017 מאת אור סיגולי
בראשית היה "בנוגע לריי" (About Ray), דרמת אינדי אמריקאית שהוקרנה בפסטיבל טורונטו 2015. משם יצאה לסבב פסטיבלים קטן ונמכרה לשווקים אירופאיים ואסייתים. הסרט נרכש על ידי המפיץ הארווי ווינשטין, אז הוחלט לשנות את שמו ל"3 דורות" (Three Generations) ולהפיצו תחת השם הזה באירופה. אבל רק עכשיו, במאי 2017, הסרט יצא להפצה מצומצמת בארה"ב, ובאותו הזמן גם הגיע לישראל. לא לגמרי… להמשך קריאה
7 במאי 2017 מאת אור סיגולי
קשה לומר זאת בוודאות, אבל אני לא מאמין שהיה מישהו אחד בכל הוליווד שהגיע לטקס האוסקר ה-19 וחשב שאיזשהו סרט שאיננו "שנות חיינו היפות ביותר" (The Best Years of Our Live) יכול לקחת את כל הקופה. הסחף של הסרט הזה היה כל כך גדול, שזה היה כנראה אוסקר זהה לאלו של "חלף עם הרוח", "רשימת שינדלר" ו"טיטניק". כל שאר המתמודדים… להמשך קריאה
5 במאי 2017 מאת אור סיגולי
אולי היו אלו הימים שלאחרי מלחמת העולם השנייה, בהם לעולם פתאום היה זמן לקחת נשימה ולהבין את האובדן גדול ואילו זוועות הביאו איתן השנים האחרונות. אולי הייתה זו נפילת המורל הלאומית שאחרי אופוריית הניצחון. אולי זה היה השיקוף המיידי של התחושות והצלקות של אנשי הוליווד שחזרו מהקרבות הישר אל אולפני הסאונד. אולי סתם האקדמיה כבר רצתה לתת ניצחון מוחץ לאחד… להמשך קריאה
3 במאי 2017 מאת אור סיגולי
עכשיו זה אולי נשמע מוזר, אבל בשנת 2014 "שומרי הגלקסיה" היה הימור. אמנם עולם "הנוקמים" הקולנועי של דיסני-מארוול כבר הוכיח את עצמו מעל ומעבר, מבחינת האיכות ובטח שמבחינה קופתית, אבל ההצלחות שלו היו בזכות גיבורי העל המפורסמים והמוכרים יותר, איירון, קפטן אמריקה ותור. הדמויות ב"שומרי הגלקסיה" היו פחות מוכרות לקהל הרחב, אלו שאינם מומחי קומיקס, והטון היה שונה, קומי וקיצוני… להמשך קריאה
30 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
אודה בכישלוני – לא הספקתי למצוא מספיק סרטי אימה חדשים ומעניינים לחודש אפריל. לראשונה מאז המהדורה הראשונה במרץ 2013, פשוט לא צברתי שלושה או סרטים חדשים או יותר שאוכל לספר לכם עליהם, טובים או רעים. רוב סרטי האימה שראיתי מאז המהדורה האחרונה היו במסגרת "מועדון האימה" אז אולי אפרט עליהם באופן מסודר בחודשים הקרובים, אך מבחינת היבול החדש לא צץ שום… להמשך קריאה
28 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
הסטרייק היה חייב להישבר. אחרי חמישה טקסים רצופים בהן זכו סרטים שנעו בין הראוי לקלאסיקה, הגיע "הולך בדרכי" (Going My Way) באוסקר ה-17 כדי לצנן את ההתלהבות. עד כה, זוכי האוסקר של שנות הארבעים, בצילה של מלחמת העולם השנייה, היו באמת מרשימים. זה התחיל אפילו בסוף העשור הקודם עם "חלף עם הרוח", ואז רצף מרהיב הגיע שחלקו היה תגובה ישירה למאורעות… להמשך קריאה
24 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
באוסקר ה-16, שהתקיים בשני למרץ 1944, כשנה וחצי לפני תום מלחמת העולם השנייה, זכה שוב סרט שעוסק בה. זו כבר שנה שנייה ברציפות בה זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר סרט שעלילתו קשורה באופן ישיר לאירועים האקטואליים, אך באופן מעניין למדי, ממש כמו "גברת מיניבר" (עליו תוכלו לקרוא בפרק הקודם), גם הזוכה החדש הוא סרט שלא מתרחש בשדה הקרב או בעורף… להמשך קריאה
17 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
הדבר הראשון שבולט בזכייתו בפרס הסרט הטוב ביותר של "גברת מיניבר" (Mrs. Miniver), בטקס האוסקר ה-15, הוא כמה הסרט מזכיר, על פניו, את זוכה השנה הקודמת, "מה יפית עמק נוי", בעיקר מכיוון ששניהם סרטים שעוסקים בקהילה בריטית, למרות שהבמאים אינם אנגלים. העולם באותם שנים היה עמוק במלחמת העולם השנייה, וכנראה הסיפורים האלו על קהילה, על התמיכה והעזרה של אנשים מן… להמשך קריאה
11 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
שנה לאחר "ענבי זעם" שלו, שחרר הבמאי האמריקאי הענק ג'ון פורד את סרטו המי-יכול-לספור-כמה, "מה יפית עמק נוי" (How Green Way My Valley). פורד, אז בן 47, כבר זכה פעמיים בפרס הבימוי, בזכות "המודיע" ו"ענבי זעם", אך בשתי הפעמים הפסיד את פרס הסרט (ל"המרד על הבאונטי" ו"רבקה", בהתאמה). "מה יפית עמק נוי" סוף סוף סידר לו את הפרס הגדול. עם… להמשך קריאה
10 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות