15 בפברואר 2015 מאת שירה ש. בן-סימון
גילוי נאות: לא קראתי את ״חמישים גוונים של אפור״ (Fifty Shades of Grey). לא מכירה אף אחד או אחת שקראה וגם לא מישהו ששמע על מישהו שקרא (או שהסכים להודות בזה). כל התופעה התרבותית שהתרחשה סביב הספר פסחה עלי ועל שכמותי לחלוטין וניבטה אלי רק מתוך אלפי הפרודיות שצצו ברשת ובטלוויזיה ומתוכן היה ניתן להסיק שקהל היעד של הספר הוא בעיקר… להמשך קריאה
27 באפריל 2014 מאת שירה ש. בן-סימון
"האישה האחרת" (The Other Woman), שיצא לאקרנים בסוף השבוע, הוא קומדיה רומנטית. העובדה הזו חשובה כי כמו קומדיות רומנטיות רבות, הסרט מוכתב באופן טוטאלי על-ידי חוקי הז'אנר ולכן כל דבר טוב או רע שניתן לומר עליו נובע בעליל מהיותו קומדיה רומנטית ולא משיקולים יצירתיים של בימוי, ליהוק או משחק. בגדול, קומדיה רומנטית זה ז'אנר מעיק, אין דרך אחרת לנסח את… להמשך קריאה
2 באפריל 2014 מאת שירה ש. בן-סימון
פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטקים, שנמצא בעיצומו, הוא אירוע משמח. לא רק כי הקולנוע הצרפתי מגוון, איכותי ומעניין, אלא גם כי זו הזדמנות להיות בירושלים (או חיפה או תל אביב או חולון) ולהרגיש בצרפת. בכל הקרנה בפסטיבל האולם מתמלא בצרפתים, מה שמשרה אווירה אוהדת במיוחד בהקרנות. הם צוחקים מכל דבר, שואלים מלא שאלות בסוף הקרנות בנוכחות הבמאי ואפילו מוחאים כפיים בסוף… להמשך קריאה
11 במרץ 2014 מאת שירה ש. בן-סימון
דוק של מועקה ועליבות שורה על טרילוגיית סרטי "גן-עדן" של הבמאי האוסטרי המוערך אולריך זיידל, הראשון מתוכה יצא לאקרנים בארץ בשבוע שעבר תחת השם "גן עדן לאוהבים". במקור הסרט נקרא "גן עדן: אהבה" (Paradise: Love) וההבדל משמעותי ביותר, כפי שכתב כאן עופר. ההחלטה להפיץ את הסרט בארץ אמנם מבורכת, אך אין מנוס מלרחם על כל מי שיחשוב שהוא הולך לראות… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2013 מאת שירה ש. בן-סימון
שנת 2013 הייתה שנה מפוקפקת לנשים בקולנוע. בחודש מאי פסטיבל קאן הוכרז כאירוע הסקסיסטי של השנה עקב ייצוג מועט של במאיות ומספר אמירות לא חברותיות של כמה מהבמאים המובילים (פולנסקי, אוזון). עכשיו "כחול הוא הצבע החם ביותר", סרטו המצוין של עבדלטיף קשיש (שגם הוקרן באותו פסטיבל), חוטף בראש על יחס לא נאות לשחקניות הראשיות שלו ועל סצינות סקס לסבי גרפיות… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2013 מאת שירה ש. בן-סימון
הדבר הכי מעניין בסרט "וואג'דה" (Wadjda) הוא עד כמה הסרט לא מעניין. זה אולי נשמע כמו התחכמות אבל זה לא. יש הרבה סרטים שהדיון שהם מעוררים לאחר הצפייה (או אמורים לעורר אך נכשלים לעשות) מעניין יותר מהצפייה עצמה ו-"וואג'דה" הוא בלי ספק אחד מהם. כמה מילים על למה "וואג'דה" אמור היה להיות סרט מעניין: קודם כל, הוא משווק בתור הסרט… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2013 מאת שירה ש. בן-סימון
ניקול הולופסנר היא במאית של נשים. הסרט החדש שכתבה וביימה, "דיברנו מספיק" (Enough Said), כמו כל הסרטים שלה, עוסק בנבכי חייה של אישה אמריקאית ממוצעת ממעמד הביניים פלוס. זה אולי נשמע בנאלי אבל זו למעשה אחת הפרספקטיבות הנדירות ביותר בקולנוע ההוליוודי, שמעדיף (ומיטיב) להתעסק בחייזרים מאשר בנשים ממוצעות. במרכז הסרט סיפורה של איווה (ג'וליה לואיס דרייפוס), מסז'יסטית גרושה פלוס בת… להמשך קריאה
גילוי נאות: לא קראתי את ״חמישים גוונים של אפור״ (Fifty Shades of Grey). לא מכירה אף אחד או אחת שקראה וגם לא מישהו ששמע על מישהו שקרא (או שהסכים להודות בזה). כל התופעה התרבותית שהתרחשה סביב הספר פסחה עלי ועל שכמותי לחלוטין וניבטה אלי רק מתוך אלפי הפרודיות שצצו ברשת ובטלוויזיה ומתוכן היה ניתן להסיק שקהל היעד של הספר הוא בעיקר… להמשך קריאה
"האישה האחרת" (The Other Woman), שיצא לאקרנים בסוף השבוע, הוא קומדיה רומנטית. העובדה הזו חשובה כי כמו קומדיות רומנטיות רבות, הסרט מוכתב באופן טוטאלי על-ידי חוקי הז'אנר ולכן כל דבר טוב או רע שניתן לומר עליו נובע בעליל מהיותו קומדיה רומנטית ולא משיקולים יצירתיים של בימוי, ליהוק או משחק. בגדול, קומדיה רומנטית זה ז'אנר מעיק, אין דרך אחרת לנסח את… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטקים, שנמצא בעיצומו, הוא אירוע משמח. לא רק כי הקולנוע הצרפתי מגוון, איכותי ומעניין, אלא גם כי זו הזדמנות להיות בירושלים (או חיפה או תל אביב או חולון) ולהרגיש בצרפת. בכל הקרנה בפסטיבל האולם מתמלא בצרפתים, מה שמשרה אווירה אוהדת במיוחד בהקרנות. הם צוחקים מכל דבר, שואלים מלא שאלות בסוף הקרנות בנוכחות הבמאי ואפילו מוחאים כפיים בסוף… להמשך קריאה
דוק של מועקה ועליבות שורה על טרילוגיית סרטי "גן-עדן" של הבמאי האוסטרי המוערך אולריך זיידל, הראשון מתוכה יצא לאקרנים בארץ בשבוע שעבר תחת השם "גן עדן לאוהבים". במקור הסרט נקרא "גן עדן: אהבה" (Paradise: Love) וההבדל משמעותי ביותר, כפי שכתב כאן עופר. ההחלטה להפיץ את הסרט בארץ אמנם מבורכת, אך אין מנוס מלרחם על כל מי שיחשוב שהוא הולך לראות… להמשך קריאה
שנת 2013 הייתה שנה מפוקפקת לנשים בקולנוע. בחודש מאי פסטיבל קאן הוכרז כאירוע הסקסיסטי של השנה עקב ייצוג מועט של במאיות ומספר אמירות לא חברותיות של כמה מהבמאים המובילים (פולנסקי, אוזון). עכשיו "כחול הוא הצבע החם ביותר", סרטו המצוין של עבדלטיף קשיש (שגם הוקרן באותו פסטיבל), חוטף בראש על יחס לא נאות לשחקניות הראשיות שלו ועל סצינות סקס לסבי גרפיות… להמשך קריאה
הדבר הכי מעניין בסרט "וואג'דה" (Wadjda) הוא עד כמה הסרט לא מעניין. זה אולי נשמע כמו התחכמות אבל זה לא. יש הרבה סרטים שהדיון שהם מעוררים לאחר הצפייה (או אמורים לעורר אך נכשלים לעשות) מעניין יותר מהצפייה עצמה ו-"וואג'דה" הוא בלי ספק אחד מהם. כמה מילים על למה "וואג'דה" אמור היה להיות סרט מעניין: קודם כל, הוא משווק בתור הסרט… להמשך קריאה
ניקול הולופסנר היא במאית של נשים. הסרט החדש שכתבה וביימה, "דיברנו מספיק" (Enough Said), כמו כל הסרטים שלה, עוסק בנבכי חייה של אישה אמריקאית ממוצעת ממעמד הביניים פלוס. זה אולי נשמע בנאלי אבל זו למעשה אחת הפרספקטיבות הנדירות ביותר בקולנוע ההוליוודי, שמעדיף (ומיטיב) להתעסק בחייזרים מאשר בנשים ממוצעות. במרכז הסרט סיפורה של איווה (ג'וליה לואיס דרייפוס), מסז'יסטית גרושה פלוס בת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות