פסטיבל ירושלים 2015: דיווח #1 – "בית קברות מפואר״, ״תחת עננים חשמליים״, ״חלומות מקושרים״, ״בצלן של נשים״, ״דולרים של חול״, ״פול שאריטס״, ״אינגריד ברגמן – במילותיה״, ״טבע העולם״

10 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

פסטיבל הקולנוע בירושלים נפתח באופן רשמי אתמול (יום חמישי), ובפועל ביום רביעי הודות לשערוריה השנתית. בימים הקרובים אנסה, יחד עם חבריי לבלוג, לשתף בתחושות שלי בעקבות הצפייה בסרטי הפסטיבל. אם תקראו היטב את פוסט זה, ודאי תשימו לב כי הוא כולל התייחסות לא רק לסרטים אשר הוקרנו עד כה, אלא גם למספר סרטים נוספים. הספקתי לצפות בהם טרם הפסטיבל, אך… להמשך קריאה

״10% ילדה שלי״, סקירה

9 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

העלילה אשר מניעה את ״10% ילדה שלי״, סרטו של אורי בר-און, פשוטה ומוכרת למדי. זוג נשוי נפרד כי האישה מחליטה להתמסר לגבר אחר, צעיר יותר מבעלה. החידוש שבסרט הוא נקודת המבט: בני הזוג שהנישואין שלהם התפרקו לא נראים בסרט בצורה ישירה - הגיבורים של הדרך בה הסיפור הזה בדרך כלל מסופר אינם העניין כאן. המוקד הוא מערכת היחסים הנרקמת בהדרגה בין הבת של… להמשך קריאה

הקולנוע הישיר: בעקבות "כשנהיה צעירים" ולקראת סרטי וייזמן ומייזלס בפסטיבל ירושלים

2 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל

סרטו של נואה באומבך, ״כשנהיה צעירים״ (While We're Young), נידון בעיקר כסרט על מפגש בין זוג בשנות הארבעים לחייו לבין זוג צעיר, אשר מזכיר לו את הנעורים שאבדו. חלק מן הביקורות (למשל של הכותבים האחרים בבלוג זה) מציינים בצדק כי זהו גם סרט עם הרבה אזכורים קולנועיים. אבל אני סבור כי למעשה הנושא המרכזי של הסרט הוא לא העימות בין הדורות, אלא… להמשך קריאה

"הקול בראש", סקירה

19 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל

אושר דומה כי המילה הגדולה הזו מתאימה לעתים לתיאור הרגש שבמפגש עם סרט חדש של פיקסאר, כאשר מדובר בסרט שנמצא בשורה אחת עם מיטב התוצרות של אולפן האנימציה הזה. ״הקול בראש״ (Inside Out) הוא בהחלט סרט כזה. למרות שהסרט הקצר שמוקרן לפני הסרט הארוך עורר חשש קל, עקב היותו לא יותר מחביב (וגם אתגר משחק-מילים למתרגמים המסכנים), החל מן הפריים הראשון… להמשך קריאה

מחשבות בעקבות הדיון על אי/הקרנת סרטו האחרון של הרץ פרנק בפסטיבל ירושלים 2015

18 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל

עולם התקשרות שותק, ואף אחד לא נותן את הדעת על כך שנוסף לסרט "אל סף הפחד" (Beyond the Fear), פסטיבל הקולנוע בירושלים מתכוון להציג סרט נוסף המציג רוצח באור אנושי. אף פוליטיקאי לא מתרעם על כך שסרט המראה רוצח המונים וראש מאפיה כאיש משפחה, נבחר לנעול את הפסטיבל, למרות שאותו הסרט מביע צדדים רבים במשפחה של רוצחים ואף מציג את ראש המאפיה בשעת… להמשך קריאה

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2015: דיווח שני

5 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל

פסטיבל סרטי הסטודנטים של תל אביב קרב לסיומו והיום (שישי) בצהריים יחלקו הפרסים בתחרויות השונות. השנה, למרות שיצא להיות בחלק מן האירועים השונים עם אורחי הפסטיבל, אני חושב שהקדשתי יחסית הרבה זמן דווקא לתחרות הבינלאומית. בפוסט זה אסקור בקצרה עוד כמה סרטים מן התוכנית העשירה של  התחרות (אולי יהיה פוסט נוסף על שאר האירועים ופיצ'ר שיצא לי לראות). יש לציין… להמשך קריאה

״פני מלאך״, סקירה

4 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל

״פני מלאך״ (The Face of an Angel) הוא סרט כלך כך עמוס ברעיונות, שקשה לדעת מהיכן להתחיל לגשת אליו. דומה כי בסרט בן השעתיים הזה יש יותר שאפתנות מאשר בכל סרטים האחרים המוצגים כרגע בקולנוע יחדיו. הסרט דן בעצם היצירה הקולנועית, בחקר האמת בתעלומה בלשית ובביקורת על התקשורת הצהובה - הוא גם מנסה לתאר באופן אותנטי את חיי הסטודנטים הזרים בעיר… להמשך קריאה

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2015: דיווח ראשון

2 ביוני 2015 מאת עופר ליברגל

פסטיבל סרטי הסטודנטים של השנה נפתח ביום א', בטקס פתיחה מצחיק מאוד, שיכול להוות דוגמה לאיך עושים טקס פתיחה לפסטיבל. גם משום שרוב הנאומים היו קצרים וטובים, מלבד ההתעקשות של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לצטט כל שנה מחדש את המשפט "יש ערימה של חברה על הדשא" (כיוון שטקס הפתיחה מתרחש בגן הפסגה ביפו). אותו גן שב והתגלה כמקום די איום… להמשך קריאה

״הסיפור של אדליין״, סקירה

29 במאי 2015 מאת עופר ליברגל

רוב הסרטים מתחילים מרעיון. לעיתים, דומה כי רעיון טוב יכול לא רק לעשות את עיקר מלאכת השיווק של הסרט, אלא גם להכתיב לא מעט פרטים מן העלילה. הנוסחה - שנו רק פריט אחד מן המציאות וחישבו על פתרונות על מנת שהדבר יעבוד. כמו אדם אשר הופך בוקר אחד לג'וק, או מתעורר שוב ושב באותו היום, או מסוגל לפתע לקרוא מחשבות של… להמשך קריאה

״המילים הטובות״, סקירה

28 במאי 2015 מאת עופר ליברגל

סרטו החדש של שמי זרחין, ״המילים הטובות״ נוגע בלא מעט נושאים אשר העסיקו את הבמאי כבר בסרטיו הקודמים (״הכוכבים של שלומי״, ״אביבה אהובתי״, ״העולם מצחיק״). דומה כי זרחין במיטבו כאשר הוא מתאר קונפליקטים קטנים בתוך המשפחה, חילוקי דעות אשר אינם מבטלים את האהבה בין בני המשפחה השונים. לא פעם, קיים עימות בין הרצון של היחיד לבין השייכות שלו לתא המשפחתי - ובין התא… להמשך קריאה