• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

״קוסם: עבודותיו וחייו המדהימים של אורסון וולס״, סקירה לרגל שידור טלוויזיוני

25 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
לא באמת צריך תירוץ על מנת לייצר סרטים תיעודים נוספים אודות אורסון וולס, בהיותו לא רק אחד מגדולי הבמאים/שחקנים/תסריטאים הגדולים בתולדות הקולנוע (והתיאטרון והרדיו), אלא גם אדם שברא את עצמו לאורך כל חייו כדמות צבעונית, המשלבת בין גאונות מוצהרת לרצון להקטנה עצמית, בין אנקדוטות אישיות אמיתיות והר גדול של בדיות אשר רקם להנאת הקהל. אמן האשליות אשר התנסה במהלך חייו כמעט… להמשך קריאה

כל סרטי אינגמר ברגמן: חלק 1 – "משבר", "גשם יורד על אהבתינו", "ספינה לעבר הודו", "מוזיקה באפלה", "נמל הבית"

23 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה

״הצרפתי״, סקירה

20 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
שני דברים המצביעים על אופיו של ״הצרפתי״ (La French), סרטו של סדריק חימנז, מתרחשים כבר בשניות הראשונות שלו. שני דברים שאולי נראים כמובנים מאליהם, אבל גם מייצגים את הדואליות של הסרט. הדבר הראשון הוא הלוגו של חברת ההפקה, חברת גומון. מדובר באחת מחברות הסרטים הראשונות בעולם ובחברה מובילה בקולנוע הצרפתי והאירופאי החל מסוף המאה ה-19 ועד היום. אין שום דבר… להמשך קריאה

״המתנה״, סקירה

14 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון נפתח לכאורה בסצנה שלווה: זוג אמריקאי אמיד נפגש עם מתווכת דירות לקראת קניית וילה בפרברים האיכותיים של גבעות לוס אנג'לס. הזוג עובר משיקגו, בעקבות העבודה של הבעל שעבורו המעבר הוא סוג של חזרה לקליפורניה בה גדל. הבית נראה כמו קטלוג של חיים איכותיים, וגם הזוג נראה כמו לקוח מתוך קטלוג (ולא רק… להמשך קריאה

״החופשה הסקוטית שלי״, סקירה

13 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
שם הסרט ״החופשה הסקוטית שלי״ (What We Did on Our Holiday) מבטיח משהו קליל, עם קסם בריטי שנון, אולי אפילו מוזיקה סקוטית שאנשים לא סובלים בחיים אבל מאוד אוהבים בסרטים. הפוסטר של הסרט ממשיך את אותו הקו - חול, ים, צעצועים שונים, שלושה ילדים מאוד פוטוגניים ושלושה שחקנים בריטים אוהבים. אולם, מי שמצפה לקומדיה משפחתית קלילה עומד לזכות בהפתעה מסוימת במהלך הסרט.… להמשך קריאה

"סינדרלה בעיר הגדולה", סקירה

8 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
לא, זו לא טעות, סרט בשם "סינדרלה בעיר הגדולה" (After the Ball) מופץ בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ. זהו סרט שונה לחלוטין מ"סינדרלה" של דיסני שהוקרן מוקדם יותר השנה. מדובר בסרט קנדי צנוע בהרבה בתקציב שלו, הפונה לקהל מעט מבוגר יותר מן הקהל של אגדות ילדים. כלומר, יותר למתבגרים בגיל חטיבת הביניים-תיכון. ייתכן שבקרב קבוצת הגיל הזו, הוא פונה יותר… להמשך קריאה

"טוביאנסקי" ו"מה כבר יכול לקרות?!", סקירה כפולה

8 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
הקולנוע הישראלי כבר מספק לקהל לא מעט סרטים בשנה ובניגוד לתלונה המוכרת אודותיו, גם לא מעט מגוון. בפוסט זה אגע בקצרה בשני סרטים שהם על הנייר בדיוק מסוג הסרטים שאני רוצה לראות כמותם בעברית, משום שכל אחד מהם פונה לכיוון אחר: הראשון הוא סיפור היסטורי בעל אלמנטים של מתח ודילמה מוסרית, והשני הוא קומדיה פרועה. אולם מה שנשמע טוב על… להמשך קריאה

"ללא כפפות", סקירה

6 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
באו נדבר קצת על יופיו של המושג "סרט ז'אנר". זו לא רק דרך להבדיל בין האופי השונה של סרטים, אלא גם ובעיקר דרך לייצר מערכת צפיות בקרב הקהל. בז'אנרים שהם יותר ספציפיים ממושגים כלליים כגון "קומדיה" או "דרמה" (ואני חושב שלפחות בקולנוע, "דרמה" זה לא ממש ז'אנר), הסרט הז'אנרי הטהור יאמץ גם לא מעט כללים אתסטיים, חלקם מקריים למדי, וגם… להמשך קריאה

פרסי אופיר 2015: הערות על התחרות התיעודית

3 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
37 סרטים תיעודיים מתמודדים על פרסי אופיר. 21 מהם מתמודדים על פרס הסרט התיעודי באורך מלא ועוד 16 על פרס הסרט התיעודי הקצר - עד 60 דקות. למעשה, כל המתמודדים על הסרט הקצר, ללא יוצא מן הכלל, קרובים מאוד ל-60 דקות באורך שלהם. 60 דקות הוא הרי אורך הספוט הטלוויזיוני לסרטים תיעודיים. כתוצאה מכך, סרטים תיעודים קצרים באמת לא מתמודדים במסלול הקצר באופיר… להמשך קריאה

״5 עד 7״, סקירה

31 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
אחת מן האמיתות על פיהן מתנהל העולם המערבי, גורסת כי כפי שגברים ונשים זה לא בדיוק אותו דבר, כך גם הצרפתים שונים מהאמריקאים. יותר מכל דבר אחר, התפיסה הרווחות שהיא שהצרפתים הרבה יותר פתוחים בגישה שלהם למין, או לפחות באופן בו הם מדברים על מין בפתיחות. לכן, הסרט שלפנינו, ״5 עד 7״ (Five to Seven) עוסק במפגש בין סופר ניו יורקי צעיר ולאו… להמשך קריאה