12 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים של אמיר וולף, ״ציפורי חול״, הינו עוף מוזר. הסרט דן בנושאים כבדים ומורכבים, בין היתר הקיום של ניצולי שואה, שקיעת התרבות היהודית-אירופאית, פגעי הזקנה, וגבריות לא מתפקדת בגילאים שונים. אבל הוא מטפל בנושאים אלו באמצעות שפה קולנועית עשירה ומאוד מסוגננת, אשר כמעט ואינה מנסה לייצר מראית עין של אמינות. דומה כי הסרט מבקש לחגוג את הקולנוע (ואת התרבות בכלל) לא פחות… להמשך קריאה
10 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
25 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
שלושה דברים שאתם צריכים לדעת על ״אנומליסה״ לפני הצפייה: 1. זה אמנם סרט אנימציה, אבל הוא מיועד למבוגרים בלבד. ברצינות, אל תקחו ילדים לסרט - הם לא יהנו ממנו, והוא גם כולל דיון מפורש מאוד במין. 2. את הסרט כתב וביים, ביחד עם האנימטור דיוק ג'ונסון, צ'ארלי קאופמן, היוצר של ״סינקדוכה ניו יורק״ וגם התסריטאי של ״שמש נצחית בראש צלול״, ״להיות ג'ון מלקוביץ'״, ״אדפטיישן״ ועוד. אם אתם לא… להמשך קריאה
22 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
16 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי יעלה בבתי הקולנוע סרטם החדש של האחים כהן - ״יחי הקיסר!״ (Hail, Caesar!). מכיוון שאני קצת משתגע בעודי סופר את הדקות עד אשר יזדמן לי לצפות בסרט פעם נוספת, חשבתי להקדים את צפייה בסקירה של מיטב הסרטים שנוצרו על הוליווד. כלומר לא רק סרטים אשר עוסקים בקולנוע, אלא סרטים המתרחשים בעיר הסרטים עצמה ומציגים את הטירוף השורר בה. זה בערך… להמשך קריאה
13 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
80 דקות. זהו אורכו של ״ארץ פצועה״, סרטו החדש של ארז תדמור, כולל קרידטים. אני מתקשה להיזכר מתי הופץ בקולנוע סרט עלילתי באורך הזה, ישראלי או לא (להוציא סרטים קצרים שזכו להפצה). התחושה שלי היא שהבחירה באורך זה היא מודעת ובאה לשרת חלק מן ההיבטים של הסרט. ״ארץ פצועה״ הוא גם אחד מן הסרטים הכי עמוסים בקווי עלילה ותפניות שנעשו בארץ, והזמן… להמשך קריאה
11 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
צמרמורת עוברת בגופי בעודי יושב לכתוב את הסקירה הזו על ״הבן של שאול״ (Son of Saul), סרטו של לסלו נמש. החלחלה אשר הסרט עורר בי בזמן הצפייה לא פגה, וקשה לי להחליט מאיזו זווית להתחיל לתקוף את הדיון בסרט הקשה והמרשים זה, כנראה הסרט העלילתי הכי טוב שראיתי בנושא השואה, מכמה בחינות, לא בטוח שבכולן אגע בפוסט זה. הסרט מגיע לארץ… להמשך קריאה
5 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
סרטה של הבמאית הבריזלאית אנה מוילארט נפתח בסוג של פרולוג, המתרחש כעשור או יותר לפני רוב העלילה: אנו חוזים בבריכה פרטית אשר בה עומד לרחוץ ילד ממשפחה עשירה. בילד מטפלת ואל, עוזרת בית/אומנת אשר מסרבת לבקשת הילד להיכנס למים בעצמה. היא משוחחת בטלפון עם בתה. כאשר הוא לומד כי גם המטפלת שלו היא אם, הילד שואל היכן אמו ולאחר שנמסר לו… להמשך קריאה
4 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
״ברוקלין״ (Brooklyn) הוא סרט תקופתי שחוזר לניו יורק של שנות החמישים המוקדמות. אבל למעשה, הוא מתמקד לא רק בתרבות המשתנה של ארה"ב בכלל ושל ברוקלין בפרט באותה תקופה, אלא בתרבות קדומה בהרבה. תרבות אשר לא חל בה שינוי דרסטי בשנות החמישים, או בתקופה שחלפה מאז, ודומה שגם במאות השנים שחלפו טרם הרגע בו מתרחשת עלילת הסרט - חיי העיירה באירלנד. כך, הסרט… להמשך קריאה
28 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
הצפייה ב״מכונת הכסף״ (The Big Short), סרטו החדש של אדם מקיי, טלטלה אותי פעמיים ובשני אופנים שונים לגמרי. במהלך הצפייה, מדובר ברכבת הרים של הומור משובח ופרוע לפרקים, הומור אשר מתבסס גם בטכניקה הקולנועית על מנת לייצר את האפקט הדרוש ולא בורח גם משימוש בדרמה. כך שלאורך הצפייה חיוך ענקי היה מרוח לי על הפנים. הטלטול השני חילחל לאט ותפס… להמשך קריאה
תגובות אחרונות