• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

כל סרטי אינגמר ברגמן – חלק 20: "מר סלימן מגיע", "הוונציאנית", "מחזה חלום", "אחרי החזרה"

23 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה

״המייסד״, סקירה

21 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
״המייסד״ (The Founder) הוא מסוג הסרטים שמציב אתגר קשה של נפילה לקלישאות בכתיבה עליו. הוא עוסק בשנים הראשונות של רשת המזנון המהיר מקדונלדס וקשה שלא לערוך הקבלות בין הסרט לבין התאגיד שהוא עוסק בו. למשל, להגיד שהסרט אכן משביע, אבל יש בו משהו חסר ייחוד ונדוש, סטנדרטי מדי. כמו סרט שנוצר בפס ייצור של סרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים. אבל לסרט… להמשך קריאה

״שתיקה״, סקירה

19 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
סרט חדש של מרטין סקורסזה תמיד מעורר עניין רב בקרב חובבי הקולנוע והופך לאחד מן הסרטים המדוברים של השנה בעולם וגם בארץ. יחד עם זאת, אני חושב שזה לא מובן מאליו שסרטו הנוכחי, ״שתיקה״ (Silence) מופץ כאן באופן מסחרי. זאת משום שלמרות ההערכה לבמאי המהולל ועל אף הנוכחות של מספר כוכבי קולנוע בצוות השחקנים, הסרט הזה נראה כמו שילוב של כל מה… להמשך קריאה

״יצורים ליליים״, סקירה

12 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה

״האפיפיור הצעיר״ וטרילוגיית היופי של פאולו סורנטינו (יחד עם ״נעורים״ ו״יפה לנצח״)

10 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה

לקראת ״מבט נוסף״ – פרוייקט קולנוע אירופאי משוחזר 2017

8 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
פרוייקט ״מבט נוסף״ לקולנוע אירופאי משוחזר חוזר זו השנה החמישית להקרנות בסינמטקים בארץ (החל מה-12 בינואר). עבור סינפילים למיניהם, מדובר באחד מן האירועים שאמורים להיות חגיגיים במיוחד - הקרנה של מיטב התוצרת של הקולנוע האירופאי מכל התקופות ובעותקים חדשים ומרהיבים, אם לשפוט על פי ניסיון העבר. השחזורים נעשים בשיתוף עם האיחוד האירופאי ובכל השנה הפרויקט מקפיד לשמור על חלוקה בין הקרנה של סרטים… להמשך קריאה

״תיקון״, סקירה לקראת יציאה לאקרנים ואירוע טרום-בכורה של סריטה

6 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
ביום ראשון הקרוב (8.1.2017) בלוג זה יערוך הקרנת טרום-בכורה לסרטו של אבישי סיון - ״תיקון״. סרט בו צפיתי לראשונה בפסטיבל ירושלים 2015, אז גם אני וגם אורון סקרנו אותו בקצרה. מאז, הספקתי לצפות בסרט פעם נוספת וההערכה שלי כלפיו, שהייתה שם מן הרגע הראשון, גדלה בהרבה. סרטו של סיון הוא אחד מן הסרטים הכי מאתגרים וניסיוניים שנעשו בארץ לדעתי, אבל כל הימור בו מחושב… להמשך קריאה

״לא פה, לא שם״, סקירה

5 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה הראשונה ב״לא פה, לא שם״, סרטה של מייסלון חמוד, הרבתי לצחוק וליהנות מן העולם אשר הציגה הבמאית. בסיום הצפייה כבשה אותי תחושת ייאוש מן המציאות הקשה שהוא מתאר ומקיפה את העולם בו אני חי. חמוד מייצרת בסרטה הראשון קולנוע תוסס הנע לצלילי מוזיקה אלקטרונית מלהיבה ומתאר במשך חלקים גדולים מן הזמן את חיי המסיבות בתל אביב, כולל דיון… להמשך קריאה

״הנוסעים״, סקירה

1 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
ישנם (עדיין) אנשים אשר סבורים כי מדע בדיוני הוא ז'אנר המיועד רק לחלק מן האוכלוסייה, ושבקולנוע המטרה שלו היא בעיקר לספק בידור קליל. אני דורש מסרטי הז'אנר הרבה יותר - עליהם לומר לקהל משהו לא רק על העתיד או על מציאות אלטרנטיבית, אלא גם להגיד משהו מקורי ומעמיק על העולם שבו אנו חיים. הז'אנר מטבעו מקצין את הקיום האנושי ולכן יש… להמשך קריאה

״אנשים שהם לא אני״, סקירה

28 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה