20 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
ג'יימס גריי הוא אחד מן הבמאים האמריקאים המוערכים ביותר בקרב חלק מן המבקרים (ופסטיבל קאן, אשר הציג בתחרות כמעט את כל סרטיו). אבל הקריירה שלו נטולה סרטים שהצליחו במולדתו מעבר לבתי הקולנוע של ניו יורק, העיר בה גם התרחשו כל סרטיו עד כה. גם בארץ נדמה כי הסיבה היחידה ששמו אולי מוכר הוא צמד סרטים בהם למוני מושונוב היה תפקיד… להמשך קריאה
16 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
את השבוע החולף העברתי בפסטיבל הסרטים של איסטנבול, כחבר בצוות השיפוט של ארגון המבקרים פיפרסקי. צוות השיפוט מטעמנו, שפעל במקביל לצוות השיפוט הראשי של הפסטיבל, התפצל לשניים. שלושה שופטים צפו בסרטי התחרות הבינלאומית, ולשמחתי (ובלי התערבותי) הם בחרו לתת את הפרס לסרטה של מייסלון חמוד ״לא פה לא שם״. השופטים האחרים, ואני ביניהם, התמקדו בתחרות הקולנוע הטורקי. הצוות כלל מלבדי את ראש… להמשך קריאה
9 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
8 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות סקרתי בבלוג זה את סרטי התחרות בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, זמן קצר לאחר שפורסמו. השנה, אני מנסה להקדים את הפרסום ולסקור את הסרטים שיהיו בולטים בתחרות לפני שתתפרסם הבחירה באופן רשמי. יש בכך מימד של הימור, שכן תמיד יש כמות מסוימת של הפתעות בבחירה של הפסטיבל, גם אם היא צפויה ברובה. כמו כן, אין לי יכולת… להמשך קריאה
6 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה שני סרטים אשר נוצרו מתוך תפיסת עולם חברתית והוצגו בפסטיבל קאן. הראשון בהם זכה בפרס הכי יוקרתי בפסטיבל לפני כשנה ויצא השבוע והשני הגיע בחודש שעבר להקרנות מסחריות בארץ אחרי כמעט שנתיים. אחד מהם ביום בידי במאי ותיק ומעוטר והשני הוא סרט ארוך שני בלבד של במאי צעיר. הסרט הראשון מסומן כאירוע קולנועי חשוב והוא בהחלט ראוי לצפייה,… להמשך קריאה
1 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
עם בוא חודש אפריל דומה כי צוברת התאוצה של פסטיבלי האביב והקיץ. בשבוע הבא נכתוב כאן על פסטיבל אפוס לסרטי אמנות, אבל בינתיים בפוסט זה, כמה מן הדברים אשר מתרחשים בסינמטקים (בעיקר זה של תל אביב) בחודש הקרוב, עם דגש על הקולנוע האיטלקי, אחר-כך הישראלי, אך גם גיחה משמעותית לאווירה קולנועית שונה לגמרי בסיום. צ'ינמה איטליה [caption id="attachment_30090" align="aligncenter" width="680"] ״אש… להמשך קריאה
30 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
בעידן בו הוליווד מפיקה עיבודים או גרסאות חדשות פחות או יותר לכל דבר שאי פעם הצליח, היה זה רק עניין של זמן עד העולם הפרוע של המנגה והאנימה יזכה לעבור מיפן לארה"ב. כך אנו זוכים לגרסה דוברת אנגלית לסדרת המנגה הפופולרית ״הרוח במעטפת״ (Ghost in the Shell) שיצר מאסאמונה שיראו. לקהל מערבי, הסיפור הזה מוכר לרוב דרך סרט האנימה של מאמורו אושי… להמשך קריאה
23 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
יש לזקוף לזכות הבמאי ארז תדמור הישג נדיר בנוף הקולנוע הישראלי - בימוי של סרט עלילתי באורך מלא שנה אחר שנה, הישג שדומה כי הוא כמעט בגדר בלתי אפשרי עבור יוצרים רבים בארץ. אבל כשנה לאחר שסרטו הקודם של תדמור, ״ארץ פצועה״, זיכה אותו בפרס אופיר על בימוי והתחרה בפסטיבל ירושלים, שב היוצר להתמודד על האופיר עם סרטו הנוכחי, ״נמל בית״. מאוחר יותר… להמשך קריאה
21 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
18 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
רגע אחד באמצע הסרט ״קונג: אי הגולגולת״ (Kong: Skull Island) הצליח להגדיר עבורי היטב את אופיו של הסרט כולו. אישה רואה ממותה נאנקת מכאב אחרי שמסוק קרב התרסק עליה והיא אינה מצליחה להשתחרר. האישה מנסה להרים את המסוק בכוחות עצמה. היא נכשלת מכיוון שאישה לא יכולה להרים מסוק, או אפילו קרוב לכך. אבל באמצע הסצנה המגוחכת הזו, המסוק מורם לפתע… להמשך קריאה
ג'יימס גריי הוא אחד מן הבמאים האמריקאים המוערכים ביותר בקרב חלק מן המבקרים (ופסטיבל קאן, אשר הציג בתחרות כמעט את כל סרטיו). אבל הקריירה שלו נטולה סרטים שהצליחו במולדתו מעבר לבתי הקולנוע של ניו יורק, העיר בה גם התרחשו כל סרטיו עד כה. גם בארץ נדמה כי הסיבה היחידה ששמו אולי מוכר הוא צמד סרטים בהם למוני מושונוב היה תפקיד… להמשך קריאה
את השבוע החולף העברתי בפסטיבל הסרטים של איסטנבול, כחבר בצוות השיפוט של ארגון המבקרים פיפרסקי. צוות השיפוט מטעמנו, שפעל במקביל לצוות השיפוט הראשי של הפסטיבל, התפצל לשניים. שלושה שופטים צפו בסרטי התחרות הבינלאומית, ולשמחתי (ובלי התערבותי) הם בחרו לתת את הפרס לסרטה של מייסלון חמוד ״לא פה לא שם״. השופטים האחרים, ואני ביניהם, התמקדו בתחרות הקולנוע הטורקי. הצוות כלל מלבדי את ראש… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
בשנים האחרונות סקרתי בבלוג זה את סרטי התחרות בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, זמן קצר לאחר שפורסמו. השנה, אני מנסה להקדים את הפרסום ולסקור את הסרטים שיהיו בולטים בתחרות לפני שתתפרסם הבחירה באופן רשמי. יש בכך מימד של הימור, שכן תמיד יש כמות מסוימת של הפתעות בבחירה של הפסטיבל, גם אם היא צפויה ברובה. כמו כן, אין לי יכולת… להמשך קריאה
בפוסט זה שני סרטים אשר נוצרו מתוך תפיסת עולם חברתית והוצגו בפסטיבל קאן. הראשון בהם זכה בפרס הכי יוקרתי בפסטיבל לפני כשנה ויצא השבוע והשני הגיע בחודש שעבר להקרנות מסחריות בארץ אחרי כמעט שנתיים. אחד מהם ביום בידי במאי ותיק ומעוטר והשני הוא סרט ארוך שני בלבד של במאי צעיר. הסרט הראשון מסומן כאירוע קולנועי חשוב והוא בהחלט ראוי לצפייה,… להמשך קריאה
עם בוא חודש אפריל דומה כי צוברת התאוצה של פסטיבלי האביב והקיץ. בשבוע הבא נכתוב כאן על פסטיבל אפוס לסרטי אמנות, אבל בינתיים בפוסט זה, כמה מן הדברים אשר מתרחשים בסינמטקים (בעיקר זה של תל אביב) בחודש הקרוב, עם דגש על הקולנוע האיטלקי, אחר-כך הישראלי, אך גם גיחה משמעותית לאווירה קולנועית שונה לגמרי בסיום. צ'ינמה איטליה [caption id="attachment_30090" align="aligncenter" width="680"] ״אש… להמשך קריאה
בעידן בו הוליווד מפיקה עיבודים או גרסאות חדשות פחות או יותר לכל דבר שאי פעם הצליח, היה זה רק עניין של זמן עד העולם הפרוע של המנגה והאנימה יזכה לעבור מיפן לארה"ב. כך אנו זוכים לגרסה דוברת אנגלית לסדרת המנגה הפופולרית ״הרוח במעטפת״ (Ghost in the Shell) שיצר מאסאמונה שיראו. לקהל מערבי, הסיפור הזה מוכר לרוב דרך סרט האנימה של מאמורו אושי… להמשך קריאה
יש לזקוף לזכות הבמאי ארז תדמור הישג נדיר בנוף הקולנוע הישראלי - בימוי של סרט עלילתי באורך מלא שנה אחר שנה, הישג שדומה כי הוא כמעט בגדר בלתי אפשרי עבור יוצרים רבים בארץ. אבל כשנה לאחר שסרטו הקודם של תדמור, ״ארץ פצועה״, זיכה אותו בפרס אופיר על בימוי והתחרה בפסטיבל ירושלים, שב היוצר להתמודד על האופיר עם סרטו הנוכחי, ״נמל בית״. מאוחר יותר… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
רגע אחד באמצע הסרט ״קונג: אי הגולגולת״ (Kong: Skull Island) הצליח להגדיר עבורי היטב את אופיו של הסרט כולו. אישה רואה ממותה נאנקת מכאב אחרי שמסוק קרב התרסק עליה והיא אינה מצליחה להשתחרר. האישה מנסה להרים את המסוק בכוחות עצמה. היא נכשלת מכיוון שאישה לא יכולה להרים מסוק, או אפילו קרוב לכך. אבל באמצע הסצנה המגוחכת הזו, המסוק מורם לפתע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות