2 במרץ 2019 מאת לירון סיני
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה
16 בפברואר 2019 מאת לירון סיני
אם ראיתם את הטריילר ל"אליטה: מלאך קרב" (Alita: Battle Angel), יכול להיות שהציפיות שלכם מהחזון של ג'יימס קמרון, שפיתח את הסרט במשך שנים לפני שהעביר את שרביט הבימוי לרוברט רודריגז ונשאר חתום כמפיק ותסריטאי, נמוכות כמו שלי. הטריילר לווה בשיר צייצני שאמור לרגש, עומד בסתירה להבטחה על סצנות אקשן. זה הרקע למה שנראה כמו סיפור על אליטה (רוזה סלזאר) בובת בראץ… להמשך קריאה
9 בפברואר 2019 מאת לירון סיני
לפעמים מתפשטת התחושה שיש רתיעה מתסריטים מקוריים בהוליווד. לא בחנתי את העניין כמותית, אבל נראה שהסרטים עליהם שמים את הכסף הגדול הם לרוב כאלו שמתבססים על משהו קיים. על ספר, קומיקס, מותג צעצועים, על סרטים שהצליחו באנימציה לפני 20 שנה ויותר, על סרטים שכשלו לפני שבע שנים ועל סרטים שהצליחו מסחרית או ביקורתית בשפה שאיננה אנגלית. "מרדף קר" (Cold Pursuit)… להמשך קריאה
26 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הייתי רוצה לומר שאנחנו בעיצומו של טרנד סרטי וסדרות מתנקשים בקולנוע ובטלוויזיה, אבל יכול להיות שארבע יצירות זה לא ממש מספיק כדי לייצר תופעה. ובכל זאת,"Polar: המתנקש" (או פשוט ״Polar״ באנגלית) שזמין החל מיום שישי האחרון בנטפליקס, מזכיר את "ג'ון וויק", "Deadly Class" ו"מלון ארתמיס" שעוסקים גם הם במתנקש מקצועי כחלק מארגון היררכי ומסוגנן. כבר מהצבעוניות של הטריילר ניתן היה… להמשך קריאה
18 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
12 בינואר 2019 מאת לירון סיני
אין לי פוסטרים של כרזות קולנוע על קירות הבית. סיבה אחת היא הקושי לבחור, כמובן, והסיבה השנייה היא שחלק גדול מהכרזות יהיו תמונה מהסרט, לרוב של אנשים בשר ודם שיעטרו את החלל. קשה לי לנתק את השחקניות והשחקנים מהדמות ומהביטוי האסתטי והאמנותי שלה. תמונה כזו עבורי מרגישה קרובה מדי להכנסה של מישהו שלא באמת קשור אליי, אליי הביתה. אני צריכה… להמשך קריאה
7 בינואר 2019 מאת לירון סיני
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
אני לא זוכרת כמה מסרטי הרובוטריקים של מייקל ביי ראיתי. זה לא בגלל סלידה מהז'אנר, די ברור שאני בעד אקשן וסרטי בידור מרהיבים. במסגרת הסיפורית המתאימה אני גם בסדר עם חוסר אמינות ויכולה ממש לאהוב רובוטים ענקיים שהולכים מכות. למשל, אני חושבת ש"פסיפיק רים" הוא אחד הסרטים הכי מהנים שנעשו בשנים האחרונות. אבל הרובוטריקים של ביי לא עובדים בשבילי, למרות… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כשנתיים כתבתי על פסקולים עדכניים ואיך רובם מנסים אבל כושלים בניסיון לייצר רגעים בלתי נשכחים שיחברו בין שיר מוכר או חדש, לסצנה מהותית בסרט, או למהות של הסרט כולו. סיימתי בהבעת משאלה קטנה ולא מאוד ריאלית לרצון שהשנים הבאות יפיקו כמה פסקולים לפנתיאון. ובכן, שלום לך 2018 - בואי והרכיבי לנו פלייליסט. לפחות בכל מה שנוגע לשירי נושא ונספחיהם… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות