פסטיבל הקולנוע ירושלים 2024: מבט בתוכניה

8 ביולי 2024 מאת אורון שמיר

המהדורה ה-41 של פסטיבל הקולנוע ירושלים היא מיוחדת עוד לפני שהתקיימה, מכל-כך הרבה סיבות. ישנו המצב המדיני, לבטח המסובך ביותר בו עתיד להיערך הפסטיבל מאז המהדורה תחת אש לפני עשור. מצב המערים קשיים על כל האופרציה: מהארגון והניהול ועד הקהל עצמו שבסך הכל רוצה להגיע לראות סרט או שניים (או עשרות, לא שופט). ישנו הפן המקצועי, בשנה שמראש נועדה לסמן… להמשך קריאה

סרטים חדשים: ״הרבי קפוארה״, ״המלכה השישית״, ״הם באים בלילה״, ״אי הפאפינים – חברים חדשים״, ״דורימון הסרט״

4 ביולי 2024 מאת אורון שמיר

יום עצמאות שמח לארצות הברית של אמריקה, בתקווה שזה לא האחרון שייחגג, וחודש יולי עם הרבה דברים לצפות להם בישראל. סיום המלחמה יהיה נחמד, סתם הצעה. זה גם יעזור להנות יותר מפסטיבל ירושלים המתקרב, שבדיוק הכריז על סרט פתיחה: ״תלמה״, קומדיית פעולה בכיכובה של ג׳ון סקוויב כקשישה שנופלת בפח בעוקץ אינטרנטי ויוצאת לנקום משל הייתה ג׳ייסון סטייתהם ב״הכוורן״. תוכניה תהיה… להמשך קריאה

״פרשה משפחתית״ (A Family Affair), סקירת נטפליקס

3 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל

נטפליקס פועלים כמו מפעל בקבוצה גדולה של ז'אנרים ומדינות, אבל דומה כי מבין הסרטים הנראטיביים, הקומדיה הרומנטית הוא אחד מן הז'אנרים הכי מזוהים עם שירות הסרטמינג. כולל מאמרים שנכתבו על כך שהוא הציל את הז'אנר/המקום היחיד בו הוא מתקיים. אמת שהאופן המנחם והקליל לכאורה של הז'אנר הופך אותו למתאים לצפייה ביתית, גם בשירותי סטרימינג אחרים. והנה מגיע הקיץ ושוב סרט… להמשך קריאה

צרפת מול ארה"ב, בקולנוע: לקראת מסגרת הקרנות בסינמטק תל אביב

30 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל

סינמטק תל אביב יציג החודש תכנית מיוחדת שאצר בנימין טוביאס, מבקר הקולנוע של ״ידיעות אחרונות״, על הקשר בין צרפת לארה"ב כפי שהוא משתקף בקולנוע. קשר שיש בו אהבה, תחרות וקנאה, סוג של מאבק בין ניגודים שהם למעשה משלימים, וייתכן שבסופו של דבר קרובים תרבותית הרבה יותר ממה שנדמה. ייתכן ומה שמתסיס את היריבות והקנאה הוא דווקא הדמיון - הן מבחינת… להמשך קריאה

״הדונם של סבתא״, סקירת yes דוקו

29 ביוני 2024 מאת אורון שמיר

מבין כל הסרטים שהוקרנו בפסטיבל דוקאביב, הכי מסובך היה להיכנס לראות את ״הדונם של סבתא״. בזכות באז שהצטבר מאז ההקרנה הראשונה, כל יתר ההקרנות של הסרט בפסטיבל התיעודי התמלאו עד אפס מקום, משאירות סיכוי קלוש עד בלתי אפשרי לכל מי שהגיעו עם תגים (כניסה על בסיס מקום פנוי) ולא עם כרטיסים. גם להשיג כרטיס לא ממש היה בגזרת האפשרי, שכן… להמשך קריאה

״תמיכה מלאה״ ו״אפקט שטייף״, סקירה תיעודית כפולה

28 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל

זמן קצר אחרי פסטיבל דוקאביב, רבים מן הסרטים הישראלים שהוקרנו בו הופכים להיות זמינים לקהל, בין אם בצפייה ביתית או בסבב הקרנות בסינמטקים, או שילוב של שתי האופציות. בסקירה זו אכתוב על שני סרטים שפספסתי בפסטיבל והשלמתי לאחרונה, האחד מהם מוקרן כעת בצורה מצומצמת בסינמטקים לקראת שידור בכאן11, השני כבר זמין ב-VOD של yes וערך בכורה בערוץ yes דוקו. מדובר… להמשך קריאה

סרטים חדשים: ״על עשבים יבשים״, ״גנוב על החיים״, ״מקום שקט: היום הראשון״, ״עיתונאית חוקרת״, ״מורדים לסופ"ש״, ״הדרכים הלא ידועות״, ״קאלקי – אחרית הימים״

26 ביוני 2024 מאת אורון שמיר

החופש הגדול של הנוער כבר החל, של הקטנטנים בפתח, אבל ספק אם אפשר היה להסיק זאת מהנעשה בבתי הקולנוע. סרט אנימציה אחד לכל המשפחה (נניח) מצטרף להיצע, וגם בלוקבאסטר הוליוודי בפוטנציה, אבל הרוב הם סרטים שאינם דוברי אנגלית ולפחות אחד מהם אמנותי להפליא. אולי הכל משובש ממילא בשנת המלחמה הבלתי נגמרת, וכל שנותר לנו בסריטה הוא להיאחז באירועים הקולנועיים המתקרבים.… להמשך קריאה

ההיסטוריה המלאה של הקולנוע הישראלי בפסטיבל קאן

23 ביוני 2024 מאת אור סיגולי

מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה

״סוג של חסד״ (Kinds of Kindness), סקירה

22 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל

בשנים האחרונות נהפך יורגוס לנתימוס מבמאי של סרטים מעוררי מחולקת בפסטיבלים לבמאי שגם הזרם המרכזי מכיר. במאי של סרטים שמקבלים מועמדיות רבות לפרסי אוסקר ואף זוכים בפרס השחקנית, אם כי יש לציין כי המועמדות הראשונה שלו לאוסקר הייתה כבר על ״שן-כלב״, סרט הפריצה שלו. אבל דומה כי עם ״המועדפת״ ו״מסכנים שכאלה״, גם קהל שנרתע מן הסרטים שביים ביוון לפני או… להמשך קריאה

״מועדון הרוכבים״ (The Bikeriders), סקירה

21 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל

הבמאי ג'ף ניקולס פרץ לתדועה עם סרטו הארוך השני, ״סערת רוחות״ מ-2011, שסימן אותו כקול מקורי ומבטיח בקולנוע האמריקאי שפועל בשולי הוליווד. מאז, הוא סוג של חצי מימש את ההבטחה: כל אחד מסרטיו העוקבים כלל רגעים של קולנוע יצירתי ו/או מרשים, אבל אף אחד מהסרטים (״הסיפור של מאד״, ״לאבינג״, ״ספיישל חצות״) לא היה יצירה אחידה ברמתה. בנוסף, קשה לחשוב על… להמשך קריאה