14 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
מבין כל האנקדוטות והפרטים שמרכיבים את פרסי הקולנוע הישראלי, הסיפור של איל חלפון הוא כנראה המשונה מכולם. על חלפון כבר דיברנו בעבר, בפרק 9 שעסק בזוכה של 1998, "קרקס פלשתינה" שכתב וביים. עכשיו מגיע החלק השני – והאחרון לעת עתה – במסלול האופיר יוצא הדופן שלו, עם זכייתו השנייה בזכות "איזה מקום נפלא". בין לבין, אגב, היה מועמד כבמאי תיעודי… להמשך קריאה
13 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
כמדי שנה, אני מקפיד על המסורת שלי במסגרתה אני לא נוסע לפסטיבל קאן. אבל כן כותב על הבחירה הרשמית זמן קצר אחרי הפרסום של רובה, כסוג של תצפית על עתיד השנה בקולנוע העולמי ועל סרטים שיש לקוות כי רובם יגיעו בדרך כלשהי לישראל. אני עדיין לא יודע מתי זה יקרה, או האם יהיה השנה דיווח מפסטיבל קאן כאן, כלומר באתר… להמשך קריאה
12 באפריל 2024 מאת לירון סיני
קשה שלא לרצות לעשות רומנטיזציה לסיפור של איימי וויינהאוס ז"ל. היא מתה מהרעלת אלכוהול ששברה סופית את הגוף שלה, שעבר בולימיה ארוכת שנים, וגם התמכרות להרואין ולאלכוהול. זה קרה אחרי תקופת פיכחות ארוכה, בגיל 27. לפני כן היו הצלחה מטאורית של זמרת עם קול וסגנון שכמו נתלשו מחוץ לזמן ונחתו בשנות ה-2000 המתחכמות כדי לחמם אותנו, להלהיב אותנו, לזכות בכל… להמשך קריאה
11 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
על אף שטום ריפלי הוא דמות די חשובה במארג התודעתי המסובך שלי מזה מעל לשני עשורים, ולמרות שאנדרו סקוט ואני חברים טובים מאוד מאז 2014 (הוא פשוט לא יודע את זה עדיין), עוד לא הגעתי לצפייה במיני סדרה הנטפליקסית "ריפלי", שמחזירה למסך את גיבורה המוכשר והמאוד מסוכן של הסופרת פטרישיה הייסמית'. בוודאי עוד אמצא את הזמן, אבל הסיכוי שלי לשבת… להמשך קריאה
10 באפריל 2024 מאת אורון שמיר
מספרים לנו שתיכף אביב, אצלי די גשום בחוץ הבוקר וכך גם היה בלילה, אבל מה שבטוח הוא שהפסטיבלים ואירועי הקולנוע פורחים. לדוגמה, הערב מתחיל פסטיבל אוטופיה, או מהדורת אביב של מה שהיה פעם פסטיבל אוטופיה, בסינמטק תל אביב. המראה בשעה 21:00 עם ״מאדים אקספרס״, הזכור לחיוב מפסטיבל ירושלים אחרון, ובימים הקרובים גם ״אנימליה״ שראיתי בסאנדנס, ״שמיים לבנים מפלסטיק״ שהיה בחיפה… להמשך קריאה
8 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
התקציר של חברת יס לסרט התיעודי החדש "מרצ'נט ואייבורי" (Merchant Ivory) נפתח במילים: "סיפורה של חברת ההפקה הבריטית האגדית..." ועל פניו קשה למצוא טעות במשפט הזה. סרטי מרצ'נט ואיבורי הם סוג של שם נרדף לסרטים תקופתיים על החברה הבריטית בתפר שבין המאה ה-19 למאה ה-20, עם דיון על פערי מעמדות והפער בין הקודים התרבותיים השמרניים לרצונות והתשוקות של הדמויות. אולם,… להמשך קריאה
6 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
בזמן ש"אזור העניין" של ג'ונתן גלייזר מוקרן בבתי קולנוע רבים בארץ ומעורר שיח ער, שאני מקווה שמתמקד לא בדברי הבמאי אלא בסרט עצמו, מוקרן בסינמטק תל אביב בצורה מצומצמת סרט תיעודי ישראלי שמספק סוג של תמונת מראה מעניינת ובמידה מסוימת הכרחית לסרטו של גלייזר. גם אם יש משהו משותף בחלק מן המסקנות שניתן להעלות משני הסרטים. זהו "השיבה מהפלנטה האחרת",… להמשך קריאה
5 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
לדב פאטל לא היו נעורים שגרתיים. השחקן הבריטי ממוצא הודי התאמן באמנות הלחימה טאקוונדו מילדות והתחרה וזכה במדליות בתחרויות בינלאומיות כולל אליפות עולם לנוער. הוא גם פצח בגיל התיכון בקריירת משחק וכבר בגיל 19 כיכב ב"נער החידות ממומבאי", סרט שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. מאז הוא זוכה לקריירה די מרשימה כסוג של כוכב קולנוע מן הסוג החדש, אך דומה כי… להמשך קריאה
3 באפריל 2024 מאת אורון שמיר
חצי שנה. לא שבועות או חודשים, 180 ימים של מלחמה. כמות הפעמים שאני אומר דברים מאליהם ביום נעשתה מדהימה, ושום דבר מהותי לא השתנה מלבד מספר הקורבנות. לציון המצב הבלתי נתפס והבלתי נסבל, יש אפילו מספר אירועים קולנועיים. למשל ״2 דקות - בדיקת דופק״ במרכז תרבות אניס ביפו, ממש הערב (רביעי ה-3.4), או החל מסוף השבוע בסינמטק תל אביב בסדרת… להמשך קריאה
2 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
האנגלים נוהגים לא רק להתגאות בהמצאת הכדורגל המודרני, אלא גם לכנותו בשם "המשחק היפה". לא רק בשל היופי האסתטי של המשחק, אלא גם בגלל מיתוס של הגינות, ספורטיביות ועממיות הקשורה לכדורגל, או יותר נכון הייתה קשורה בעבר. כי אין דבר יותר רחוק מערכים כלשהם מהליגה האנגלית בכדורגל בימינו. מבחינת כישרון ומהלכים מרהיבים המצב טוב מאי פעם, אך באופן קיצוני יותר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות