״לוחמי השמורה״ (Rez Ball), סקירת נטפליקס
27 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגלבשנת 2019 ראה אור הספר ״Canyon Dreams: A Basketball Season on the Navajo Reservation״ מאת הסופר והעיתונאי מייקל פאוול (לא לבלבל עם הבמאי האגדי), העוקב אחר עונה של קבוצת כדורסל תיכונים הממוקמת בתוך השמורה לילידים אמריקאים של אומת נאוואחו. הספר תיאר את התמודדות השחקנים עם האתגר הספורטיבי לצד העוני המאפיין את המקום, ופיתוח סגנון משחק השואב השראה מן המסורת של שבט הנאוואחו, תוך ניצול היתרונות של שחקנים נמוכים במשחק בו לרוב גובה נחשב ליתרון.
הספר עורר עניין בקבוצה וגם עניין בנטפליקס ובקרב שחקני כדורסל מקצועיים, מה שהוביל בין היתר לשיתוף פעולה בין שירות הסטרימינג לכוכב הכדורסל לברון ג'יימס, השותף להפקה. מן הספר של פאוול, הסרט שהגיע היום לנטפליקס לקח את מיקום קבוצת הכדורסל בשמורה וקצת וראיציה על סגנון המשחק. העלילה לעומת זאת היא פיקטיבית לחלוטין, ונועדה להתייחס לכמה משברים של המיעוט הספציפי בארה"ב. הסרט נקרא באנגלית ״Rez Ball״ שהוא הכינוי לסגנון הכדורסל ובעברית "לוחמי השמורה", כי קבוצת הכדוסל של התיכון נקרית ה״ווריורס״. אולי ניתן למצוא דמיון בסגנון המשחק שלה לקבוצת כדורסל יותר מפורסמת עם אותו השם.
כמובן, מי שניצבים בצוות היצירתי הם כולם ילידים-אמריקאים. הבמאית סידני פרילנד היא בת לשבט הנאוואחו וזהו כבר הפיצ'ר השלישי שלה, לצד עבודה בסדרות טלוויזיה רבות, רובן לא קשורות למוצא שלה. סדרה אחת שכן קשורה גם למוצא וגם לגיל של הגיבורים היא "כלבי השמורה" (Reservation Dogs) שדומה כי כל יוצר ממוצא ילידי אמריקאי צריך לעבור בה כתחנה עכשווית בקריירה. עבור התסריט לסרט הזה, פרילנד שיתפה פעולה עם סטרלין הארג'ו, היוצר השותף של אותה סדרה והנה עוד הסבר אפשרי לשם העברי. אולי אפילו רמז לכך שנטפליקס ישראל יודעים איך קוראים לסדרות בדיסני פלוס ישראל.
הגישה של פרילנד והארג'ו לתסריט היא לפנות לקהל צעיר, אפילו יותר מן הסדרה המדוברת. דומני כי הסרט שואב השראה מסרטי ספורט שיועדו לנוער ולילדים משנות ה-90, אם כי לא לילדים צעירים במיוחד. מה שאומר לצד העיסוק בנושאים מאוד אפלים, כולל אזהרת טריגר על דיכאון והתאבדות (שמתרחשת בשלב מאוד מוקדם בעלילה), הסרט מסביר את עצמו בצורה ישירה עד ישירה מאוד דרך הדיאלוג. הוא גם מעצב את הדמויות בצורה חד-מימדית ונטולת הפתעות, כאשר גם את הנרטיב לא יהיה קשה לנחש. זה הפריע לי במהלך הצפייה במהלך החלק הראשון של הסרט ובהגדרה הפריע פחות ופחות. שכן, בסרטי ספורט, אפשר להיות שטחי ובוטה בסגנון ועדיין להיות סוחף. "לוחמי השמורה" הוא סרט עם הרבה יסודות בנאליים, אבל הוא יודע כיצד לגרום להם לעבוד.
העונה עבור הווריורס, שממוקמים בצד של השמורה שנמצא במדינת ניו מקסיקו, מתחילה עם תקוות גדולות עם החזרה של נתנאיי ג'קסון (קוסאם גודווין), שחקן בעל פוטנציאל שהפסיד את רוב העונה הקודמת עקב טרגדיה משפחתית וכעת נכנס לשנתו האחרונה בקבוצה, אם כי יש ספק עד כמה הוא יכול להיות מרוכז רק בכדורסל. הוא צפוי להוביל את הקבוצה ביחד עם חברו הטוב ג'ימי הולידי (קאוצ'אני בראט) שקצת מתקשה לפעמים בשילוב המשחק הקבוצתי עם הנטייה לרכז את המשחק סביב עצמו. הוא גם נדרש לחלק את זמנו בין הכדורסל, הלימודים ועבודה, שכן אמו היחידנית (ג'וליה ג'ונס) היא אלכוהילסטית שלא תמיד מתפקדת היטב.
מי שמנסה להוביל את הקבוצה להישגים היא המאמנת הובס (ג'סיקה מאטן), שהשחקנים מכבדים גם משום שהיא עשתה את הדבר הנדיר שהוא לצאת מן השמורה ולהצליח כמקצוענית בWNBA. אם כי כאשר רואים אותה לבד, מבינים כי חזרה למקורות לא הייתה התכנית המקצועית שלה והיא ממתינה למקומות בכירים יותר לאמן בהם. כיאה לזמנים בהם אנו חיים, הסרט גם מוסר לנו כי המאמנת היא לסבית אבל על מנת לא לעצבן יותר מדי את הקהל השמרני בסרט לכל המשפחה, רואים את זה דרך הודעת טקסט לאקסית ולא דרך קו עלילה רומנטי לאורך הסרט.
כפי שציינתי, הסרט רווי בקלישאות. גם קלישאות של עוני ומשברים שפוקדים את הקהילה וגם קלישאות של סצנה בה המאמנת נוקטת בגישה לא שגרתית על מנת לגבש את הקבוצה, או קבוצה יריבה גזענית משפילה את הגיבורים. לגבי העוני, זה כן שיקוף של המצב במקום, גם אם באמצעים שהם סוג של קלים לעיכול עבור הצופה, דרך השילוב של דרמה הנאמרת בצורה ישירה והמעטפת של סרט ספורט אמריקאי. ובסרט ספורט אמריקאי, יש הזדמנות לשינוי שיוביל להכרה עצמית טובה יותר ולא רק לניצחונות על המגרש. היתרון היחסי של התסריט הוא שמשברים וקשיים לא מפסיקים לבוא ברגע שהסרט יוצא מן הנקודה הכי אפלה שלו והקבוצה מגיעה לשיא השפל. מה שמקנה לו סוג של אמינות, גם אם אמינות חלקית בלבד. גם השחקנים שציינתי מספקים הופעות כריזמטיות, גם אם לא מורכבות.
כל זה לא מספיק על מנת לרומם את הסרט מעבר לרמה של "לחובבי הז'אנר", כאשר הכוונה היא בעיקר לז'אנר סרטי הספורט, ובדגש על כאלו המתמקדים בבני נוער. היכרות מסוימת עם החיים של ילידים אמריקאים בניו מקסיקו יש בסרט, אך הוא לא מאפשר די פנאי על מנת לעסוק באמת בתרבות המקורית או לעמת אותה בצורה יותר מורכבת עם הסביבה מעבר לתחושה כלכלית של קיפוח, שהסרט לא יורד לעומקו. מי שרוצה סרט מאתגר יותר בסטרימינג בנושא זה, שיחפש את "ריקוד חגיגי" (Fancy Dance) בקטלוג של אפל. "לוחמי השמורה" מתאים יותר לצפייה נינוחה למרות הנגיעה בחומרים קשים, כולל התאמה גם לבני נוער, במיוחד אם הם חובבי ספורט.
תגובות אחרונות