6 באוקטובר 2024 מאת עופר ליברגל
קל להתלונן על בחירת שם עברי לסרט שלא תואם את המקור אבל לפעמים יש לגלות הבנה למפיצים. הם מבינים שלהוציא את הסרט "מין אנושי" בתרגום ישיר לשמו הלועזי המקורי, "Sex", עלול להרחיק חלק מקהל היעד או לתת לקהל אחר רושם לא נכון. אף על פי שאני די בטוח כי היוצרים הנורווגים של הסרט גם ניצבו מול אותה דילמה והחליטו את… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2024 מאת עופר ליברגל
"התחת הזקן שלי" (My Old Ass) הוא ללא ספק אחד מן השמות הכי קליטים וזכירים לסרט מהעת האחרונה, באנגלית ובעברית כאחד. סרט שכמעט אי אפשר שלא לומר את השם שלו מבלי שזה ייצר סוג מסוים של בדיחה. אבל הוא שם מוצלח לא בגלל השיח שהוא מייצר, אלא משום שהוא בונה מערך ציפיות לסרט: שיהיה קצת פרוע והומוריסטי ובראש צעיר, גם… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2024 מאת אור סיגולי
את הפרויקט הזה אני כנראה לא אסיים, לפחות לא בעתיד הנראה העין. האמת היא שאני לא לגמרי בטוח למה הכנסתי את עצמי, אבל מה אכפת לי לנסות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג, פרויקט מפסידי האוסקר ופרויקט זוכי האופיר, החלטתי לחזור אל הפרס ההוליוודי הוותיק אבל דווקא מהשוליים שלו – פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
2 באוקטובר 2024 מאת אורון שמיר
אחרי עוד לילה של חרדות ואימה, בבוקר האחרון לשנה העברית הנוראה מכל (תשפ״ד? היינו צריכים לדעת), הייתי רוצה לאחל שנה טובה. הייתי רוצה, אבל אני לא ממש יכול, לא באמת ומהלב. נתקלתי כבר ב״שנה טובה יותר״ או ״שנה שקטה״, השתמשתי בעצמי בווריאציות דומות, אבל מה שווים האיחולים האלה כרגע. התייסרתי מול רגשות דומים בפוסט היומולדת של סריטה מוקדם יותר השבוע,… להמשך קריאה
30 בספטמבר 2024 מאת אורון שמיר
בדיוק שבועיים אחרי שחגגנו כאן בר-מצווה לסריטה, המציאות הישראלית השתנתה. דרמטית. אמנם עברה כמעט שנה מאז השבעה באוקטובר, אבל כמה דברים בסיסיים נותרו בעינם ובכמה וכמה תחומים המצב איכשהו גרוע יותר. כמעט שנה של מלחמה, שדוחקת כל דבר אחד מסדר היום הציבורי אבל גם איכשהו מייצרת שגרת הדחקה. עד כדי כך שכל צריכת תרבות מקוטלגת בתור בריחה וכל חגיגה כניתוק… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
יש משהו מבלבל עד כדי גיחוך בהתבוננות אחורה אל פוסטים מלפני כמה שנים, כאן ובכלל. לא פעם הם נפתחים בהתנצלות מקדימה, בגלל מצב קשה עלום כלשהו. למה עלום? כי במרוצת השנים לפעמים האירועים החד-פעמיים, התקדימיים כפי שחווינו אותם בזמן אמת, מתערבלים לכדי בלילה מסויטת אחת. על מה התנצלנו שרצינו להמשיך לכתוב ב-2019, לאילו פחדים יומיומיים התייחסנו ב-2017 כשהרי עכשיו הכי… להמשך קריאה
27 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגל
בשנת 2019 ראה אור הספר ״Canyon Dreams: A Basketball Season on the Navajo Reservation״ מאת הסופר והעיתונאי מייקל פאוול (לא לבלבל עם הבמאי האגדי), העוקב אחר עונה של קבוצת כדורסל תיכונים הממוקמת בתוך השמורה לילידים אמריקאים של אומת נאוואחו. הספר תיאר את התמודדות השחקנים עם האתגר הספורטיבי לצד העוני המאפיין את המקום, ופיתוח סגנון משחק השואב השראה מן המסורת של… להמשך קריאה
26 בספטמבר 2024 מאת אורון שמיר
החדשות מבלבלות? גם אותנו, אז מנסים להיאחז במוכר ובאשליית השגרה שכולנו מטפחים ומטפחות. למשל, היום יום חמישי ולכן בהכרח יש סרטים חדשים בבתי הקולנוע (הפתוחים בהתאם להנחיות פיקוד העורף), מה שאומר שאני כאן כדי לנסות להבין מי נגד מי. עוד התבשרנו על רשימת הסרטים המתפקעת מכל טוב של פסטיבל הקולנוע חיפה, שם אנחנו מתכננים להיות בסוכות אז דיר באלכ, ופוסט… להמשך קריאה
25 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא חלק נוסף בסדרת פוסטים לא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. לא בהכרח הקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר גם את מהות המערבון – שדומני כי ההגדרה שלו היא יותר נזילה. שכן, מערבון הוא ז'אנר מיוחד שמתבסס… להמשך קריאה
20 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגל
סרטו של עזאזל ג'ייקובס, "שלוש בנותיו" (His Three Daughters), הוא סרט אמריקאי עצמאי שערך את הבכורה העולמית שלו בפסטיבל טורונטו 2023 וזכה לביקורות משבוחות. עד כדי כך שנגרם מאבק בקרב מפיצים על רכישת זכווית ההפצה שלו. נטפליקס ניצחו והחליטו מיד לדחות את יציאת הסרט בשנה שלמה, ואז לשחרר אותו להפצה מוגבלת בבתי הקולנוע בארה"ב במקביל לפסטיבל טורונטו 2024, ואז להוציא… להמשך קריאה
קל להתלונן על בחירת שם עברי לסרט שלא תואם את המקור אבל לפעמים יש לגלות הבנה למפיצים. הם מבינים שלהוציא את הסרט "מין אנושי" בתרגום ישיר לשמו הלועזי המקורי, "Sex", עלול להרחיק חלק מקהל היעד או לתת לקהל אחר רושם לא נכון. אף על פי שאני די בטוח כי היוצרים הנורווגים של הסרט גם ניצבו מול אותה דילמה והחליטו את… להמשך קריאה
"התחת הזקן שלי" (My Old Ass) הוא ללא ספק אחד מן השמות הכי קליטים וזכירים לסרט מהעת האחרונה, באנגלית ובעברית כאחד. סרט שכמעט אי אפשר שלא לומר את השם שלו מבלי שזה ייצר סוג מסוים של בדיחה. אבל הוא שם מוצלח לא בגלל השיח שהוא מייצר, אלא משום שהוא בונה מערך ציפיות לסרט: שיהיה קצת פרוע והומוריסטי ובראש צעיר, גם… להמשך קריאה
אחרי עוד לילה של חרדות ואימה, בבוקר האחרון לשנה העברית הנוראה מכל (תשפ״ד? היינו צריכים לדעת), הייתי רוצה לאחל שנה טובה. הייתי רוצה, אבל אני לא ממש יכול, לא באמת ומהלב. נתקלתי כבר ב״שנה טובה יותר״ או ״שנה שקטה״, השתמשתי בעצמי בווריאציות דומות, אבל מה שווים האיחולים האלה כרגע. התייסרתי מול רגשות דומים בפוסט היומולדת של סריטה מוקדם יותר השבוע,… להמשך קריאה
בדיוק שבועיים אחרי שחגגנו כאן בר-מצווה לסריטה, המציאות הישראלית השתנתה. דרמטית. אמנם עברה כמעט שנה מאז השבעה באוקטובר, אבל כמה דברים בסיסיים נותרו בעינם ובכמה וכמה תחומים המצב איכשהו גרוע יותר. כמעט שנה של מלחמה, שדוחקת כל דבר אחד מסדר היום הציבורי אבל גם איכשהו מייצרת שגרת הדחקה. עד כדי כך שכל צריכת תרבות מקוטלגת בתור בריחה וכל חגיגה כניתוק… להמשך קריאה
יש משהו מבלבל עד כדי גיחוך בהתבוננות אחורה אל פוסטים מלפני כמה שנים, כאן ובכלל. לא פעם הם נפתחים בהתנצלות מקדימה, בגלל מצב קשה עלום כלשהו. למה עלום? כי במרוצת השנים לפעמים האירועים החד-פעמיים, התקדימיים כפי שחווינו אותם בזמן אמת, מתערבלים לכדי בלילה מסויטת אחת. על מה התנצלנו שרצינו להמשיך לכתוב ב-2019, לאילו פחדים יומיומיים התייחסנו ב-2017 כשהרי עכשיו הכי… להמשך קריאה
החדשות מבלבלות? גם אותנו, אז מנסים להיאחז במוכר ובאשליית השגרה שכולנו מטפחים ומטפחות. למשל, היום יום חמישי ולכן בהכרח יש סרטים חדשים בבתי הקולנוע (הפתוחים בהתאם להנחיות פיקוד העורף), מה שאומר שאני כאן כדי לנסות להבין מי נגד מי. עוד התבשרנו על רשימת הסרטים המתפקעת מכל טוב של פסטיבל הקולנוע חיפה, שם אנחנו מתכננים להיות בסוכות אז דיר באלכ, ופוסט… להמשך קריאה
תגובות אחרונות