סרטים חדשים: ״רכבת הקליע״, ״מי בא לחג?״, ״סמוראי על ארבע״, ״הדבורה מאיה וביצת הזהב״

אוגוסט כאן ואיתו התפריט המתבקש של סרטי קיץ: מאקשן וקומדיה דרך בידור לטף ולהוריו. זה לא בהכרח יהיה המצב בשבועות הקרובים, לפי מבט בלוח ההפצה, אז אולי אפשר להתענג רגע לפחות על המהות. לגבי הסרטים עצמם, נגלה בהמשך, ואולי תשימו לב דווקא למי שחסר – ״פשעי העתיד״ (Crimes of the Future) של דייויד קרוננברג. הוא נדחה בשבוע ונראה כי יופץ במתכונת של הקרנה אחת בשבוע, אחרי טרום בכורה (אינדיקטיבית מדי?) בפסטיבל ירושלים. באותו נושא וכפי שניתן היה לשים לב, חברי סריטה מתאוששים מאירועי סוף יולי ולכן לקחנו יום חופש או שניים בתחילת השבוע. מה שאני באופן אישי לא מתאושש ממנו הוא החדשות העצובות של הסופש שעבר, עת התבשרנו על מותו של מבקר הקולנוע האגדי עוד בחייו, אורי קליין ז״ל. הרשת כבר מלאה בהספדים, אשתדל לרכז אותם כמיטב יכולתי ואולי להוסיף כמה מילים משלי בפוסט נפרד. בכל זאת, לא בכל יום תם עידן בעולם ביקורת הקולנוע בישראל. במעבר חד, בהצלחה לכולנו למצוא על מה לכתוב ומה לראות השבוע, כאשר גם ההיצע הביתי נרתם למשימה עם ארבעה סרטים שליקטתי כנגד הרביעייה של בתי הקולנוע.

רכבת הקליע (Bullet Train) – מתחילים עם סרט האקשן שזמין כבר היום למעשה, והכתרתי מראש בתור המצופה בעיניי לקיץ זה. זאת מהסיבה הפשוטה שאינו מבוסס על מותג-על (אבל כן על ספר יפני) והוא מאגד כמה וכמה שמות מעניינים. בראד פיט מככב בתור מתנקש שנקרא לחזור מפרישה עבור משימה פשוטה לכאורה על רכבת דוהרת ביפן. בין הקרונות הוא מוצא עוד מחסלים קטלניים לפחות כמוהו, עם משימות חופפות לשלו, והכאוס מתחיל. את פיט מקיפים ג׳ואי קינג, אהרון טיילור-ג׳ונסון, הירויוקי סאנאדה, אנדרו קוג׳י, בריאן טיירי הנרי וזאזי ביטס (מיני-איחוד של ״אטלנטה״). גם הראפר באד באני פה ואת סנדרה בולוק תוכלו לשמוע, משום שהיא המפעילה של הדמות של פיט. הבמאי הוא שותף ותיק של הכוכב, דייויד ליץ׳ – כפיל הפעלולים שלו לשעבר ובמאי אקשן בהווה (״דדפול 2״, ״פצצה אטומית״, ״מהיר ועצבני: הובס ושואו״). את הספר כתב קוטארו איסאקה ועיבד למסך זאק אולקביץ (״רחוב הפחד – חלק 2: 1978״). צפו לסקירה.

מי בא לחג? (Easter Sunday) – הסטנדאפיסט ג׳ו קוי מככב והוביל את הפרויקט, המבוסס חלקית על חייו כקומיקאי אמריקאי-פיליפיני. בסרט הוא מגלם את ג׳ואי, הלוקח את בנו (ברנדון וורדל) לבלות את חג הפסחא עם המשפחה המורחבת. כפי שהוא טוען בקדימון, החג המסוים הזה הוא ״הסופרבול של הפיליפינים״ ובסרט הוא מאפשר למשפחה להתאחד סביב המטריארכית (לידיה גסטון), למרות מחלוקת וריבים. ניכר שיש הרבה כאלה בסרט, המוגדר כקומדיה (תמונה להמחשה ומתוך הסרט אפשר למצוא בראש הפוסט). השם שלכד את עיני בקרדיטים, עם כל הכבוד לטיפאני האדיש למשל, הוא שמה של טיה קאררה – לנצח קסנדרה מ״עולמו של וויין״. הבמאי הוא ג'יי צ׳נדראסקר (״הדיוקס קורעים את האזרד״) ואת התסריט כתבו קייט אנג׳לו (״סקס טייפ״) וקן צ׳נג, קומיקאי אף הוא.

סמוראי על ארבע (Paws of Fury: The Legend of Hank) – אחד משני סרטי אנימציה לשבוע זה, שיוקרן בדיבוב לעברית אבל גם בדיבוב המקורי בשפה האנגלית. הוא מתרחש בעיירה של חתולים אליה מגיע כלבלב (מייקל סרה במקור) שרוצה להיות סמוראי, ויצטרך לעבוד קשה אצל המאסטר שמגלם בקולו סמואל אל. ג׳קסון. אמנם אסור לו לקלל כי זה סרט לכל המשפחה, אבל נדמה שמצאו לו פתרונות. יותר מטריד מזה בעיניי – חתולים סמוראים? כאילו לא הייתה כבר סדרה מונפשת כזו. יכול להיות שלא על הרדאר של מל ברוקס, אחד התסריטאים-מפיקים-מדבבים. בגרסה המקורית תוכלו לשמוע גם את ריקי ג׳רבייס, ג׳ורג׳ טאקיי, גבריאל אגלסיאס ומישל מיאו (כן, הייתי חייב). הבמאים הם שלושה ותיקי אנימציה: רוב מיינקוף (״מלך האריות״), כריס ביילי (״קים פוסיבול״) ומארק קוטסייה (אנימטור בסרטי ״קונג פו פנדה״ אם לחפש הקשר).

הדבורה מאיה וביצת הזהב (Maya the Bee 3: The Golden Orb) – השני שעונה להגדרה לעיל יוצג רק בדיבוב לעברית, אף שמדובר בהפקה גרמנית-אוסטרלית דוברת אנגלית במקור. עבר כבר עשור מאז חודשו הרפתקאות הדבורה מאיה בסדרת אנימציה, אחריה הגיעה סרט ראשון ב-2014 והמשכו ב-2018. אז נדמה שאנחנו ממשיכים בקצב של סרט חדש מדי ארבע שנים. הפעם נדמה שמלכת הדבורים שמה קץ להשתובבויות של מאיה ו-ווילי, אבל השניים לא מתאפקים ומסייעים לצרצר/נמלה/חגב (אני לא משוכנע מה זה היה אמור להיות) המפקיד בידיהם ביצה מוזהבת. חרקים מונפשים נוספים חומדים את הביצה והסיבה לכך בוקעת מתוכה. נואל קלירי, מי שחתום על הסרט הקודם בסדרה, שב לביים.

סרטים חדשים ב-VOD

Prey

הכנר במסע להוליווד (Fiddler’s Journey to the Big Screen) – מפסטיבל הקולנוע ירושלים הישר אל הספריות של yes דוקו ו-HOT8 החל מאתמול (2.8). סרטו של דניאל ריים מתחקה אחר הפקת הסרט ״כנר על הגג״, על פי גרסת המחזמר הבימתית ובדגש על הכישרונות מאחורי הקלעים. ביניהם: הבמאי נורמן ג'ואיסון, המלחין ג׳ון וויליאמס, וכמובן חיים טופול שגילם בסרט ההוליוודי את טוביה החולב, גיבור סיפורו של שלום עליכם. הקריינות של ג׳ף גולדבלום נשמעת כמו תוספת ראויה לקלחת היהודית המבעבעת הזו.

העיניים של תמי פיי (The Eyes of Tammy Faye) – במעבר אל הנצרות האוונגליסטית ואל התאריך של היום (3.8), הסרט זוכה שני פרסי אוסקר, אז כתב עליו בקצרה אור, דילג על הפצה בישראל וזמין כעת ב-VOD של יס וסלקום tv גם. ג׳סיקה צ׳סטיין וצוות האיפור שהחביא אותה מאחורי איפור גרוטסקי הם שגרפו את הפרסים, בבואם לברוא על המסך את סיפור עלייתה ונפילתה של אותה תמי פיי מן הכותרת, שהייתה ״טלוונגליסטית״ – אושיית מסך ורדיו בתרבות המסיונרית של הנצרות. אנדרו גארפילד מגלם את בעלה התומך/מחריב קריירה, מייקל שואוולטר (״חולי אהבה״) ביים בהתבסס על סרט תיעודי שהביא את סיפורה.

מזל (Luck) – נעבור אל יום שישי (5.8) אבל לא בשביל נטפליקס אלא לטובת שני סרטים של המתחרות שלה, כך שאני לא סגור על השמות העבריים הרשמיים. הראשון הוא סרט אנימציה חדש בשירות אפל+ שקצת נשמע כמו רעיון שפיקסאר ויתרו עליו: עולם סודי של מזל טוב ורע, הנחשף בפני הגיבורה שנחשבת ביש גדא עד שהיא מוצאת מטבע מיוחד של חתול מדבר (סיימון פג) החושף בפניה את סוד המזלות. מדבבת אותה אווה נובלזאדה, המשתתפת גם ב״מי בא לחג?״ שהוזכר לעיל, וסביבה קאסט מפורסם הכולל את ג׳יין פונדה, וופי גולדברג, ליל ריי האורי ופלולה בורג. סרטה של פגי הולמס (״טינקרבל וסוד הכנפיים״).

טרף (Prey) – אותו הדיל בדיוק כמו הסרט לעיל, כולל התאריך והשם העברי הספק-רשמי, אבל הפעם מדובר בהפקה של הולו שאמורה להיות זמינה בישראל דרך דיסני+ למיטב הבנתי. הכותרת לא בהכרח מסגירה זאת אבל מדובר בפריקוול של ״הטורף״, הסרט המכונן מ-1987 שהפך איכשהו לסדרת סרטים מרובת המשכים ואתחולים. הרעיון הפעם הוא לשוב אל הגיחה הראשונה של החייזר הקטלני אל כדור הארץ, לפני כ-300 שנה, שם הוא נתקל בשבט הקומאנצ׳י בצפון אמריקה. אמבר מידהאנטר (״לגיון״) מגלמת לוחמת המבקשת להגן על אנשיה מפני האיום המתקדם והבלתי ברור שנוחת עליהם. דן טרכטנברג (״דרך קלוברפילד 10״) ביים.